הצטננות או שפעת: טיפול ומניעה

(17)
לדרג

שתי המחלות הנפוצות בעיקר בחורף דומות זו לזו, אך רק לשפעת יש חיסון. לפניכם מדריך לזיהוי, הכרת הסיבוכים, טיפול ומניעה

מאת: ד"ר עליזה זיידמן

החורף הגיע ועמו מחלות אופייניות, הכוללות בעיקר זיהום של דרכי הנשימה העליונות ושפעת. אנו נתמקד בהבדלים בין הצטננות לשפעת - איפיון, אפשרויות טיפול וחיסון.

הצטננות

הצטננות (התקררות, צינון) היא מחלה שכוללת דלקת חריפה של דרכי הנשימה העליונות והאף, הנגרמת כתוצאה מזיהום בווירוסים שונים. תוארו מאות וירוסים שיכולים לגרום להצטננות. המחלה נחשבת קלה יחסית, אם כי התגלו לאחרונה זנים חדשים שעלולים להיות קטלניים בקבוצת סיכון של קשישים ותינוקות. הנגיף מועבר במגע ישיר מאדם לאדם בהתעטשות ופיזור חלקיקים, אך גם בלחיצת ידיים. בשל יכולתו לשרוד מספר שעות על משטחים, הווירוס יכול לעבור במגע עם ידית של דלת, כסאות בתחבורה ציבורית ואפילו במגע עם מטבעות כסף. האדם שנגע במשטח המזוהם נוגע בפנים או באף וכך נדבק.

שכיחות: זוהי המחלה השכיחה ביותר בעולם וניתן להידבק ולפתח סימנים מספר פעמים בשנה. באוכלוסיית ילדים ומטפליהם השכיחות גבוהה יותר ותוארו ילדים שנדבקו עד 12 פעמים בשנה. ההצטננות יכולה לקרות לאורך כל חודשי השנה, אך השכיחות עולה יותר בחודשי החורף.

סימני המחלה: התלונה העיקרית היא נזלת ואף סתום, התעטשויות, גרון צורב כואב ומלא ליחה כאב ראש ועייפות, לעתים מלווה בחום גוף נמוך. המחלה נמשכת 5-3 ימים, אם כי השיעול או הנזלת יכולים להימשך עד 4-3 שבועות לאחר ההדבקה.

סיבוכי המחלה: זיהום חיידקי שמתיישב על רירית פגועה, בעיקר דלקות אוזניים אצל ילדים ודלקת של מערות האף - סינוסיטיס. המחלה יכולה להחמיר ולהעלות התקפי אסתמה.

הטיפול: אין תרופה להצטננות. הטיפול כולל בעיקר מנוחה, צריכת נוזלים וטיפול תומך. הטיפול התומך כולל משככי כאבים, כמו פראצטמול ונוגדי גודש. יש בשוק התרופות מספר רב של תרופות מדף המשלבות פראצטמול ונוגדי גודש המכוונות לצינון. טיפול זה אינו משנה את מהלך המחלה, אך מקל על תסמינים של נזלת וכאבי ראש. סביבה לחה וחמה, מרקים חמים ושתייה חמה עשויים להקל, כמו גם שאיפת אדים חמים עם מי מלח או טיפות שמן אקליפטוס. לא הוכח שוויטמין C במינון גבוה או אכיניציאה משנים את המחלה או תורמים למניעתה. אין כל ערך לטיפול אנטיביוטי בהצטננות.

מניעה וחיסון: אין חיסון להצטננות. הדרך העיקרית למניעה היא הימנעות ממגע קרוב עם חולים והקפדה על שטיפת ידיים במים וסבון.


חשוב להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון. צילום: שאטרסטוק

שפעת

שפעת היא מחלה ויראלית חריפה הנגרמת כתוצאה מהדבקה על ידי וירוס אינפלואנזה A או B. היא מאופיינת בהתפרצויות בעיקר בחודשי החורף. הווירוס מתאפיין בשינויים אנטיגנים מעונה לעונה, כך נוצרים זנים חדשים עמידים לחיסונים הקיימים. עובדה זו מצריכה היערכות שונה בכל חורף. השנה יש חשש ממגיפה, ולכן ההמלצות להתחסן מוקדם הן משמעותיות יותר.

שכיחות: בארה"ב מדווחים כ-500,000-250,000 חולים חדשים בשנה, בעיקר ילדים בגילאי 6 חודשים עד 16 שנים ומבוגרים צעירים. אך שיעור סיבוכי המחלה גבוה יותר בגיל המבוגר ובקרב חולים כרוניים. שיעורי התמותה מסיבוכי שפעת בארה"ב הוא 30,000-15,000 בשנה.

סימני המחלה: הסימנים כוללים עליית חום מהירה, נזלת, שיעול, כאב גרון, כאב ראש ועייפות, חולשה, כאבי שרירים וכאבי עצמות. השפעת בדרך כלל נמשכת 7-4 ימים וחולפת מאליה.

דרכי הדבקה: הווירוס מתרבה ויושב בדרכי הנשימה ומועבר בזמן עיטוש, שיעול, פרצי צחוק ואפילו דיבור לחלל האוויר ומשם בשאיפה לחולה הבא. כמו כן, ניתן להידבק במגע ישיר של הידיים בחפצים או בכלי אוכל. תקופת הדגירה של הווירוס היא 4-1 ימים, ואפשרות ההדבקה היא גבוהה בעיקר בשיא המחלה.

אוכלוסיה בסיכון: אנשים שנמצאים בסביבה סגורה, כמו תלמידים, סטודנטים או אסירים, אנשים השוהים באזורים צפופים, ודיירי בתי אבות.

סיבוכי המחלה: דלקת ריאות, דלקת אוזניים, התקפי אסתמה לסובלים מאסתמה כרונית, רבדומיוליזיס (תמס שריר), ואי ספיקה כבדית כסיבוך של סינדרום על שם ריי, הפסקות נשימה ומוות.

גורמי סיכון לפיתוח סיבוכים: חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב בעיקר אי ספיקת לב, מחלה ריאתית כרונית, מחלה ממארת, חולים הסובלים מחסר דם, חולים המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, כמו כימותרפיה ואחרות, תינוקות, קשישים ונשים בהריון.

טיפול: הטיפול במחלה לרוב סימפטומטי ונועד להקל על תלונות החולה. הוא כולל מנוחה, הורדת חום באמצעות אמבטיות מים פושרים או רטיות, ובמידת הצורך פראצטמול. יש להימנע ממתן אספירין לילדים עם שפעת, להימנע מעישון, ליטול תרופות להקלה על נזלת ושיעול ושאינן מצריכות מרשם רופא. הטיפול באנטיביוטיקה בשפעת מיותר לחלוטין אם אין עדות לזיהום משני, כגון דלקת אוזניים או דלקת ריאות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא לפני נטילת תכשיר אנטיביוטי כלשהו.

טיפול אנטי ויראלי מכוון לשפעת: ישנם מספר תכשירים בשוק שמומלץ לתת אותם רק לחולים שפתחו סיבוכי שפעת, חולים כרונים שחשופים יותר לסיבוכי שפעת, חולים שעברו השתלת איברים ודומיהם. טיפול זה יעיל כאשר ניתן ב-48 השעות הראשונות. הוא מקצר את משך המחלה, כולל תקופת חום וקוצר נשימה, ב-50%. הוא אינו מומלץ לנשים הרות. אצל חולים עם מחלות כרוניות, חולי כליה וקשישים יש לשים לב לתופעות לוואי.

מניעה וחיסון: ניתן למנוע תחלואה ואף מוות בחלק ניכר מהמקרים על ידי מתן חיסון לשפעת בזמן. החיסון מומלץ בעיקר לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון לפיתוח סיבוכים, אך גם לאוכלוסייה הנמצאת במגע עם חולי שפעת כפי שנפרט בהמשך. בגלל יכולת הווירוס לעבור שינוי אנטיגני, יעילות החיסון והרכבו משתנים משנה לשנה. כמו כן, יעילות החיסון שונה בין אנשים שונים. נמצא שבקרב אנשים צעירים ובריאים החיסון מונע שפעת ב-90%-80% מהמקרים, לעומת קשישים וחולים כרוניים - שם אחוזי המניעה נמוכים יותר, אך מתן החיסון מפחית סיבוכים ב-70% ותמותה ב-85%. בקרב קשישים הנמצאים במוסדות סיעודיים אחוזי ההצלחה נמוכים יותר, אך החיסון גורם לירידה במספר האשפוזים וסיבוכים קשים אחרים.

חיסון נגד שפעת

דעה כללית רווחת באכלוסייה היא שהחיסון עצמו גורם לשפעת. חשוב לציין שמרבית החיסונים אינם יכולים לגרום לשפעת מכיוון שמכינים אותם מווירוסים מומתים. גם חיסון מווירוס מוחלש גורם לשפעת קלה מאוד בלבד ולרוב ללא כל סיבוכים. מומלץ לחסן בחודשים ספטמבר עד נובמבר. בדרך כלל תוך שבועיים ממתן החיסון נוצרים נוגדנים להגנה מפני שפעת.

החיסון מומלץ לכל אדם מגיל 6 חודשים והלאה, אך בעיקר לקבוצות הנמצאות בסיכון: דיירי בתי אבות או מוסדות סיעודיים, חולי מחלות כרוניות כפי שהוזכר, תינוקות או ילדים המטופלים באספירין תקופה ממושכת, נשים בהריון, רופאים, אחיות ופרסונל רפואי שנמצא במגע ויכול להעביר שפעת ליתר המטופלים, מטפלים בקשישים או בבתי אבות, בני משפחה של חולים מקבוצת הסיכון. ניתן לתת חיסון גם לנשים מניקות. ככלל, גם באוכלוסייה הכללית כדאי לשקול מתן חיסון לשפעת, בעיקר לסטודנטים או דיירי מעונות ופנימיות כדי לצמצם ככל שניתן את פיזור המחלה. החיסון ניתן לתוך השריר. אין מניעה ואפילו מומלץ לתת במקביל חיסונים אחרים שהחולה זקוק להם, כמו חיסון לדלקת ריאות. אין לתת את החיסון לסובלים מאלרגיה לביצים או למי שיש תופעות אלרגיות קשות.

גם הצטננות וגם שפעת חולפות מאליהן. צילום: שאטרסטוק

צינון או שפעת?

שפעת וצינון הן מחלות דומות שניתן להתבלבל ביניהן בקלות, ולכן נסכם בקצרה.

שפעת:

מתחילה באופן פתאומי ומתפתחת במהירות. סימניה הם חום גבוה (מעל 38 מעלות), שיעול יבש, כאבי שרירים וראש. ללא נזלת, בדרך כלל.

המחלה עלולה להיות קשה ולהסתבך לדלקות ריאה (בעיקר) או לדלקת מעטפת הלב. המחלה נמשכת כחמישה ימים, אבל העייפות והחולשה שבעקבותיה נמשכות עוד כשבועיים לאחר שהמחלה כבר נעלמה.

הצטננות:

שם כללי למחלה נגיפית שנפוצה בחורף. הצטננות היא אוסף של תסמינים: התעטשויות, נזלת, חום, כאבי גרון, שיעול, כאבי ראש ושרירים.

המחלה יכולה להסתבך לדלקת אוזניים, להתקפי אסתמה וברונכיט, בעיקר אצל ילדים. הצטננות היא לרוב מחלה קלה המצריכה מנוחה בבית.

המלצות להתנהגות: מומלץ להישאר בבית ולנוח עד שמרגישים טוב יותר וגם כדי למנוע הדבקה של הסביבה. חשוב להקפיד על שתייה חמה או קרה, אך אין צורך להכריח את החולה לאכול - ארוחות קלות יספיקו עד שהחולה מתאושש. חשוב לשהות בחדר מאוורר, לחמם את הבית ולשמור על לחות מתאימה על ידי הנחת כלי עם מים בחדר. גם הצטננות וגם שפעת חולפות מאליהן. מומלץ לפנות לרופא אם התלונות נמשכות מעבר לשלושה ימים, מלוות בחום מעל 38 או אם יש החמרה באחד הסימנים, כמו כאבי אוזניים וגרון או כאבי ראש, או כאשר מדובר בחולים הסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלה ריאתית כרונית, אי ספיקת לב או סוכרת. יש לפנות לרופא בכל החמרה של המחלה. בכל מקרה של ספק או בכל שאלה טיפולית, כולל שילוב בין תרופות, יש לפנות לרופא המטפל.

ד"ר עליזה זיידמן היא מנהלת מחלקה פנימית ב', ביה"ח השרון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום