כשהמילה לא יוצאת מהפה

(17)
לדרג

שיח רהוט - עניין פשוט עבור רוב האנשים - יכול להיתפס כמשימה בלתי אפשרית לכמעט 80,000 איש בישראל המתמודדים עם גמגום. כמה נתונים מעניינים לרגל שבוע המודעות לגמגום שיצוין בישראל בין ה-11-14 בנובמבר

מאת: מערכת zap doctors

בישראל 1% מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם גמגום. בעבורם משימת דיבור פשוטה, כמו להציג את עצמך, לברר פרט קטן או לענות על שאלה, מצטיירת כסיוט. הגמגום מלווה לעיתים קרובות בעוויתות פנים, הסמקה, צלילים וקולות בלתי מובנים המלווים לרוב בפידבק שלילי מהסביבה. כל אלה הגורמים לאדם המגמגם לרצות להימנע מכל מגע ורבלי עד כדי הסתגרות מן העולם.

אמנם חלק מהאנשים המגמגמים מנהלים חיים רגילים, מפתחים קשרים חברתיים וזוגיות, מצליחים בעבודה ומטפחים את דימויים העצמי, אך רבים עוד מקווים שאף אחד לא יפנה אליהם, שלא יצטרכו להגיד כלום לאף אחד, ובמקרים הקשים והקיצוניים, חלקם אף מעמידים פנים שהם אילמים.

בישראל, כבכל העולם, אחוז המגמגמים בגילאי 2-7 שנים, הינו כ-5% מכלל הילדים. עם הגיל, יורד אחוז הילדים המגמגמים עד להתייצבותו על 1% מהאוכלוסייה. חשוב לציין, כי לא כדאי לחכות ולראות אם גמגום אצל ילד חולף, אלא לקבל חוות דעת מקלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום. יחס הגברים מול נשים, המתמודדים עם גמגום עומד על 1:4 - ארבע גברים לכל אשה אחת. אבחון הגמגום בגיל מוקדם חיוני להקניית כלים להתמודדות עם התופעה ובניית הביטחון העצמי ומימוש פוטנציאל האישי - תפקודי.

הגורם הרשמי שמוסמך לטפל כיום בגמגום הוא קלינאי התקשורת. צילום: שאטרסטוק

חשוב לזכור: האדם המגמגם הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, עם יכולות קוגנטיביות, מוטוריות ורגשיות כמו כל אדם אחר. הקושי להתבטא במילים נובע לרוב מהפחד מפני תגובתו של המאזין, ולאו דווקא מהגמגום עצמו.

חנן הורביץ, יו"ר אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל, מציין כי: "אנחנו פועלים בארגון ליצור עולם שמבין גמגום, כאשר הדגש הוא על חיים לצד הגמגום, במקום רדיפה מתמדת אחרי ניסיון להעלים אותו, שגובה לא פעם מחיר נפשי כבד ופוגעת באופן אקוטי באיכות חיינו. חשוב לנו להעביר מסר לציבור ככלל ולקהלים שונים בפרט, כגון: מעסיקים, צוות חינוכי, נותני שירות וכדומה שהגמגום הוא רק ביטוי פיסי ומי שיאזר עוד טיפה סבלנות יגלה אנשים אינטליגנטים ורגישים, עם יכולת תרומה לחברה בדיוק כמו אדם שלא מגמגם."

הגורם הרשמי שמוסמך לטפל כיום בגמגום הוא קלינאי התקשורת, שבאמצעים שונים, בהתאם לגיל, יכול לסייע לשיפור בשטף הדיבור. עם זאת, חשוב להדגיש כי המטרה היא תקשורת אפקטיבית ולא שטף. הגישה היום בעולם הטיפולי היא שילוב של טיפול טכני עם טיפול רגשי ומשפחתי, כאשר במיוחד בגילאים מאוחרים יותר, הדגש הוא על מתן כלים להקטנת המאבק בגמגום, להתמודדות מוצלחת עם חיי היום יום, והעצמת האדם במקום הפסקת הגמגום. חשוב להוסיף כי מספר סוגי הגמגום הוא בערך כמספר האנשים המגמגמים ולכן, הצלחת הטיפול הוא אינדיבידואלי - כאשר טיפול מסוים יכול לעזור לאחד ולא לאחר ולהיפך. חשוב תמיד להגדיר מהי הצלחה, ולתאם ציפיות עם קלינאי התקשורת.

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום