שנה הלכה, שנה באה: מה התחדש בעולם הרפואה הישראלי?

(2)
לדרג

התרופות החדשות שנכנסו לסל הבריאות, הפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו טיפולים ליעילים ומדויקים יותר והחידושים המשמעותיים במגוון תחומי בריאות – בכירי הרופאים בישראל מספרים מה התחדש בשנה החולפת ומה מצפה לנו בשנה הבאה

רופא משפחה
053-9374656 (מספר מקשר)

סיום של שנה אחת ותחילתה של שנה חדשה מהווים הזדמנות מצוינת לחשבון נפש, למבט לאחור על הדרך שעשינו ועל ההישגים שצברנו, לצד ציפייה נרגשת אל העתיד לבוא. לקראת ראש השנה, ביקשנו לעצור רגע ולבחון את עולם הרפואה הישראלי.

פנינו לרופאים מתחומי התמחויות שונים וביקשנו מכל אחד מהם לספר לנו על החידושים והשינויים המשמעותיים שנעשו בתחומו בשנה החולפת, ועל אלו הצפויים בשנה הקרובה, וחזרנו עם בשורות משמחות ומלאות בתקווה. שתהיה שנה טובה ובריאה!

 

אונקולוגיה | ד"ר נעה אפרת בן ברוך

מקום העבודה: מנהלת המכון האונקולוגי בביה"ח קפלן, יו"ר קבוצת השד במסגרת האיגוד האונקולוגי הישראלי.

 

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום האונקולוגיה בכלל, ובאונקולוגיית שד בפרט?

"בתחום האונקולוגיה, ובפרט בתחום אונקולוגיית השד, ישנם מספר חידושים משמעותיים שהתרחשו בשנה החולפת ובשנים שלפניה. ראשית, לטיפול ההורמונלי בחולות סרטן שד גרורתי התווסף שימוש בתרופות ביולוגיות, בזכותן הושג שיפור משמעותי במשך הטיפול הנדרש, והשנה אף התפרסמו נתונים המעידים על הארכת חיים בזכות טיפול זה.

שינויים נוספים הם פיתוחים של תרופות ייחודיות לחולות עם מוטציות גנטיות מולדות. כך לדוגמא, פותחו תרופות לנשאיות של מוטציה בגנים BRCA1 ו- BRCA2, תרופות אלו הראו תועלת רבה בסרטן שחלה, ובשנים האחרונות הראו תועלת בטיפול בסרטן שד גרורתי.

בשנים האחרונות השתכלל גם השימוש באימונותרפיה, טיפול המאפשר למערכת החיסון לזהות ולתקוף גידולים סרטניים. לאימונותרפיה יש הצלחה מרשימה בטיפול בסרטן ריאה ומלנומה, אך עד כה לא נרשמה הצלחה בטיפול בסרטן השד. כיום ישנן עדויות שבסרטן שד מסוג טריפל נגטיב, שילוב של אימונותרפיה עם כימותרפיה משפר תוצאות, ועשוי  גם הוא להביא להארכת חיים."

 

אילו שינויים את צופה בשנה הבאה?

"קשה לנבא בדיוק מה יהיו השינויים בתחום בשנה הקרובה, אך צפויות השנה תוצאות של מחקרים רבים העוסקים באבחון על ידי ביו-מרקרים (סמנים ביולוגיים) ליצירת טיפול מותאם אישית. אני מצפה שתהיה התקדמות גדולה השנה בתחום זה, שתעזור לנו להתאים תרופות ייחודיות למטופלות על פי הגנים והמוטציות הספציפיים שלהן. בנוסף, תוצאות של מחקרים יאפשרו להעמיק את הידע שלנו על עודף טיפול, כלומר - להימנע מטיפול יתר."

ד"ר נעה אפרת בן ברוך. צילום: דן בר

אורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן | פרופ' מני אלקלעי

מקום העבודה: מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא תל השומר ובמרכז הרפואי פוריה.

 

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום האורוגניקולוגיה?

"החידוש המשמעותי ביותר בשנה החולפת הוא כניסה של אמצעים מבוססי אנרגיית לייזר לטיפול בבעיות גינקולוגיות הקשורות לנרתיק, אשר מתבצע בתוך הנרתיק, בדומה לאולטרסאונד וגינלי. בתל השומר וגם בפוריה סיימנו השנה את המחקר הראשון בארץ בטיפול בלייזר נרתיקי בנשים הסובלות מדליפת שתן במאמץ. הטיפול אמנם יעיל פחות מהניתוח, ומצריך טיפולי אחזקה מדי שנה-שנתיים, אך הבשורה הגדולה היא שמדובר בטיפול אמבולטורי (טיפול מרפאתי ללא אישפוז) לחלוטין, ללא צורך בהרדמה וללא תלות בתירגול עצמי לחיזוק שרירי רצפת האגן של המטופלת, ומשפר את דליפת השתן בקרב כ-70% מהנשים שטופלו.

מכשירים נוספים מבוססי אנרגיה מאפשרים טיפול בתדירות גלי רדיו לחידוש רקמת הנרתיק, המכשור המתבסס על אנרגיות שונות יכול לשמש גם כתחליף לטיפול הורמונלי עבור נשים שעברו את גיל המעבר ואינן יכולות או אינן מעוניינות להשתמש בהורמונים; אינדיקציה נוספת לטיפול בלייזר נרתיקי היא שיקום הנרתיק לאחר לידה, ללא צורך בניתוח."

אילו שינויים אתה צופה בשנה הבאה?

"בשנה הקרובה אני צופה שנשכלל את היכולת שלנו להתאים את טיפול הלייזר בדליפת שתן לנשים - כיוון שעבור חלק מהנשים טיפול מסוג זה אינו רלוונטי. בנוסף, בשנה החולפת הורה ה-FDA (ארגון הבריאות האמריקאי האחראי על הרגולציה לתרופות ולמכשור רפואי) להפסיק את השימוש ברשתות נרתיקיות, אשר שימשו לתיקון צניחה של שלפוחית השתן והרחם. אני צופה ששינוי זה יגרום להשתכללות האמצעים הכירורגיים בהם אנו משתמשים לניתוחי צניחת רצפת האגן, בדגש על מעבר נרחב יותר לניתוחים בגישה לפרוסקופית במקום גישה נרתיקית."

אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת | ד"ר נירית אבירן

מקום העבודה: שר"פ פלוס כפר סבא, מכבי שירותי בריאות.

 

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום האנדוקרינולוגיה והטיפול בסוכרת?

"בשנתיים האחרונות הגיעו לישראל שתי תרופות חדשות לטיפול בהשמנה, לאחר שנים רבות בהן לא היה בארץ ובעולם טיפול תרופתי יעיל לסיוע בירידה במשקל. תכשירים חדשים נכנסו לשימוש גם בטיפול במחלת הסוכרת: זריקה שבועית של תכשיר מקבוצת האגוניסטים ל-GLP1, אשר מראה יעילות גדולה יותר מהתכשירים הקיימים מבחינת הירידה במשקל; ושני תכשירים נוספים (המבוססים על תרופות מאותה משפחה בשילוב של אינסולין לטווח ארוך) המאפשרים ירידה קלה יותר במשקל יחד עם הגעה ליעדי איזון הסוכרת, תוך הפחתה של כמות הזריקות הנדרשות וסיכון נמוך להיפוגליקמיות. לאחרונה גם הורחב האישור למתן כל התרופות ממשפחת האגוניסטים ל-GLP1 גם לחולים עם מחלת כליה מתקדמת יותר מכפי שאושר עד כה.

בתחום הסוכרת ישנם גם חידושים טכנולוגיים משמעותיים בשנים האחרונות, כגון משאבות אינסולין משוכללות וחיישני סוכר תת-עוריים, המסייעים רבות לאיזון הסוכר. חידושים טכנולוגים מהפכניים מתרחשים גם בתחום הטיפול בסרטן בלוטת התריס, ומאפשרים למנתחים להסתפק בכריתה חלקית ולא מלאה של בלוטת התריס, ולהפחית משמעותית את כמויות היוד הרדיואקטיבי שניתן לאחר כריתה מלאה. כמו כן, כיום מתבצעים במספר מרכזים רפואיים בארץ ניתוחי כריתה של בלוטת התריס ללא צלקת – דרך הפה או בית השחי, ולאחרונה נכנס לשימוש טיפול בגלי רדיו לגושים שפירים גדולים בבלוטת התריס."

אילו שינויים את צופה בשנה הבאה?

"מלבד התכשירים והמכשירים המתוארים לעיל, שחלקם יגיעו לארץ לראשונה בזמן הקרוב (תכשיר לטיפול בסוכרת שנמצא יעיל במיוחד לירידה במשקל, תרופה לסיוע בירידה במשקל במינון חד יומי, משאבות וחיישנים משוכללים לחולי סוכרת), יחל בקרוב גם שימוש בתרופה חדשה לטיפול באוסטאופורוזיס (בריחת סידן), אשר ניתנת בזריקה פעם בחודש למשך שנה."

ד"ר נירית אבירן. צילום: שיר ברק

רפואת עיניים | פרופ' משה שניר

מקום העבודה: רופא בכיר ביחידה לרפואת עיניים ילדים בשניידר, לשעבר מנהל יחידת העיניים לילדים בביה"ח שניידר, פרופ' חבר קליני באוניברסיטת ת"א.

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום רפואת העיניים בכלל, וברפואת העיניים לילדים בפרט?

"בשנה החולפת ראינו התקדמות גדולה בכל הנושא של בירור גנטי בטווח רחב של מחלות עיניות, באבחון וטיפול בבעיות עיניים עוד טרם הלידה, כשהילד עדיין נמצא ברחם אמו. האבחון מתבצע בחלקו באמצעות בדיקת שקיפות עורפית, והטיפול נעשה לאחר הלידה על ידי שחלוף גנטי – שימוש בווירוסים להחלפת החומר הגנטי הפגוע שמועבר בתורשה.

חידוש נוסף של השנה החולפת הוא שכלול משמעותי של האמצעים הטכניים והמיכשור המשמשים לניתוחי ירוד (קטרקט), גלאוקומה ופזילה."

 

אילו שינויים אתה צופה בשנה הבאה?

"השינוי המשמעותי ביותר שאני צופה הוא השימוש הנרחב בטכנולוגיית VR – Virtual Reality לטיפול באמבליופיה – עין עצלה – בילדים. מדובר בטיפול בו הילד לוקח חלק פעיל, כצופה בסרטי מציאות מדומה, כאשר באמצעות פילטרים מיוחדים מורידים את חדות הראייה בעין "הטובה" ומתרגלים את שתי העיניים בתפקודים דו-עיניים שונים. תופעת העין העצלה אחראית לכ-2-4% מתוך כלל מקרי העיוורון בילדים בצפון אמריקה, והטיפול ב-VR מראה תוצאות מצוינות. לכן, אני צופה שהתחום יוסיף להשתכלל ולהיכנס לשימוש רב יותר ויותר.

כמו כן, צפויה התפתחות נוספת ביישום טיפולים גנטיים חדשניים על פי ממצאי הבדיקות החדישות שצוינו בסעיף הקודם, ושכלול של בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות הבודקות את הפוטנציאלים החשמליים ברשתית ובמעבר מהעין אל המוח."

פרופ' משה שניר

רפואה פנימית וראומטולוגיה | פרופ' מיכאל אהרנפלד

מקום העבודה: ראומטולוג בכיר ועוזר סמנכ"ל במרכז הרפואי שיבא תל השומר

 

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום הרפואה הפנימית והראומטולוגיה?

"החידוש המשמעותי ביותר, שייצר מהפך של ממש באיכות החיים של החולים במחלות מפרקים דלקתיות, הוא התרופות הביולוגיות. אלו נמצאות אמנם בשימוש כבר כ-20 שנה, אך מדי שנה מתווספות תרופות חדשות, ובשנים האחרונות ישנה התפתחות משמעותית בתחום זה שתמשיך להתרחב גם בשנים הקרובות.

שינוי דרמטי במיוחד הביאו התרופות הביולוגיות לטיפול בסרטן בשנים האחרונות, וכיום 16 סוגים שונים של סרטן מטופלים באמצעותן. השימוש בתרופות אלו מייצר בקרב החולים תגובות שלא נראו כמותן עד היום, הן מבחינת הארכת חיי המטופלים, והן מבחינת איכות החיים שלהם. לטיפול עשויות להיות אמנם תופעות לוואי של התפתחות מחלות אוטואימוניות, אך אלו ניתנות לשליטה ונסבלות לעומת תופעות הלוואי של הכימותרפיה.

אילו שינויים אתה צופה בשנה הבאה?

"אני צופה שבשנה הקרובה ימשיכו להיות התפתחויות בתחום זה: פיתוח של תרופות ביולוגיות נוספות לטיפול במחלות מפרקים (ואחרות) או שכלול של תרופות קיימות. עבור חולי מחלות מפרקים המצב הנוכחי הוא הבדל של שמים וארץ לעומת 20 שנים קודם לכן, מבחינת הסבל שהם חווים, החזרה לחיים נורמליים, ההתגברות על עיוותים במפרקים ועוד, והמגמה תלך ותתחזק.

בנוסף, השנה נושפע מירידה במחירי התרופות הביולוגיות. התרופות הביולוגיות הן מאוד יקרות, אבל תוקף הפטנטים של הוותיקות שבהן כבר החל לפוג. כתוצאה מכך החל ייצור של תרופות ביוסימילריות - תרופות דומות שעלותן נמוכה משמעותית משל התרופות המקוריות. בארץ התרופות נמצאות אמנם בסל הבריאות, כך שהצרכנים לא ירגישו את ירידת המחירים בכיסם, אך אני צופה שזה יגרום לקופות החולים להקל על ההתניות הדרושות לקבלת תרופות אלו ויאפשר ליותר חולים לקבל אותן, בין אם מדובר בתרופות המקור או בתרופה הביוסימילרית."

פרופ' מיכל אהרנפלד. צילום: באדיבות פרופ' אהרנפלד

כירורגיית ילדים | ד"ר דניאל שינהר

מקום העבודה: מנהל מחלקת כירורגית ילדים בביה"ח שיבא תל השומר.

 

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום כירורגיית הילדים?

"אחת המגמות הבולטות בתחום כירורגיית הילדים בעולם היא מגמה שנקראת child life, אשר עוסקת בחוויית המטופל ושמה דגש על הכנת ילדים לניתוח.

תקופת אשפוז, מחלה או המתנה לניתוח מהווה משבר ממשי עבור הילד ועבור משפחתו, וללא הכנה מתאימה עלולה לעורר בעתיד אירועים פוסט טראומטיים. המגמה הנוכחית מפנה את מירב המשאבים להכשרת צוותים ומחלקות רפואיות, על מנת לדאוג להכנה רגשית ונפשית טובה יותר של הילד ושל בני משפחתו לקראת הניתוח.

בארץ קיים ארגון חינוכי המפעיל תכניות ייחודיות לילדים במרכזים רפואיים שונים, אחת מהן היא פיילוט ייחודי וחדשני, ראשון מסוגו בארץ ויוצא דופן גם ברמה העולמית, הפועל במרכז הרפואי שיבא תל השומר. במסגרת הפיילוט, הפך בית הספר הנמצא בשטח בית החולים לחלק מרכזי בהכנת הילדים לניתוח. מורי בית הספר עברו בשנה החולפת הכשרה מיוחדת, על מנת להעניק לכל ילד הכנה מותאמת אישית לקראת הניתוח אותו הוא עומד לעבור, בהתאם לגילו, למידת ההבנה שלו וליכולת ההכלה הרגשית שלו. ההכנה נעשית בשילוב מטפל באומנויות ובאמצעות כיתת לימוד מיוחדת, וכוללת הדמיות מותאמות גיל באמצעות סרטונים, משחקי בובות ועוד."

אילו שינויים אתה צופה בשנה הבאה?

"בהמשך לאותה גישה, הופכת גם הרפואה המשלימה למקובלת יותר בעולם הרפואה הקונבנציונלית, כאמצעי להגעה נינוחה ורגועה יותר לניתוח ואף להפחתת כמות התרופות והכאבים הנדרשים לאחריו. למשל, במחלקת הילדים בשיבא יהפכו השנה מטפלים בשיאצו ובדיקור סיני לחלק בלתי נפרד מהצוות ויטפלו מדי שבוע בילדים הממתינים לניתוח. בנוסף, יצטרפו לצוות גם מטפלים ברפלקסולוגיה לטיפול בהורים, כיוון שהלך הרוח שלהם משפיע משמעותית על מצבו הרגשי והנפשי של הילד.

בנוסף, נעשים יותר ויותר ניתוחים בשנים האחרונות בשיטת זעיר פולשנית - לפרוסקופית. גישה זו קיימת כבר שנים בעולם המבוגרים, וככל שהטכנולוגיה עוברת מזעור והמכשירים הופכים קטנים ועדינים יותר, כך היא נכנסת יותר ויותר לשימוש גם בכירורגיית הילדים והתינוקות. כבר היום אנחנו משתמשים בגישה לפרוסקופית לניתוחים רבים, ואני צופה שבשנה הקרובה ולאחריה תמשיך הטכנולוגיה להתפתח ויימצאו עוד ועוד ניתוחים אותם ניתן לבצע בגישה זו, וכך להקטין סיכונים ולהקל על תהליך ההחלמה של הילדים המנותחים."

ד"ר דניאל שינהר. צילום: באדיבות ד"ר שינהר

מחלות כבד | פרופ' זיו בן ארי

מקום העבודה: מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום מחלות הכבד?

"החידוש הגדול ביותר של השנה החולפת, אשר נחשב לאירוע היסטורי ולפריצת דרך עולמית, הוא כניסתן של תרופות חדשות אנטי-נגיפיות לטיפול בזיהום כרוני מנגיף ההפטיטיס C לסל הבריאות בישראל. זיהום בנגיף ההפטיטיס C הוא מחלה כרונית משמעותית, שבמידה ואינה מטופלת כראוי לאורך השנים היא עלולה לסכן חיים ולהתקדם אצל חלק מהחולים לבעיות כגון: שחמת של הכבד, אי ספיקה של הכבד, סרטן ראשוני של הכבד וצורך בהשתלת כבד.

התרופות החדשות פועלות ישירות נגד הנגיף, הן ניתנות באופן פומי (נטילה דרך הפה) למשך תקופה של 8-12 שבועות בלבד, מחזיקות באחוזי ריפוי מרשימים במיוחד של למעלה מ-95%, וכרוכות במינימום תופעות לוואי. התרופות ניתנות דרך סל התרופות בישראל לכל החולים במחלה, ללא קשר לזן הנגיף או לחומרת המחלה, ומהוות בשורה אמיתית לחולים."

 

אילו שינויים את צופה בשנה הבאה?

"עם מציאת הפתרון להפטיטיס C, הפכה מחלת הכבד השומני לגורם העיקרי למחלת כבד כרונית. על פי נתונים אפידמיולוגיים, כ-30% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלים מהמחלה, שעלולה גם היא להתקדם עם הזמן לשחמת בכבד, סרטן כבד ראשוני וצורך בהשתלת כבד.

המחלה נגרמת בעקבות הצטברות של שומן בתאי הכבד המזיק לכבד, ומתפתחת בעיקר בקרב אנשים עם עודף משקל, סוכרת, יתר לחץ דם ורמת שומנים גבוהה בדם. עד כה, הפתרונות שעמדו לרשותם היו קשורים לשינוי אורחות החיים בלבד – שמירה על תזונה בריאה, ירידה הדרגתית במשקל, פעילות גופנית וכדומה, אך רוב המטופלים התקשו מאוד להביא לשינוי קבוע באורח חייהם שיגרום לנסיגת השומן מהכבד או לריפוי המחלה.

כיום מתנהלים מחקרים קליניים בינלאומיים, בהם משתתפים גם מספר מרכזים בישראל, כגון המרכז למחלות כבד בביה"ח שיבא. מחקרים אלו עוסקים בפיתוח תרופות חדשות שמטרתן להוציא את השומן שהצטבר בתאי הכבד ולמנוע הצטברות של שומן נוסף ונזק לכבד. חלק מהמחקרים נמצאים בשלבים הסופיים של מחקר ופיתוח, והצפי הוא שכבר לקראת סוף 2020 תקבל תרופה חדשה אחת או יותר את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) והן ישווקו בעולם."

פרופ' זיו בן ארי. צילום: באדיבות פרופ' בן ארי

רפואת שיניים דיגיטלית והשתלות דנטליות | ד"ר עזאת דאהר

מקום העבודה: בעל קליניקה דיגיטלית פרטית בעפולה.

אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום הרפואה הדנטלית?

"הכיוון אליו צועד תחום רפואת השיניים הוא רפואת שיניים דיגיטלית. לאחרונה נכנסו לשימוש דגמים משוכללים של סורקים דיגיטליים המאפשרים סריקה מהירה, יעילה והרבה יותר מדויקת של הפה והשיניים. בזכות השימוש במכשירים אלו ובציוד הנלווה להם, מתאפשר מה שנקרא טיפול single visit dentistry, שיקום סופי של השיניים בטיפול אחד, אסתטי וברמת גימור מושלמת.

התקדמות נוספת נרשמה השנה גם בתחום הכירורגיה: הסורק מייצר מודל תלת מימדי של פה המטופל, המאפשר תכנון מדויק של ניתוח ההשתלה הדנטלית בצורה ממוחשבת, כך שכל שתל ממוקם במדויק בלי לפגוע במבנים האנטומיים הסמוכים (כגון תעלת הסינוס, שיניים סמוכות, העצב הראשי של הלסת וכדומה). כך מובטחים אחוזי הצלחה גדולים יותר, תוך הקטנת הסיכוי לסיבוכים שלאחר הניתוח. בשיטה זו ניתן להימנע מאי דיוק שעלול לפגוע בשיקום הסופי, כך שהשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית מבטיח שיקום מיטבי."

 

אילו שינויים אתה צופה בשנה הבאה?

"העתיד של תחום השתלות השיניים, במיוחד בהשתלות של שיניים קדמיות, הוא שימוש בשתלים עשויי זירקוניה ולא טיטניום, כפי שהיה נהוג עד היום. הזירקוניה היא חומר קרמי בצבע לבן, שעבר לאחרונה פיתוחים מעבדתיים אשר הופכים את האינטגרציה שלו עם העצם לאידיאלית ומבטיחים ריפוי מיטבי לאחר ההשתלה.

עד כה השתלות שיניים קדמיות בשתלי טיטניום הצריכו גם השתלת חניכיים, שכן במקרים מסוימים היה השתל גורם לשינוי צבע החניכיים לאפור מתכתי. שתלי הזירקוניה, שהם מהחידושים העיקריים של השנה הקרובה, יאפשרו מראה טבעי ואסתטי גם בהשתלות קדמיות שלא יחייבו ניתוח נוסף להשתלת חניכיים.

אני צופה שגם הציוד בו אנחנו משתמשים יוסיף להשתכלל. כבר היום ישנם סורקים דיגיטליים, מכשירי CT ומחרטות שמאפשרים לנו לדלג על השיקום הזמני ולייצר מלכתחילה שיקום סופי אסתטי ברמת דיוק מקסימלית. אליהם יצטרפו מדפסות התלת מימד, שהשימוש בהן לייצור מבנים דנטליים כבר נכנס לשימוש, אך עוד ילך וישתכלל בעתיד הקרוב."

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום