דוח הזיהומים של משרד הבריאות פורסם: איפה נרשם שיפור - ואיפה לא

דוח משרד הבריאות מצביע על ירידה בזיהומים הנרכשים בבתי החולים, אך גם על פערים בין מחלקות ובתי חולים. אילוסטרציה: AI

יותר מ-1,300 מקרי מוות, אלפי זיהומים ועשרות אלפי ימי אשפוז נמנעו לפי הערכות משרד הבריאות בשנת 2025 - אך הדוח השנתי החדש מגלה שגם אחרי יותר מעשור של מאבק בזיהומים הנרכשים, הדרך עדיין ארוכה. לצד הישגים משמעותיים, בפגיות ובחלק מיחידות הטיפול הנמרץ השיפור כמעט נעצר, והפערים בין בתי החולים עדיין בולטים.

יותר מ-4,600 זיהומים נרכשים, כ-1,300 מקרי מוות אפשריים, למעלה מ-30 אלף ימי אשפוז וכ-300 מיליון שקל - אלה הנתונים שמשרד הבריאות מעריך שנחסכו בשנת 2025 בזכות תוכניות לאומיות למניעת זיהומים בבתי החולים. כך עולה משלושת הדוחות השנתיים שפרסם השבוע (1.7.2026) המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, המסכמים את מצב הזיהומים הנרכשים, אלח הדם ועמידות החיידקים לאנטיביוטיקה במערכת הבריאות. 

התמונה הכוללת מעודדת: ברבים מהמדדים שנבדקו נרשמה ירידה משמעותית לעומת השנים שבהן החלה התוכנית הלאומית למניעת זיהומים. עם זאת, מאחורי הנתונים מסתתרת גם מציאות מורכבת יותר. בפגיות ובכמה יחידות טיפול נמרץ מגמת השיפור כמעט נעצרה, ובין בתי החולים נותרו פערים משמעותיים, כאשר מחלקות שונות באותו בית חולים עשויות להציג תוצאות שונות לחלוטין.

פחות זיהומים, פחות תמותה ופחות ימי אשפוז

לפי הערכת משרד הבריאות, בשנת 2025 לבדה נמנעו:

* כ-4,668 זיהומים נרכשים בבתי החולים.

* כ-1,319 מקרי מוות אפשריים.

* יותר מ-30 אלף ימי אשפוז.

* חיסכון של כ-300 מיליון שקל למערכת הבריאות.

מדובר בהישגים המצטברים של תוכניות ההתערבות הלאומיות למניעת זיהומים, הפועלות כבר למעלה מעשור ומתמקדות בצמצום זיהומים הקשורים לטיפול רפואי, בשיפור נהלי העבודה ובהפחתת השימוש המיותר באנטיביוטיקה. 

חשוב לציין כי נתון של כ-1,319 מקרי המוות שנמנעו אינו מבוסס על ספירה של מטופלים בודדים, אלא על הערכה מקצועית של משרד הבריאות, הנשענת על הירידה בשיעורי הזיהומים לעומת שנות הבסיס ועל מודלים מקובלים להערכת התמותה הכרוכה בזיהומים נרכשים.

במספרים: עיקרי דוח הזיהומים לשנת 2025

חשוב לדעת: אין להסיק מהנתונים על איכותם הכוללת של בתי החולים. הדוחות בוחנים מחלקות ספציפיות ולכן אותו בית חולים עשוי להציג ביצועים שונים ביחידות שונות.

למה בכלל נוצרים זיהומים בבתי חולים?

במהלך תדרוך לעיתונאים שקיים משרד הבריאות לרגל פרסום הדוחות, פורסם כי מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, פרופ' יהודה כרמלי, הסביר כי זיהומים נרכשים הם אחד האתגרים המרכזיים של הרפואה המודרנית. לדבריו, מטופלים הזקוקים לצנתרים, להנשמה, לניתוחים מורכבים ולהליכים פולשניים אחרים חשופים מטבעם לסיכון גבוה יותר להתפתחות זיהומים, שכן הטיפולים עצמם עוקפים במקרים רבים את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף.

עוד ציין פרופ' כרמלי כי חלק משמעותי מהזיהומים ניתן למניעה באמצעות הקפדה על נהלי עבודה, היגיינת ידיים, בקרה, ניטור ושימוש מושכל באנטיביוטיקה - עקרונות שעליהם מבוססת התוכנית הלאומית שמפעיל משרד הבריאות בשנים האחרונות.

הקפדה על היגיינת ידיים היא עדיין אחד האמצעים היעילים והחשובים ביותר לצמצום זיהומים נרכשים בבתי חולים. אילוסטרציה: AI

אלח דם: ירידה של יותר מ-50% מאז תחילת התוכנית

אחד המדדים המרכזיים בדוחות הוא אלח דם נרכש - זיהום שהתפתח במהלך האשפוז והתפשט לזרם הדם, בעיקר בקרב מטופלים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.

מהנתונים עולה כי מאז שנת 2012, שבה החלה התוכנית הלאומית, ירד שיעור אלח הדם הנרכש בכלל יחידות הטיפול הנמרץ בכ-50% - מ-5.3 ל-2.6 מקרים לכל אלף ימי אשפוז. במשרד הבריאות מעריכים כי המשמעות היא שמעל 1,150 מקרי אלח דם נמנעו בשנת 2025 בלבד.

בעקבות השיפור עודכן השנה גם יעד האיכות הארצי לזיהומים הקשורים לצנתר מרכזי, במטרה להמשיך ולצמצם את שיעורי הזיהומים גם בשנים הקרובות.

איפה מערכת הבריאות עדיין מתקשה?

לצד ההישגים, הדוחות מצביעים על שלושה תחומים שבהם קצב השיפור הואט באופן משמעותי:

* פגיות.

* יחידות טיפול נמרץ ילדים.

* יחידות נוירוכירורגיה.

ביחידות אלה לא נרשמה בשנים האחרונות ירידה נוספת בשיעורי הזיהומים, ובחלק מהמדדים אף נצפתה עלייה לעומת שנים קודמות. המשמעות היא שהאתגר של מניעת זיהומים בקרב המטופלים הפגיעים ביותר עדיין רחוק מפתרון מלא.

פחות זיהומים בדרכי השתן - יותר סימני שאלה לגבי השימוש באנטיביוטיקה

גם בתחום זיהומי השתן הנרכשים מציג הדוח מגמת שיפור ברורה.

במחלקות הפנימיות והכירורגיות ירדו שיעורי הזיהומים ב-44% עד 60% לעומת שנת 2016, ובמחלקות לגריאטריה אקוטית נרשמה ירידה של 18% עד 33%. לפי ההערכות, בשנת 2025 בלבד נמנעו כ-1,700 זיהומים בדרכי השתן.

אלא שלצד הירידה בזיהומים, הדוח חושף גם תופעה שממשיכה להדאיג את אנשי המקצוע: כמחצית מתרביות השתן החיוביות שנלקחו לאחר מספר ימי אשפוז בוצעו אצל מטופלים שלא סבלו כלל מתסמינים, וכרבע מהמקרים הללו טופלו למרות זאת באנטיביוטיקה. שימוש כזה אינו מועיל ברוב המקרים ואף עלול לתרום להתפתחות חיידקים עמידים.

דוח העמידות לאנטיביוטיקה משלים את התמונה

לצד שני דוחות הזיהומים פרסם משרד הבריאות גם את האנטיביוגרם הארצי לשנת 2025, המרכז את נתוני עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה בישראל ומשווה אותם למדינות אירופה. מהנתונים עולה כי בחלק מהמדדים ישראל מציגה שיעורי רגישות גבוהים יחסית, אולם עמידות לאנטיביוטיקה ממשיכה להוות אתגר משמעותי למערכת הבריאות בארץ ובעולם.

גם המלחמה הציבה אתגר למניעת זיהומים

במהלך התדרוך לעיתונאים התייחס פרופ' כרמלי גם להשפעת המלחמה על בתי החולים. לדבריו, המעבר של מחלקות למתחמים תת-קרקעיים והעבודה בתנאי חירום הציבו אתגרים חדשים בתחום מניעת הזיהומים. לצד זאת, הוא ציין כי במספר מצומצם של בתי חולים אירעו במהלך התקופה התפרצויות של חיידקים עמידים, אולם מערכת הבריאות הצליחה ברוב המקרים להתמודד עם האירועים באמצעות צעדי בקרה והתערבות ייעודיים.

העבודה במתחמים תת־קרקעיים בתקופת המלחמה הציבה אתגר נוסף לצוותים האחראים על מניעת זיהומים בבתי החולים. אילוסטרציה: AI

הישגים משמעותיים - אבל הדרך עדיין ארוכה

המסר המרכזי שעולה משלושת הדוחות הוא שמעבר לטכנולוגיות, לתרופות ולציוד הרפואי, גם הקפדה על נהלים בסיסיים עשויה להציל חיים. מניעת זיהומים מתחילה בהיגיינת ידיים, בהפחתת שימוש מיותר בצנתרים, בשימוש מושכל באנטיביוטיקה ובבקרה מתמשכת של הצוותים הרפואיים.

במקביל, הדוחות מזכירים גם לציבור שאין משמעות אמיתית לדירוג כולל של בית חולים. מחלקות שונות באותו מרכז רפואי עשויות להציג ביצועים שונים מאוד, ולכן את איכות מניעת הזיהומים יש לבחון לפי סוג המחלקה והטיפול - ולא רק לפי שם בית החולים.

• הכתבה מבוססת על דוחות הזיהומים לשנת 2025 שפרסם משרד הבריאות. הציטוטים המיוחסים לפרופ' יהודה כרמלי מבוססים על דברים שנאמרו בתדרוך לעיתונאים, כפי שפורסמו בכלי התקשורת.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי