ניתוח מתלה זעיר פולשני: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חידושים ברפואת רצפת האגן

הרפואה מטפלת בבעיות שכיחות אצל נשים: דליפת שתן, צניחת אברי רצפת האגן ותסכול ממראה איבר המין. בשנים האחרונות התפתחו פתרונות יעילים לכל אלה. סקירה רפואה של רצפת האגן היא תחום גינקולוגי חדש, העוסק בדלדול וצניחה של אברי האגן, אי שליטה על הטלת שתן והפרעות אסתטיות באברי המין. מחלות רצפת האגן שכיחות למדי והטיפול בהן גוזל נתח נכבד מתקציבים המיועדים לרפואה הציבורית במדינות רבות בעולם. מחלות אלו הן גורם דרמטי לסבל פיזי ולירידה באיכות החיים של נשים רבות. הוכח מדעית שאצל נשים הסובלות מבריחת שתן או מצניחת אברי האגן מתפתחת עם השנים פגיעה ניכרת בדימוי העצמי, ירידה בתחושות הנשיות ופגיעה בחיי המין. דלדול רקמות רצפת האגן, צניחת אברים ואי שליטה על הטלת שתן קיימים בדרגות שונות בקרב 50% מהנשים שילדו ילדים, ולמעשה הוכח שלידה היא הסיבה המרכזית לבעיות אלה. בקרב נשים שלא ילדו מעולם, שכיחות צניחת הרחם ודפנות הנרתיק פחותה בהרבה מאשר אצל נשים...
ללמוד עוד על ניתוח מתלה זעיר פולשני
דליפות שתן: מיתוסים ומציאות-תמונה

אשה בת 96 פגשה בן זוג חדש וביקשה לקיים עמו יחסי מין. ניתוח...

מאת: ד"ר דוד...
04/09/2011
טיפול בהפרעות תפקוד רצפת האגן-תמונה

הפרעות אלו עלולות לגרום לצניחת רצפת האגן, דליפת שתן או...

מאת: ~~פרופ'...
05/08/2015
דליפת שתן וצניחת איברי האגן בנשים-תמונה

אם אתן לא מצליחות להתאפק, או סובלות מצניחה, מחפשות שירותים...

מאת: פרופסור דוד...
18/05/2015
נשים: דליפת שתן והשמנת יתר-תמונה

דליפת שתן היא תופעה שכיחה, אך לא מדוברת, הנפוצה יותר בקרב...

מאת : ד"ר קובי...
09/05/2010
אולי יענין אותך לדעת...
דליפת שתן במאמץ - תמונה
דליפת שתן במאמץ
דליפת שתן במאמץ: תופעה נשית מוכרת, שניתן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לניתוח מתלה זעיר פולשני?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

ניתוח מתלה זעיר פולשני: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני בת 60 וסובלת מצניחת רחם ושלפוחית השתן בדרגה 4. לאחר שנפגשתי עם שני אורוגניקולוגים בכירים (עם השני לקבלת חוו"ד נוספת) הומלצו לי שתי גישות ניתוחיות שונות לחלוטין ואני בדילמה. הגישה הראשונה שהומלצה לי היא הגישה ה"קלאסית" - וגינלית וכוללת כריתת רחם , קולפורפיה קדמית ואחורית ו- TVT כטיפול מניעתי (כרגע אין לי תלונות על בריחת שתן). שיטה זו הומלצה לי ע"י אורוגניקולוג בכיר וותיק. שיטה שנייה שהומלצה לי ע"י אורוגניקולוג לא פחות בכיר (והבנתי שגם אתה בין הממליצים עליה), היא שיטה לפרוסקופית, הכוללת כריתת רחם ללא צוואר הרחם וכן הכנסת רשת לצורך תיקון האגן, כאשר נטען שאחוזי ההצלחה בגישה זו (דהיינו מניעת הישנות) טובים משמעותית מהשיטה הנרתיקית הקלאסית שאינה כוללת רשת (עקב בעיות בשימוש ברשת בשיטה הנרתיקית הרגילה). כמו כן נאמר לי שאין שום סיבה ל - TVT. צפיתי עכשיו ברשת בראיון מחודש אפריל 2019 של ד"ר קרסו עם אורוגניקולוג בכיר נוסף הממליץ על מודל חדש, של שימוש ברשת בשיטה הוגינלית (עם מחטים ייעודיות) שמאפשר את הכנסת הרשת למקום גבוה ללא הסיבוכים שהיו בעבר. לטענתו אין הצדקה בשימוש בשיטה הלפרוסקופית ונרמז שההמלצה לשימוש בשיטה זו נובעת ממניעים שאינם דווקא רפואיים. אני במבוכה רבה, לאור כל הגישות, הדעות והרמיזות השונות ואיני יודעת במה לבחור. מעוניינת מאוד לשמוע את דעתך בנושא תוך התייחסות לסיבות להבדלי הגישות - אנא השתדל להיות גלוי ככל האפשר.

דינה שלום, זו שאלה טובה שיכולה לאכלס סימפוזיון במשך כמה ימים בקלות. אבל בקצרה, כמנתח חשוב שיהיו לך בארגז הכלים מקוון גדול ככל האפשר של אפשרויות כדי להתאים את הפתרון הכירורגי למצב הקליני הספיציפי של המטופלת שניצבת מולך. יש מצבים בהם יש יתרון לגישה הבטנית (לפרוסקופית/רובוטית) ויש מצבים אחרים בהם יש יתרון לגישה הוגינלית. אגב האפשרות לשימוש ברשת בגישה וגינלית מבחינה פרקטית עברה מן העולם בעקבות איסור אחרון של איגוד ה-FDA האמריקאי על החברות המסחריות להמשיך לשווק רשתות בארה"ב עקב חשש מסיבוכים ספיציפיים. בעקבות זאת החברות משכו את מוצריהן מהמדפים בכל העולם כולל בארץ. עדיין ניתן לבצע ניתוח משקם ולטפל ביעילות בצניחה גם דרך הנרתיק (ללא רשת) וגם דרך דופן הבטן כאמור (שם אין מגבלה על השימוש ברשת במידת הצורך). השיקולים בהחלטה כוללים את גיל המטופלת, מחלות רקע, הסטוריית ניתוחים קודמים אם היו, וכן העדפותיה והעדפות המנתח במקרה שיש כאלה. אישית אני במקרים מסויימים מעדיף את השיטה הלפרוסקופית (או רובוטית כיום) ולעיתים את הגישה הוגינלית. כאמור 'אין חליפה אחת שתואמת לכל המידות'. ולעניינך האישי, אין תחליף להערכה ספיציפית ע"י רופא מומחה בתחום. לאחר ששמעת דעות שונות ושיקולים שהעלו רופאים שונים עליך לשקלל את כל שנאמר ולהחליט מה נראה לך הטוב ביותר עבורך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה רבה על התגובה. ברשותך, שתי שאלות המשך: א. מה דעתך על המלצה לשימוש ב-TVT במהלך הניתוח הוגינלי כטיפול מניעתי (למרות שכרגע אין תלונה בנושא של דליפת שתן) לעומת ההמלצה הנגדית (שמציעה ניתוח לפרוסקופי) ששוללת את זה במקרה מסוג זה, האם אלו המלצות שתלויות בשיטת הניתוח, או שיש סיבה אחרת? ב. מה דעתך על שיטתו של ד"ר מולנר מבית חולים העמק שבראיון לפני שלושה חודשים בטלויזיה, פרט שיטה שבה לדעתו ניתן לשים רשת בשיטה וגינלית, כאשר לדבריו "השימוש בשיטה הלפרוסקופית אינו נובע ממניעים רפואיים". מצ"ב קישור לסרטון (החל מדקה 03:25). https://www.youtube.com/watch?v=4dK0OYe5qbE. אגב, אנחנו גרים באותו יישוב, וניסיתי לקבוע אצלך תור אך לא הייתה זמינות בחודשיים הקרובים, כך שנאלצתי לרעות בשדות זרים...

בנוגע ל-TVT מניעתי - הדיעות חלוקות וגם הספרות המחקרית אינה חד משמעית. אישית אני דוגל בכך שמה שלא מקולקל לא מתקנים ולו עקב העובדה שכל הליך ניתוחי נושא בחובו סיכונים (גם אם מועטים) והליך שאינו נחוץ עלול להסתיים בסיבוך שלא לצורך. במידה שבעתיד יופיעו תסמיני אי נקיטת שתן במאמץ, תמיד ניתן לבצע TVT (או טיפול אחר) ומדובר סה"כ בהליך קצר ולא בניתוח גדול. לגבי השמת הרשתות - כאשר הרשת מוכנסת דרך חתך בנרתיק - עבודות המחקר האיכותיות מראות סיכון של כ-10-15% לסיבוך הקרוי 'ארוזיה' כלומר חשיפה של הרשת מבעד לרירית הנרתיק אשר עלולה להצריך טיפול ניתוחי נוסף בעתיד. לעומת זאת כאשר הרשת מושמת בגישה בטנית (לפרוסקופית או רובוטית) אין לה שום מגע עם רירית הנרתיק ולכן הסיכוי לחשיפה נמוך בסדר גודל (אם הניתוח נעשה עקב צניחת הנרתיק באשה שבעברה כריתת רחם) ואף פחות מכך באשה שלא עברה כריתת רחם. מסיבה זו אני רואה יתרון בכך שאם נעשה שימוש ברשת, שהרשת תושם בגישה הבטנית ללא חשיפה לנרתיק. פעולה זו מצריכה קצת יותר מיומנות בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת כיוון שלשם ביצועה, חשיפת הנרתיק והפרדתו משלפוחית השתן ומהרקטום, כמו גם הצמדת הרשת לדפנות הנרתיק נעשות בלפרוסקופיה, פעולות אשר מטבען דורשות מיומנות לפרוסקופית גבוהה. ובנוגע למנתח כזה או אחר כמובן שהפורום אינו מהווה במה ראוייה לדיון. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

בת48 עם בריחת שתן לאחר כל הנסיונות לטפל בהבעיה הוחלט לנתח אני כבר שבוע ימים לאחר ניתוח ועדין יש כאבים חדים וכמו שרפה בצד ימין יש רגישות יתר במקום אין נפיחות לא צריבה בשתן ולא חום מה עלי לעשות האם זה דבר שחולף

שלום רב, כאב באזור המפשעה או בחלק הפנימי של הירך מוכר לאחר ניתוח TVT מסוג 'אובטורטור' (פונה מהנרתיק לכיוון הירכיים) ובמרבית המקרים חולף מעצמו עם הזמן. בשלב זה ניתן עדיין להעזר במשככי כאב ובמידה שהכאב לא ישתפר במהלך הימים הבאים כדאי לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

נשלחתי לבדיקה אורודינאמית לפני ניתוח חוזר לצניחת אברי האגן. עברתי גם TVT ומקבלת בטמיגה 50 מ"ג. האם הבדיקה הכרחית?

איני יודע , לשאול הרופא שהפנה מה המטרה

בעיני כן

שלום ! אני בת 40. ביום ראשון השבוע כלומר: לפני 4 ימים עברתי ניתוח לשיקום רצפת האגן . באופן כללי אני מרגישה טוב פרט לכאבים בבטן תחתונה בזמן ישיבה. מדאיג אותי שהבטן ממש נפוחה. זה נורמלי? תודה.

בוקר טוב, התסמינים שאת מתארת בהחלט סבירים ימים ספורים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן וצפויים להשתפר במהלך הימים הבאים. לעיתים יש צורך להעזר במרככי יציאות על מנת להימנע מעצירות ובכך להקל גם על התפיחות הבטנית. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה