הכי חשוב לדעת על אפאזיה גלובאלית
על קצה הלשון: הכל על אפזיה, לקות בכישורי השפה הנגרמת כתוצאה מפגיעה מוחית – כיצד מאבחנים ואיך מטפלים?
בן 80 עבר אירוע מוחי, משותק בצד שמאל. כעת בבית החולים ולא משתף פעולה עם הרופאים, אבל לבני המשפחה מרים יד ומוריד, וגם מביע תגובות בהבעות פנים. רוב היממה ישן, שיתופי הפעולה קצרים יחסית, דקות בודדות כל פעם. הרופא שלא קיבל שיתוף פעולה קבע שיש לו אפזיה גלובלית, אבל הפיזיותרפיסט כתב שיש שיתוף פעולה בינוני. האם יש בכלל תקווה לשיקום?
שלום, אי אפשר לעשות שיקום ללא שת"פ. לא ברור ממה שכתבת כמה זמן עבר מאז האירוע, האם מקבל תרופות שעשויות להשפיע על מצב העוררות, מה פשר הפער בין התרשמות הרופא לפיזיותרפיסט. אני הייתי שוקל במצב כזה האם חומרים מעוררים עשויים לסייע (זה תלוי בין היתר בתשובות לשאלות הקודמות). אם אכן קיימים חלונות ערנות של מס' דקות ביום בלבד - קשה לבצע כך שיקום שיועיל במשהו. בברכה, זאב
עבר כמעט 6 שבועות. לא מקבל שום תרופות לעוררות. אין לי הסבר גמור לפער, אבל יתכן שההבדל הוא בגישה, הרופא בא בצורה מאוד לא נחמדה, מאוד פוקדת, לעומת הפיזיותרפיסט שבא בגישה טובה ונחמדה, ומאפשרת. הרופאים קצת מזלזלים בתקווה, ואומרים שהוא בלאו הכי זקן, ובגיל כזה קשה להשתקם וכו' וכו', לעומת שאר הצוות שמגיע בגישה מאפשרת... מי יכול לתת את התרופות המעוררות? האם בבתי החולים השיקומיים עובדים בצורה כזו?
שלום, אפשר לשוחח עם הרופאים במחלקה לגבי טיפול תרופתי. גם הפחתה בתרופות שיש להן אפקט מרדים (אם מקבל כאלה ואם ניתן להפחית) עשויה להועיל. כרגע מציע להתמקד בטיפול במחלקה, כי ללא שת"פ כנראה לא תהיה הפניה לשיקום. בברכה, זאב
האם יש בעייתיות לתת תרופות ערנות למי שיש לו אי ספיקת כליות כרונית ולחץ דם גבוה?
זו שאלה לרופא המטפל במחלקה. תעלו בפניהם את בעיית הערנות ותשאלו אם אפשר לסייע תרופתית - האם נוטל תרופות שגורמות ישנוניות והאם ניתן לנסות תרופות מעוררות. בברכה, זאב
שלום אמא שלי בת 83 התקבלה לבית חולים עם בלבול וחום 39 וכמעט בלי הכרה, לא הבינה מה אומרים לה ולא הייתה יכולה לדבר ברור. אחרי שהתחילו טיפול של אקמול וטיפול אנטיביוטי חום ירד והיא חזרה להכרה ולמצב בסיסי שלה כשהיא מבינה הכל ומדברת ברור. עשו CT ראש והנה תולדות מחלה וממצאים: תולדות מחלה בת ,83 התקבלה עקב בלבול ועלית חום, עקב חום לא ברור את המקור נפתח ייעוץ רופא נוירולוג בשאלת :LP לסיכום : באירוע בו לא הבינה ודיברה זיבריש ל נתן לשלול אפזיה סנסורית , לאור זאת שזה היה סביב חום סיסטמי והשתפר לאחר הורדת חום ותחילת טיפול אנטיביוטי , סביר להניח במקום ראשון מדובר באנצפלופטיה על רקע חום , אך בסבריות יותר נמוכה לא נתן לשלול אירוע ווסקולרי חולף , עוד אפשרות אירוע על רקע הפרעה מוחית חשמלית . כעת לפי בדיקה נוירולוגית המטופלת חזרה למצב הבסיסי שלה . לכן הומלץ על השלמת ביר על ידי CT ראש ממצאים של CT: ללא עודת לדמם תוך גלגולית. ללא אפקט מסה וללא סטיית קו האמצע. אוטמים לקונרים זעירים בגרענים באזלים דו"צ. חדרים וחריצים מורחבים כביטוי לאובדן נפח פרנכימטי דיפוזי. איזורי האוכף התורכי, ארובות העיניים ופורמן מגנום בטווח התקין. .PARTIAL EMPTY SELLA הודגמה הודגמה הסתידות גסה ברצועה רוחבית של הדנס , אשר גורמת ללחץ קל על קידמת שק הטקלי במעבר קרניו-צרביקלי. עיבוי רירית קל במערות הלסת דו"צ וחלק תאי אתמואיד משמאל. הפחתת איוורור עם שינוים סקלרוטיים בחלק תאי מסטעידים דו"צ ,יותר מימין. ללא עדות לממצא גרמי הרסני בסיכום: ללא עדות לדמם תוך גולגולתי. .RT AND LT MCA בפיזור לקונרים אוטמים באבחנה בשיחרור כתוב-FEVER UNSPECIFIED ו DELIRIUM DUE TO CONDITIONS CLASSIFIED ELSEWHERE האםן הממצאים תקינים?האם יש סיבה לדאגה?
הייתי ממליץ לך ליפנות או לרופא משפחה ואו לגריאטר לצורך קבלת הסבר ממצה
שלום, אבי בן 59 עבר אירוע מוחי קשה וסובל מאפזיה גלובלית.מזיז את גופו ומתהלך רגיל לחדר אוכל ,הולך לשירותים גם לבד כעת הוא בשיקום אך אינו משתף לרוב פעולה ויש ימים שלא רוצה לאכול ולקחת תרופות ויש ימים שכן..אמרו לנו בשיקום שנותנים לו עוד שבועיים לראות אם יש שיפור ובמידה ולא מוציאים אותו משם..אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח לשיפור במצב של אבי?ממה נובע חוסר השיתוף פעולה?כי יש בעיה של הבנה ..מה אפשר לעשות במקרה כזה?ועם מי ניתן להתייעץ טלפונית בנושא?מישהו שמומחה באירועים מוחיים.תודה סיון
סיון שלום, במקרה של אביך פיזיותרפיה פחות רלוונטית. ממליץ להתייעץ עם נוירולוג או עם רופא שיקום המתמחים בטיפול באירוע מוחי. כדאי לפנות לקופת החולים בה חבר אביך ולברר לאילו מומחים ניתן לגשת במסגרת הקופה. כאשר המטופל אינו משתף פעולה נוצרת בעיה מבחינת השיקום - קשה מאוד להתקדם כך. רופא יוכל לאבחן אם הבעיה היא אכן בהבנה ואם יש מרכיבים נוספים (למשל מצב רגשי בעייתי) שניתנים לטיפול.
שלום רב, אבי בן 80 לאחר אירוע מוחי קשה (מפרצת), כיום כחודש ושבוע אחרי האירוע נמצא בשיקום. הולך אולם הליכה לא תפקודית, מתפקד בינוני והבעיה העיקרית הינה האפזיה הגלובלית. לפעמים קשה לו להגות מילים והקול חלש ולפעמים מדבר מאוד ברור. מתכוון למילה מסויימת ויוצאת מילה אחרת וקשה להבין את רצונו ולכן חוזר וחוזר מתעייף ומתעצבן או שותק. אחרי מספר שבועות בטיפול אין שינוי באפזיה , יש עליות ומורדות. לפי מה שניתן להבין הרגשתו שהטיפול לא מקדם ולכן מאבד מוטיבציה וניתן להבין שאין לו רצון לטיפול. איך אפשר לעורר מוטיבציה, האם יש פסיכולוג מומחה לאפזיה. איך ניתן לעזור. האם כדאי להפסיק את השיקום ולחזור לסביבה הטבעית בבית ולנסות אישפוז יום
רונית שלום, אם קיים דיכאון ברקע יש לטפל, תרופתית או בדרכים אחרות (יש!). ממליץ לעבור בדיקת התאמה לטיפול בתא לחץ שיקומי - יש מקרים שמועיל מאוד. ישנו תכשיר שנקרא 'נוראייד' שאולי יכול להועיל במצב כזה, אם כי המחקרים שנעשו לא מצביעים על תועלת מובהקת. ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג שיקומי (לא ספציפי לאפזיה) - אמור להיות כזה במוסד השיקומי בו אביך נמצא. בהצלחה, זאב