סרטן צוואר הרחם בישראל: תחלואה נמוכה, שיעור תמותה בינוני

(2)
לדרג

האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת נתונים עדכניים אודות סרטן צוואר הרחם בישראל. בין הנתונים המרכזיים: שיעורי היארעות המחלה בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD

רופא משפחה
053-9374656 (מספר מקשר)

לקראת שבוע המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם שיחל ב-19 בינואר, מפרסמים היום האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן צוואר הרחם בישראל, המתייחסים לשנת 2016.

להלן עיקרי הנתונים:

  • בשנת 2016 אובחנו 232 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם: 187 נשים יהודיות (81%), 22 נשים ערביות (9%), 23 נשים 'אחרות' (10%). בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2016-2011, גיל האבחנה הממוצע היה 54 שנים ביהודיות, ו-50 שנים בערביות ו'אחרות'. שיעור ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם בשנת 2018 בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות ה-OECD: ישראל ממוקמת במקום ה-33 מ-36 מדינות.

  • בשנת 2016 אובחנו 797 נשים ישראליות עם נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם: 664 נשים יהודיות (83%), 37 נשים ערביות (5%), 96 נשים 'אחרות' (12%). שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם בשנת 2016 היו 20.5 בנשים יהודיות, 4.4 בנשים ערביות ו-37.5 בנשים 'אחרות'. שיעורי היארעות אלה גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1996 בנשים יהודיות (10.0), ערביות (2.2) ואחרות (17.7).

  • שיעור הביצוע של בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5% בשנת 2018 על פי נתוני תוכנית המדדים הלאומית בבריאות הקהילה שפורסמו לאחרונה. בשנת 2018 שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה (63%) היה גבוה פי שניים מהשיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).

  • ישראל ממוקמת בין עשר המדינות המובילות בהישרדות מהמחלה. ההישרדות היחסית מהמחלה יציבה ביהודיות ובערביות. בהשוואה בינלאומית, ההישרדות היחסית הממוצעת לחמש שנים מהמחלה גבוהה בישראל ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא נצפתה עלייה מובהקת בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן צוואר הרחם בשתי קבוצות האוכלוסייה עם הזמן.

  • בשנת 2016 נפטרו 82 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם: 60 נשים יהודיות (73%), 12 נשים ערביות (15%), ו-10 נשים 'אחרות' (12%). הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם בשנת 2016 בישראל היה 66 שנים בנשים יהודיות, 56 שנים בנשים ערביות ו-53 שנים בנשים 'אחרות'. למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: ישראל ממוקמת במקום ה-19 מ-36 מדינות המסודרות בסדר יורד של שיעורי התמותה.

לחצו כאן לקריאת הדו"ח המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות

 

סרטן צוואר הרחם היא מחלה שעלולה להיות קטלנית. צילום: שאטרסטוק

סרטן צוואר הרחם: כל מה שחשוב לדעת

"החלטתי שאני לא מוותרת ונלחמת ללדת"

חיסון נגד וירוס הפפילומה: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, מציינת כי: "למרות שבישראל סוג סרטן זה אינו נפוץ ושיעורי ההיארעות של המחלה הם נמוכים, מדובר במחלה שעלולה להיות קטלנית, ושעשויה להתפרץ בחלק מהמקרים אף ללא תסמינים מוקדמים. הצעדים היעילים ביותר נגד סרטן צוואר הרחם הם בראש ובראשונה התחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) לאוכלוסיות המתאימות, לצד בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם שיכולה לאבחן שינויים ומאפשרת גילוי מוקדם וטיפול בזמן העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני, או בדיקה לאיתור,HPV  ו/או שילוב ביניהן.

 

אילו בדיקות קיימות כיום בישראל לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם?

שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם מאפשרות מניעה של תחלואה באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.

  • סל הבריאות הממלכתי המעודכן לשנת 2019 כולל בדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ) לכל אישה בטווח גילים 30 עד 54, ללא תשלום אחת ל-3 שנים, וזאת לאחר שהוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 המליצה על הרחבת בדיקות הסריקה, כך שיתחילו כבר מגיל 30. הבדיקה מבוצעת בכל גיל, לאישה שיש לה אינדיקציה רפואית.
  • הרחבות הסל בכל קופה, וכן הביטוחים המשלימים, מאפשרים בדיקת פאפ ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית שבין 31 שקלים ל-101 שקלים, לאישה שאינה בטווח הגילים המזכה בבדיקה לפי סל הבריאות.

 

חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי: שאלות ותשובות

מהו נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV – human papilloma virus) כולל למעלה מ-150 זנים שונים. שניים מהזנים הללו (6, 11) גורמים ליבלות באיברי המין (ב-90% מהמקרים). זנים אחרים של נגיף הפפילומה, לעומת זאת, עלולים לגרום לסרטן. השכיחים ביותר הם זנים 16 ו-18.

 

כיצד נדבקים בנגיף הפפילומה האנושי?

זיהומים בפפילומה מועברים לרוב בזמן מגע מיני, כולל מין אוראלי. שימוש באמצעי חוסם, כגון קונדום, יכול להפחית את הסיכון, אולם אינו מונע לחלוטין הדבקה. חשוב לציין, כי למרות שניתן להעביר את הנגיף במגע עור, לא ניתן להעביר גידולים סרטניים הנגרמים מהנגיף מאדם לאדם.

מהי שכיחותו של נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה שכיח מאוד באוכלוסייה - 80% מכלל הגברים והנשים הבוגרים יידבקו לפחות בזן אחד של הנגיף במהלך חייהם. ריבוי בני זוג מיניים יכול להעלות סיכון להדבקה, אולם הדבקה יכולה להתרחש גם עם בן זוג אחד. ברוב המקרים, זיהום בנגיף אינו מורגש ואינו גורם לבעיות כלשהן וחולף מעצמו, אך במקרים מסוימים ההדבקה תישאר, וברבות הימים עלול להתפתח ממנה גידול טרום-סרטני או סרטני, בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב נשים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן צוואר הרחם, לסרטן הפות, לסרטן הנרתיק, לסרטן פי הטבעת ולסרטן פה ולוע. בקרב גברים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן הפין, לסרטן  פי הטבעת וכן לסרטן הפה והלוע.

 

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להידבק בנגיף?

בישראל רשומים ומשווקים שני חיסונים גרדסיל 4 (4 Gardasil) ו- גרדסיל 9 (Gardasil 9) נגד נגיף הפפילומה האנושי, הניתנים על פי מרשם רופא. החיסונים מונעים הדבקה עתידית של המחוסן בזני הנגיף הכלולים בחיסון. החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לתוך שריר הזרוע העליונה בשתי מנות (במרווח של שישה חודשים) או בשלוש מנות (במרווחים של שישה חודשים וחודשיים), בהתאם לסוג החיסון.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי החיסון נגד נגיף הפפילומה הינו חיסון בטוח ויעיל. צילום: שאטרסטוק

מי צריך להתחסן?

משנת הלימודים תש"ף (2020-2019) ניתן החיסון גרדסיל 9 (Gardasil-9) לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות. נערות ונערים בטווח הגילים 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבתי הספר (בכיתה ט') או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות (מכיתה י' ואילך). נשים יכולות להתחסן באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים ובהשתתפות עצמית כספית של המבוטחת. מומלץ להתייעץ על אודות ביצוע החיסון עם רופא המשפחה או הגינקולוג.

 

האם יש לחיסון תופעות לוואי?

כמו בכל חיסון, קיימות מעט תופעות לוואי אפשריות. העיקריות הן אדמומיות באזור ההזרקה, כאב מקומי ונפיחות באזור ההזרקה.

 

מהי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) לגבי החיסון?

ארגון הבריאות העולמי קבע כי החיסון נגד נגיף הפפילומה הינו חיסון בטוח ויעיל.

 

האם ישנם עדויות מדעיות ליעילותו של החיסון?

כן. ממחקר עדכני שפורסם ביוני 2019 בכתב העת THE LANCET, עולה כי נרשמה ירידה חדה בשכיחות נגיף הפפילומה באוכלוסיות בהן מיושמות תוכניות החיסונים נגד הנגיף. החוקרים ציינו כי הנתונים מהווים עדות חותכת להשפעה הרבה והחיובית של תוכנית חיסונים על ההיארעות של זיהוי נגיף הפפילומה.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום