תפלת שתן מרכזית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שפיר, אך מסוכן: קרניופרינגיומה

קרניופרינגיומה הינו גידול שפיר במוח, העלול לצמוח לממדים גדולים ולגרום לבעיות רבות. מהן נורות האזהרה המחייבות בדיקה? ומהו הטיפול הביולוגי החדשני? מדריך קרניופרינגיומה (Craniopharyngioma) הינו גידול שפיר במוח, שהשפעתו - בעיקר בילדים - עלולה להיות "אלימה", מאחר שהוא מתגלה בדרך כלל לאחר שצמח לממדים גדולים וגרם לחץ על מבנים שונים במוח והביא לשיבוש תפקודם. גידול מסוג קרניופרינגיומה עלול ללחוץ על בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) ועל בלוטת ההיפותלמוס - או על שתיהן - ולגרום לבעיות אנדוקריניות, שיתבטאו בחוסר איזון הורמונלי ובמגוון בעיות רפואיות, כגון: עיכוב בגדילה; עיכוב בהתפתחות המינית; ובהמשך החיים - אי-פריון; פגיעה בוויסות מנגנון השובע - שתתבטא בהשמנת יתר חולנית. כמו כן, לחץ על הצטלבות עצבי הראייה במוח (כיאזמה) - שיוביל לפגיעה בשדה הראייה.קרניופרינגיומה אצל ילדים מתפתחת משרידים של מבנה בהתפתחות העוברית הנקראRhatke's pouch; ואצל מבוגרים,...
ללמוד עוד על תפלת שתן מרכזית
שפיר, אך מסוכן: קרניופרינגיומה-תמונה

קרניופרינגיומה הינו גידול שפיר במוח, העלול לצמוח לממדים...

מאת: ד"ר יעקב...
01/05/2018

תפלת שתן מרכזית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום, לאחר ניתוח בהיפופיזה, קרניו פרינגיומה. נשארתי עם DI כנראה כרוני. מטופל במינירין. עקב מינון לא נכון לאחר ניתוח ארוע של היפונתרמיה 119 . עם תסמינים קשים. כאבי ראש חזקים, בלבול, חוסג הימצאות, הקאות וכו, שוב אושפזתי . לאחר הארוע מרגיש שמשהו לא תקין קוגניטיבית , חוסר ריכוז, בעית זיכרון, סחרחורות / חוסר יציבות קשות . לאחר כשבוע שוחררתי עם נתרן 145 אך לאחר שיחרור עברתי להיפרנתרמיה האם זה קשור ומה ניתן לעשות להתגבר על זה. בביקוגים אצל הרופאים לא מקבל תשובות. אומרים לי שזה יכול להימשך עוד הרבה זמן. לא יודע אם זה בגלל ניתוח או עקב היפונתרמיה. מרגיש חוסר אונים מוחלט.

פני לאתר DOTORS-אנדוקרינולוגיה של מבוגרים. ביה"ח רמבם

היי, אני בן חמש עשרה ומזה שלוש שנים אני סובל מדחיפות רבה להטיל שתן. בדכ אם אינני נתון למצב בו אני עם ילדים מבית הספר,אירוע מסוים,בחינות בבית הספר וכדומה, אני נמצא במצב תקין, כלומר אני משתין פעם בשנתיים שלוש, כלום לא מפריע לי. אך, אם אחד מהמצבים הנ"ל מתקיימים אני צריך להשתין לעיתים קרובות, עד כמה קרובות? מדי פעם (בדרך כלל אם אני שותה יחסית הרבה נוזלים באותו יום) אני מגיע למצב שפעם בעשר דקות אני חייב להטיל שתן, ואם אני אנסה להתאפק עוד חמש דקות, אני מרגיש שלפוחית השתן שלי עומדת להתפוצץ. כאשר אני מגיע אל השירותים אני משתין פיפי ארוך ושקוף לחלוטין (לא הגיוני שבגלל כמות המים ששתיתי לפני) מצב זה מפריע לי מאוד באורח החיים היומיומי שלי ואני מוכן לעשות הכל כדי שהוא יעבור. אני לא יכול לעבור נסיעות כאשר אני נתון במצב זה ולא יכול גם להיבחן בבית הספר כאשר זה קורה. זה עוד לא קרה לי בבית הספר אבל אני כן מרגיש קבוע דחיפות למתן שתן בביהס, כל שעה - שעה לארבעים וחמש דקות. כל הבדיקות שעברתי אצל רופאים יצאו תקינות, לכן אפשר להסיק שמדובר במתן שתן דחוף עקב מתח נפשי, מין סטרס שכזה. אני חושב שהרופאים צודקים, אך האם זה הגיוני שבן אדם משתין כל עשר דקות במשך שעה וחצי? אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי לשנות את המצב. תודה מראש

חשוב לי להדגיש את החלק החשוב: זה לא נראה לי הגיוני שאני צריך מדי פעם להשתין מאוד דחוף פעם בעשר דקות למשך שעה וחצי ואפילו שעתיים. יוצא לי המון המון פיפי והוא תמיד שקוף. קראתי על תופעה הנקראת תפלת השתן או סוכרת תפלה וזה מאוד מאוד דומה למצב שיש לי רק שאצלי זה לא קרה בעקבות כלום, אולי רק בעקבות סטרס.

מחכה עדיין לתשובה....

דורון סליחה על העיכוב בתגובה. לשאלתך " האם זה הגיוני שבן אדם משתין כל עשר דקות.." ? הרי שהעובדה שזה קורה לך, מלמדת שזה אפשרי וכנראה גם הגיוני, מנקודת הראות של גופך וצרכיו הייחודיים. יחד עם זאת ולמרות שאני לא רופא אלא פסיכולוג , זה בהחלט נשמע לי כנדיר מאד. בהנחה שרופאיך צודקים בהערכתם שזה נובע בעיקר מלחץ נפשי, הרי שכדאי שתתיעץ עם הוריך ותפנה לקבלת יעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים. נראה לי שזה יתאים יותר להתמודדות יעילה ומהירה עם בעייתך (הזמנית !!) מאשר "טיפים" או יעוצים דרך הפורום. ד"ר מאיר נעמן > 054-754-9898

זה רשמת בעייתך אינה קשורה לכירורגיה. עליך לעבור בירור כדי לשלול סכרת או דיאבטס אינסיפידוס או מחלה אחרת. הטחורים הקטנים יכולים לחכות להשלמת הבירור. אני שואל אם נשללו שני האפשריות האלה לאיזה כיון רופא זה יכול להיות???בבקשה תן לי רק טיפה מידע שאדע אני מתוסכל תודה

איני יודע. ההתכתבות כאן אינה יכולה להחליף ביקור אצל רופא והתייעצות איתו. כתבתי לך כבר שבעייתך אינה קשורה לכירורגיה. התייעץ עם רופא המשפחה שלך

שלום רב..גיל 31 לפני כשנתיים עברתי קולסקופיה שראה טחורים פנימים קטנים...יש דם טרי לסירוגין גם בניגוב וכאבים לאחר מכן בפי הטבעת..עברתי קולנוסקופיה ב 2011 ..כולל סיטי לא מזמן..עקב עמילאז גבוה בשתן שזה הסתדר ושיחררו אותו כבר באותו יום רופא המשפחה אומר אם היה חלילה משהו הפרוקלוג היה רואה ..עברתי גם גסטרוסקופיה 3 פעמים סובל מריפלוקס קל עכשיו עמדתי על הרופא שיתן לי שוב קולו אבל מפחד ותשוש כבר מכול הבדיקות..יש לציין שאני מיובש כול הזמן והרגשת צמאון ..נשלל סכרת גם להאחר העמסה סוכר למה כול התמונה מתאימה? האם עלי לחשוש אני לא יושן בלילות ממש בטראומה לוקח קולנקס קבוע ..ברקע מחלת שריר אשמח באמת אם תיקרא ותוכל לתת מענה תודה מיואש

שאלה נוספת האם בקולנוסקופיה רואים עוד דברים כמו דלקת וכו הדברים הקטנים..אני ממש מפחד תשוש וקשה לי לעבור שוב תבדיקה ממש בטראומה

בעייתך אינה קשורה לכירורגיה. עליך לעבור בירור כדי לשלול סכרת או דיאבטס אינסיפידוס או מחלה אחרת. הטחורים הקטנים יכולים לחכות להשלמת הבירור.

נשלל גם סכרת וגם מה שאתה מתאר דיאביסט משהו השאלה שלי הייתה להתמקד בטחורים כי אני בטראומה שאולי זה בכלל לא טחורים חלילה לא יודע

אם עברת קולונוסקופיה לפני שנתיים אתה יכול להרגע. פנה לפרוקטולוג לטיפול בטחורים למרות שזאת אינה בעייתך העיקרית

אמרתי שעברתי לפני 9 שנים...קולסקופיה אצל פרוקטלוג זה היה לפני שנתיים מה זה בעיה עיקרית ??בדקו את מה שאמרת

תלונותיך אינן מתאימות לבעיית טחורים. עליך לפנות לרופא שינהל את הבירור שלך. בגיל 31 הסיכוי לבעיה אמיתית במעי הגס הוא קלוש

שיש דם ופרוקטולוג ראה טחורים לא אמרתי מעי גס אולי דלקת במעי דק ?בהקשר לקולו במהלך הבדיקה גם רואים אם יד דלקת או לא??יש לי כול הזמן הצטברות של גזים בצד ימין למטה וחושבים שזה תוספתן כבר כמה פעמים לגבי הבירור שאתה מתאר עברתי בירור מלא אנדרו כולל mri והעמסת סוכר שעתיים הכול תקין..אולי יש לך טוד כיון ואתה המושיע שלי שתוכל ליעץ ואם זה אפנה לרופא משפחה אני מאוד מאוד סובל..עברתי עמילאז גבוה בשתן לפני כשנה קיבלתי תיקון אלקטרוליטים וסיטי כולל חומד ניגוד הכול תקין ואני כבר תשוש מכול הדיקות..ברקע מחלה שריר ניוונית תודה אשמח לפיסת מידע מימך זה יעזור המון אני מאןד מבולבל מתוסכל מיואש ועייף נפשית אפילו חשק לבקושי לאכול יש לי

איני יכול לייעץ לך. לדעתי, בהתחשב במה שכתבת כאן, בעייתך אינה קשורה לכירורגיה או לפרוקטולוגיה

לאיזה תחום??? זה גם לא קשור לקוםנוסקופיה??? זה משהו נפשי?

לגסטרונאלגיה??? אז שוב זה עוד יותר מלחיץ