בעקבות הקורונה: רגרסיה בקרב ילדים

(10)
לדרג

הקורונה שיבשה את השגרה המשפחתית. שלושה סגרים, יותר מדי זמן משפחתי ללא תוכן. בלי מסגרות, יותר מדי מדיה. בני נוער עם חרדות והפרעות אכילה. ילדים עם התקפי זעם, הרטבת לילה וחזרה למיטה של ההורים. רגרסיה בזמן קורונה. יצאנו לבדוק

מאת: ריקי אמה דנון - מערכת דוקטורס

מגפת הקורונה שברה, שיבשה והפכה את השגרה לכולם. גם לילדים. לא היו מסגרות חינוכיות באופן רצוף והילדים מצאו את עצמם יותר מדי בבית. מול הטלוויזיה, בלי חברים. בלי ההרגלים המוכרים והבטוחים והם הביעו זאת ברגרסיה באופנים שונים. פתאום הם לא מיהרו לשום מקום בבוקר, לא פגשו את החברים הרגילים שלהם. משפחות הסתגרו בבתים מחשש להדבקה. היה יותר מדי זמן משפחתי שחשף אותם לוויכוחים ולמריבות בין ההורים. ילדים לא התחברו לזום, לא הצליחו ללמוד. ההורים היו חסרי אונים. הם לא ידעו מה לעשות עם ילדים קטנים בבית 24 שעות ביממה. סיר הלחץ החל לבעבע והקטנים הגיבו. התקפי זעם, הרטבת לילה. פתאום הם ביקשו את חפץ המעבר ממנו כבר נפרדו בטקס מיוחד. ביקשו לישון עם ההורים. התמרדו. חשו בלבול ופחד. גם אם ילדים לא ממש מבינים מה אומרים בחדשות, הם מרגישים את המתח. את הידיעות הרעות. ההורים מגיבים, עושים טלפונים למשפחה. מבררים מה שלום כולם? מלחמה. כן זוהי מלחמה בנגיף והיא חדרה לצערנו לכל בית וגרמה נזק לילדים קטנים וגם לבני נוער.

ראיון עם ד"ר אבי ברכר, רופא ילדים ומומחה להתפתחות הילד בשיטת "אבחון עד הבית"

מהם סימני רגרסיה אצל ילדים ואיך מגלים אותם?

"רגרסיה היא מצב בו ילד אשר רכש כבר מיומנות או יכולת כלשהי מאבד אותה. זה יכול להתרחש בתחום של דיבור, אכילה, עצמאות כלשהי. כל נסיגה התפתחותית דורשת התייחסות מהירה ומתאימה".

הבנתי שהשיטה שלך "אבחון עד הבית" מקלה על הילדים?

"כן, ילדים עם בעיות התפתחות נוטים להסתגר ולא לשתף פעולה לכן, כאשר אני מגיע לסביבה הבטוחה של הילד, אני יכול לתקשר אתו בצורה יותר מהירה ונכונה בסביבה הטבעית שלו".

איך עלולים להשפיע לחץ וחרדה בזמן קורונה על ילדים?

"ללא ספק הקורונה היוותה  גורם משמעותי ללחץ וחרדה  בקרב ההורים כפי שקרה גם בפנדמיות אחרות בעבר.  ילדים הם חיישנים רגישים וטובים לתחושות הלחץ והחרדה של הוריהם גם כאשר ההורים לא מבטאים זאת במלל. הילדים בהחלט יכולים להגיב ללחץ ולחרדה של הוריהם בנסיגה התפתחותית. לפעמים אף נוצר מעגל סגור שבו עצם כתוצאה מהנסיגה של הילדים משנית ללחץ של ההורים גורמת ללחץ וחרדה עוד יותר גדולים בקרב ההורים לאור מצבו ההתפתחותי של הילד . לכן חשוב שההורים יכירו במצב הלחץ והחרדה שלהם ( שכן התכחשות לכך  רק מחמירה את המצב ) .חשוב שההורים יתווכו לילדים בצורה מותאמת את המצב וינסו להשרות רוגע, שגרת חיים ככל שניתן ובמיוחד לנסות להקפיד על סדר יום קבוע והרגלי אורח חיים קבוע גם בתקופה כאוטית שכזו".

מהי רגרסיה קלה ומהי קשה?

"כל נסיגה התפתחותית מדאיגה ועל כן מצדיקה אבחון מקצועי ולעתים גם מידי. יש חשיבות לאיתור מוקדם של נסיגה התפתחותית שכן התערבות בשלב מוקדם עשויה למזער את הנזק ולשפר את מצבו של הילד. נסיגה יכולה להיות בדיבור, בגמילה מטיטולים, התנהגות והתפתחות רגשית. התחום הגרפו מוטורי. מוטוריקה גסה ועדינה, משחק, תפיסה, קשיים חברתיים ותקשורתיים ועוד היא עלולה לנבוע גם מבעיה במערכת העצבים שעלולה להחמיר".

מהן הסיבות לרגרסיה אצל ילדים?

"הסיבות יכולות להיות אורגניות, רגשיות או התפתחותיות בתחום אחד או נסיגה רב-תחומית. כאשר מדובר בסיבות אורגניות, הן מהוות למעשה תסמין לבעיה גופנית. חשוב לשלול מצב אורגני שכן לא כל נסיגה קשורה בהיבט הרגשי או ההתנהגותי. יש גם מחלות מטבוליות שעלולות לגרום לרגרסיה. קשיים בתחום התקשורת עלולים להעיד על אוטיזם, הנסיגה תחול בערך בגיל 15-30 חודשים אז ייעלמו כישורים שפתיים ותקשורתיים שהוא רכש".

בקורונה ילדים ביקשו לישון עם ההורים או נזקקו לחפץ מעבר, מדוע זה קורה? 

"כל דבר קבוע ומחזורי מקנה בקרבנו תחושת בטחון. כאשר שגרת היום יום משתנה הדבר יכול לעורר בקרב ילדים פחד, חרדה או עצבות ודכאון.  תחושת אי הודאות מערערת אותם וחסרה להם תחושת הביטחון והנינוחות שכל כך חשובים כדי שיהיו פנויים להמשך למידה והתפתחות תקינים. על מנת להרגיש שוב בטוחים הם יחזרו אחורנית בדפוסי ההתנהגות שלהם לדברים מוכרים ובטוחים כמו להיצמד לחפץ קבוע אותו הם אוחזים הקרוי חפץ מעבר או לחזור לישון במיטת ההורים שם הם מרגישים מוגנים לצד הדמויות הקבועות והבטוחות שהם מכירים".

האם למצב כמו קורונה יש השפעה על ילדים שנמצאים על הספקטרום?

"לקורונה הייתה השפעה שלילית רבה על הילדים שעל הרצף. העובדה שילדים נכנסו לסגר או לבידוד הלוך ושוב שבשה מאוד את שגרת החיים שלהם היומיומית וכן את שגרת הטיפולים שלהם גם במסגרות החינוכיות השונות. כל יציאה משגרה קשה להם ומהווה אבן מכשול שמעליה עליהם לעבור כל פעם מחדש. ילדים ברצף האוטיזם לרב מושתתים על תבניות ברורות וחזרתיות וכל דבר שמשבש שגרה לוקח שוב זמן להחזיר אותם חזרה למסלול. עצם העובדה שמסגרות עבדו רק עד השעה שתיים ולא עד ארבע חמש אחה"צ שיבש את סדר היום אליהם הורגלו וגם את הרגלי השינה שלהם. הורים לילדים אלה בזמן של חרדה ובעיות כלכליות, גם לא יכלו להתפנות לטיפול בצרכים של ילדיהם".

היו ילדים שפחדו ללכת לגן?

"בהחלט. הייתה רגרסיה גם בתחום הזה. פגשתי הרבה ילדים החל מגני תקשורת ועד פעוטונים וגני חובה, שחלקם איבדו הישגים. כך למשל היו ילדים שכבר עברו תהליך הסתגלות, שפתאום חזרו מפוחדים והתנגדו להיכנס לגן. חלקם נזקקו לחזור להסתגל מחדש לסדר היום. במסגרת הטיפולים ההתפתחותיים  לוקח זמן עד שההורים מטמיעים  הרגלי אכילה,  שינה או משחק בריאים ונכונים  בבית. הפסקת הטיפולים קטעה לא פעם את התהליך החשוב הזה.  בילדים על הרצף יש חשיבות רבה לקביעות ושמירה על מסגרת והרגלים קבועים, ידועים מראש וברורים. כל האי – ודאות שנוצרה כתוצאה מהשיבושים בקבלת הטיפולים ערערה את מרבית הילדים רגשית והתנהגותית. התחושה שלי  בתצפיות על ילדים רבים הייתה שרבים מהם זגזגו קדימה ואחורה ושוב קדימה במהלך השנה האחרונה וזה חבל מאוד".

בקורונה- אנורקסיה ובולימיה במספרים מדאיגים

מנתונים ברשת עלה כי בבית חולים "ספרא" בשיבא יש תור ארוך של בני נוער בנים ובנות הממתינים לאשפוז עקב הפרעות אכילה והקורונה אשמה. יש פי שניים מקרים של אנורקסיה ובולימיה. הצעירים הללו ישבו בבית, גלשו ברשתות החברתיות, שמו על עצמם מסכה והתחברו למקלדת. התחילו לזלול, או לחלופין להוריד במשקל. דימוי הגוף שלהם הפך להיות דיון יום-יומי  עם גולשים. מרוכזים מדי בעצמם, בשעמום שלהם, ומפוחדים ממה שחושבים עליהם, בלי אינטראקציה אמתית של חברויות, מול הצג הרבה יותר קל גם לאבד את הכיוון והדרך. מצלמים אוכל, מתחברים לטיקטוק, כל אחד מעביר ביקורת קטלנית על כל קילו. זו הדרך הכי קצרה להפרעות אכילה.

בשלושת החודשים של שנת 2021 כבר אושפזו 31 בני נוער עם הפרעות אכילה כאשר בכל שנת 2020 היו 71 מאושפזים וזה בהחלט מעיד על עליה מדאיגה. מומחים טוענים כי בסגרים הייתה יותר אלימות במשפחה מול הילדים וזה בא לידי ביטוי גם בהפרעות אכילה.

הפרעות אכילה וניסיונות אובדניים- הרעה החולה של הקורונה

בנוסף דווח ממחלקות שונות מבית החולים דנה דואק על תופעות מדאיגות אחרות כמו עלייה במספר בני הנוער בבקשה לטיפול נפשי ורפואי ומספר כפול של ניסיונות אובדניים. היו פי ארבע יותר אשפוזים על רקע של בעיות גיל ההתבגרות וטיפול בתלונות של ילדים שהתקשו לישון לבדם, גם בני נוער שכבר מזמן שכחו מה זה לישון עם ההורים. חלה גם עליה של 30% בפניות של הורים עם תלונות על התפתחות ילדים. רבים אובחנו עם אוטיזם בתקופה קצרה- ערנות ההורים והשהייה עמם לאורך שעות רבות גרמו לאבחון מוקדם. הורים התלוננו על התנהגויות תוקפניות, סיכוים קוגניטיביים, בעיות של שפה, רגרסיה כאוס שלם בסדר היום של שינה ואכילה. חסך בשינה והרבה בדידות וחרדות גם מצד הילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום