עונת מעבר - כיצד תבדילו בין צינון לאלרגיה?

(0)
לדרג

בימים האחרונים מתחילים יותר ויותר תלמידים לחזור למסגרות החינוך, ותנועות הנוער פותחות מחדש את שעריהן. ידוע כי למידה עם תחילת עונת המעבר מחוץ לכיתות הלימוד ובחצר בית הספר, עלולה לגרום להתפרצות של אלרגיות שפוגעות באופן משמעותי בקשב ובריכוז של הילדים ואף להביא לירידה בהישגים ובציונים

מאת: מערכת זאפ דוקטורס

עם היציאה מהסגר, החלה מערכת החינוך לחזור לפעילות סדירה, ויותר ויותר תלמידים שבים לספסל הלימודים. בחלק מהערים, בהתאם להיקף התחלואה, הלימודים יתקיימו במרחבים הפתוחים – בחצר, בגינה, במגרש או על הדשא. גם תנועות הנוער יכולות לשוב ולפעול ובתנאי שיקיימו את הפעילות בשטחים פתוחים. על פניו, זה עשוי להיות פתרון עבור תלמידים רבים שלא יכולים לחזור לכיתות, בהנחה שמזג האוויר יאפשר זאת. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון ששהייה במרחב הפתוח רגע לפני עונת המעבר, עלולה לגרום להתפרצות של אלרגיות.

שכיחות האלרגיות בקרב ילדים בישראל מוערכת בכ-15%-20% מסך הלומדים בבתי הספר. הערכות אלו דומות למגמה גלובלית לפיה ישנה עלייה בשכיחות מחלות אלרגיות בעולם המערבי. ילדים סובלים בגיל צעיר בעיקר מאטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור") ואלרגיות למזון. חלק גדול מאלרגיות אלו, במיוחד אלרגיה לחלב וביצים, עשויות לחלוף עם הזמן. מנגד, החל מגיל חמש עלולות להתפתח תופעות אחרות כמו נזלת אלרגית ואסטמה.

בילדים, נזלת אלרגית נגרמת כתוצאה מאלרגנים נשימתיים הנמצאים בבית ומחוצה לו. בבית: הגורם המשמעותי ביותר הוא קרדית אבק הבית ולאחריה הפרשות חרקים, ועובש. גם לחיות מחמד ביתיות – כמו חתולים וכלבים – ישנה השפעה, והם עלולים לגרום להופעת תסמיני אלרגיה. מחוץ לבית: ישנם גורמים רבים שעלולים להוביל להופעת סימפטומים של האלרגיה כמו למשל פריחת דשא, דגנים שונים, צמחים כמו כתלית יהודה ולענה ופריחת עצים (בעיקר הזית, הברוש ועץ הפקאן).

כיצד תבדילו בין צינון לאלרגיה?

ישנן דרכים קליניות פשוטות להבדיל בין צינון פשוט לאלרגיה, על אף שישנה חפיפה מסוימת בתסמינים. אחת הדרכים היא לבחון האם הסימפטומים מופיעים בזמנים קבועים בלוח השנה? האם הם מופיעים בעיקר בתקופת הפריחה? וגם האם התופעה חולפת בתוך ימים ספורים או נשארת כעשרה ימים ויותר? אלו שאלות שבאמצעותן ניתן להעריך האם מדובר בצינון או דווקא באלרגיה.

בעוד באירופה החלוקה לעונות היא ברורה למדי, בארץ –  יש טשטוש בין מעברי העונות. כבר בחודשים מרץ-אפריל ישנה עליה בפניות למרפאות בעקבות תסמינים של אלרגיה עונתית שהגורמים לה הם בעיקר פריחת העצים ובמיוחד עץ הזית. בניגוד לתפיסה הרווחות, דווקא פרחים שפורחים בעונה הזו של השנה – כלל אינם גורמים לאלרגיה.

למידה מחוץ לכיתות, עלולה להגביר את הסיכוי להופעת תסמיני האלרגיה אצל ילדים הסובלים מאלרגיות לפריחת דשא או לפריחת עצי הזית והפקאן. בשל הגיוון באלרגניים, ניסיון להימנע לחלוטין מחשיפה לאלרגן הוא בגדר בלתי אפשרי. בנוסף, האלרגנים נישאים ברוח למרחק של מאות מטרים, כך שלא צריך להיות מתחת לעץ זית על מנת לפתח תגובה אלרגית. יחד עם זאת אם אפשר, רצוי לטייל כמה שפחות בטבע בעונה זו ועדיף להימנע מלכסח את הדשא או להיות בסביבה כשמישהו אחר עושה זאת.

השפעות שונות לאלרגיה

ישנם מחקרים רבים מהשנים האחרונות שהוכיחו שנזלת אלרגית משפיעה בצורה דרמטית על איכות חייהם של ילדים. ילד עם אף גדוש, סובל מגירוי כרוני ולעיתים מנחירות לילה, וכתוצאה מכך נפגעת איכות השינה שלו. שינה לא איכותית דיה, עלולה להשפיע ישירות על רמת הערנות ביום שלמחרת. ילד עם אלרגיה שאינה מטופלת יהיה לרוב עייף, לא מרוכז וההישגים בלימודיים ייפגעו. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי נרשמה ירידה בביצועים האינטלקטואליים והקוגניטיביים של ילדים שסובלים מנזלת אלרגית בחודשים בהם האלרגיה שלהם פעילה, בהשוואה לחודשים בהם האלרגיה אינה פעילה.

על אף העובדה שקשה להימנע לחלוטין מהגורמים לאלרגיה, לא הכל אבוד. הטיפולים הקיימים כיום נחשבים לאפקטיביים במיוחד, ותופעות הלוואי פחתו בהשוואה לתרופות הישנות. קיימים מגוון רחב של טיפולים – החל מתרופות ללא מרשם ועד טיפולים מבוססי ספריי לאף. הטיפול התרופתי נגיש ומאפשר שליטה בסימפטומים. אמנם, לטיפולים אלו אין יכולות ריפוי, אך הם מפחיתים את התופעות הגורמות לאלרגיה. ישנם שני סוגים עיקריים של טיפולים: הסוג הראשון הוא טיפול על בסיס אנטי היסטמינים. הטיפול חוסם את ההיסטמין – החומר בגוף המביא לתגובה אלרגית – ובכך מביא לירידה בסימפטומים כמו עיטושים, נזלת, גירודים באף ובעיניים, ופריחות. טיפולים אלו משפיעים לפרק זמן של 24 שעות ולא גורמים לישנוניות. הסוג השני: טיפול בתרסיס אפי המכיל כמות קטנה ביותר של סטרואידים. זה טיפול שמיועד גם לילדים עם נזלת אלרגית ונחשב מאוד יעיל. כמות הסטרואידים בו נמוכה מאוד ופועלת בצורה מקומית ולא משפיעה על כל הגוף. חשוב לציין ששימוש ממושך בטיפות ותרסיסי אף  "רגילים" עלולים לגרום להתמכרות לטיפול ולכן יש ליטול אותו למשך 3-5 ימים בלבד.

כיום אנו יודעים גם לסייע לגוף להתגבר על האלרגיה באמצעות טיפולי אימונותרפיה – טיפול  במהלכו מטופלים עובְרים חשיפה מבוקרת בזריקות לחומר שהם אלרגיים אליו. בהתחלה החשיפה לחומר האלרגי יהיה  במינון נמוך על מנת לאפשר לגוף להתרגל, ולאט לאט מעלים את המינון. זה תהליך לא פשוט אך  יעיל הנעשה אצל אלרגולוג מוסמך בלבד. בשנים האחרונות נכנס לשימוש גם טיפול פומי ולא רק בזריקות לאלה הסובלים מאלרגיה משמעותית לקרדית אבק הבית.

מאת: פרופ' אילן דלאל - מנהל מחלקת ילדים ופרופסור לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ילדים במרכז הרפואי וולפסון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום