לדבר על זה: על הגמגום והשלכותיו

(1)
לדרג

יש לא מעט ילדים הסובלים מגמגום, אבל בניגוד לדעה הרווחת, מדובר בתופעה שאפשר לטפל בה, והכי חשוב אפשר לגרום לילד להבין שזה לא סוף העולם

מאת: תמר מלניק

גמגום היא הפרעה תקשורתית הפוגעת ביכולת לדבר באופן שוטף. הגמגום מופיע לרוב בגיל שנתיים עד 4 שנים, אך יכול להופיע גם מאוחר יותר. כ-5% מאוכלוסיית הילדים עוברים תקופה של גמגום. אצל רובם (75%) הגמגום נעלם כעבור חצי שנה או יותר. אצל 1% מקרב הילדים, הגמגום אינו חולף, והופך לבעיה כרונית. התדירות ומידת הקושי של הגמגום יכולים להשתנות באופן קיצוני בהתאם למצב בו הילד נמצא. למשל, יתכן מצב בו הילד לא יגמגם, או שיגמגם מעט, כאשר הוא מדבר עם חברו הטוב, אך כאשר הוא מתבקש לדבר בכיתה, הוא יגמגם יותר. גמגום נוטה להשתנות גם על ציר הזמן, ללא כל סיבה נראית לעין. לילד המגמגם יכולה להיות "תקופה קלה" במהלכה הוא יגמגם מעט, ו"תקופה קשה" בה הוא יגמגם יותר. תקופות כאלה יכולות להמשך שבועות או חודשים. מספר הבנים המגמגמים עולה על מספר הבנות המגמגמות, ביחס של 1:4 לערך.

גמגום כולל בדרך כלל תגובות שליליות המתעוררות אצל הילד המגמגם עקב חוסר השטף שלו: תחושת פחד וחרדה, מתח, אשמה, בושה. ילד מגמגם אולי יבחר להימנע מדיבור, מקשר-עין, או מהשתתפות במפגשים חברתיים. בכיתה הוא אולי יימנע מהשתתפות בשיחות או שיעדיף להגיד שאינו יודע את התשובה לשאלה שנשאל. לגמגום יכולה אם כן להיות השפעה בתחום הרגשי, החברתי, התקשורתי והלימודי של הילד, ובגיל בית הספר, הגמגום יכול להפוך למגבלה עבורו. בגיל זה, בו חשוב לו יותר ויותר להיות כמו כולם ולהשתלב חברתית, הגמגום יכול להוות מכשול.


ילדים רבים מנסים להסתיר את הגמגום. צילום: שאטרסטוק

מהן הסיבות לגמגום?

על אף שהסיבה לגמגום עדיין איננה ידועה, קיימת הסכמה בין חוקרים בתחום כי, ככל הנראה, מדובר במכלול של גורמים לתופעה - אוסף משתנה של גורמים נוירו-פיזיולוגים, גנטיים, התפתחותיים, סביבתיים ואף תורשתיים. לכ-60% מהילדים המגמגמים, יש קרוב משפחה אשר מגמגם. חשוב לזכור שגמגום איננו הפרעה רגשית, והוא אינו נגרם עקב בעיות פסיכולוגיות. ילד אינו מתחיל לגמגם מפני שהוא ביישן, חרד או לחוץ, אלא להיפך: הגמגום הוא זה שיוצר אצלו מבוכה ולחצים.

איך מרגיש הילד המגמגם?

עוצמת הרגשות השליליים סביב הדיבור, משתנה מילד לילד. רבים חווים תחושות של תסכול, לחץ, בושה, אשמה, פחד או חוסר בטחון. הילד המגמגם לומד כבר בגיל צעיר שהדיבור הוא דבר ש"קשה לעשות", וכי הוא גורר מצבים מביכים הגורמים לו להרגיש שונה ולא כמו כולם. המוטיבציה הפנימית להיות כמו כולם והרצון לרצות את ההורים, גורמת לילדים רבים לנסות ולהסתיר את הגמגום, או להימנע ממנו על ידי הימנעות ממצבים המחייבים דיבור, או על ידי הימנעות מדיבור. ילד כזה ימנע, למשל, מהשתתפות בכיתה, כדי שלא יצטרך לדבר הוא יאמר שאינו יודע את התשובה, הוא יתבודד בהפסקות וכדומה. חשוב לציין כי עוצמת הרגשות השליליים לגבי גמגום אינה קשורה בחומרת הגמגום. יתכן מצב בו דווקא ילד שהגמגום שלו קל, יגיב בעוצמה רגשית רבה לגמגום ויימנע ממצבים המחייבים דיבור, ולעומתו, ילד עם גמגום קשה יותר ירגיש נוח יחסית עם הדיבור שלו.

כיצד תוכלו לעזור לילדכם?

למדו את הנושא - ככל שתדעו יותר על גמגום, כך תוכלו להבין מה עובר על ילדכם וכיצד ניתן לעזור לו. נסו לשמור על אופטימיות. לילדכם יש סיכויים טובים להשיג שיפור.
קבלו את הגמגום של ילדכם - ניצב בפניכם אתגר חשוב: לקבל את הגמגום ואת ילדכם כפי שהוא. הגמגום הוא רק חלק קטן הקיים בו. הוא לא הופך אותו לפחות טוב או לפחות מוצלח. בדומה לילד שאינו מגמגם, גם ילד מגמגם יכול להגיע להישגים בחייו. כדי שילדכם יקבל את הגמגום שלו וילמד לחיות איתו בצורה הטובה ביותר, חשוב שאתם עצמכם תקבלו את הגמגום שלו ותהיו עבורו אוזן קשבת, משענת ומקור לעזרה. חשוב שידע שאתם אוהבים אותו ומקבלים אותו.

היו קשובים לילדכם ולצרכים המיוחדים שלו - יתכן שהוא זקוק לעזרה בהתמודדויות הקשורות לבית-הספר, לחברים וכדומה. תוכלו לעזור לו לשוחח עם מורים על קשייו המיוחדים, ולמצוא פתרונות שיהיו מקובלים על הילד, על המורה ועליכם.

ספרו לבני משפחה וחברים על הגמגום של ילדכם - ככל שתהיו פתוחים יותר לגבי ההפרעה, ככל שהסובבים אתכם ידעו על הגמגום בכלל ועל כך שילדכם מגמגם, כך לא תהיה סיבה לנסות ולהסתיר את ההפרעה, האנשים איתם הילד מדבר יהיו קשובים וסבלניים יותר, והדבר יקל על שטף הדיבור ועל הרגשתו של הילד.

נסו ליצור בבית אווירה של פתיחות בנוגע לגמגום - גמגום צריך להיות נושא שמדברים עליו כמו על כל נושא אחר. גמגום אינו צריך להיות מקור לבושה. לעתים קרובות הוא כרוך בתחושת כאב, ולכן חשוב שילדכם ירגיש נוח לדבר אתכם על הנושא, וחשוב שידע שיש לו אוזן קשבת ותמיכה בבית.

קחו את ילדכם לטיפול אצל קלינאי תקשורת המתמחה בגמגום - קלינאי טוב ומנוסה יכול לעזור לילדכם ולכם להתמודד טוב יותר עם הקשיים והאתגרים שניצבים בפניו. בטיפול ילמד הילד לתקשר עם הסביבה בצורה מיטבית, למרות הגמגום. הטיפול יסייע לו להפחית את רמת החרדה ממצבי דיבור ואת הרגשות השליליים המתלווים לגמגום. בטיפול ילדכם ילמד כיצד לא לתת לגמגום שליטה על חייו. הוא ילמד טכניקות שיסייעו לו לדבר בחופשיות רבה יותר, ולגמגם פחות. קלינאי תקשורת טוב יעזור לילד ולכם להתמודד מול הסביבה, המשפחה, החברים, המורים ותופעות כמו הצקות בבית הספר. גמגום יכול להיות קשה מאוד להתמודדות, ובעל השלכות על תחומים רבים בחיים. אבל הוא אינו חייב להיות כזה. טיפול הוא תהליך ארוך ולא פשוט, הדורש סבלנות ומעורבות של כל הצדדים כדי שההצלחה תהיה מקסימאלית. בבחירת קלינאי התקשורת חשוב לוודא שהוא אכן מבין בתחום של גמגום, ובעל ניסיון. חשוב להיות שותפים בקביעת מטרות הטיפול, וחשוב שלקלינאי התקשורת תהיה כימיה עם הילד.

אל תצפו מילדכם להשתמש כל הזמן בטכניקות שלמד בטיפול. קשה מאוד לשנות דבר אוטומטי כמו דיבור. המטרה בלימוד טכניקות לדיבור קל יותר, היא לתת לילד כלי בו הוא יוכל להשתמש כשהוא בוחר לעשות כך, וכאשר חשוב לו לדבר שוטף יותר.

העבירו לילד את התחושה שזה בסדר שהוא מגמגם, ושאין צורך להתבייש בכך. צילום: שאטרסטוק

כיצד להקשיב לילד ולדבר איתו?

  • שמרו על קשר עין עם הילד כאשר הוא מדבר.

  • אל תנסו להשלים מילים או משפטים שהילד מתקשה בהם.

  • התרכזו בתוכן דבריו של הילד, ולא בצורה בה הוא מדבר.

  • העבירו לו את התחושה שזה בסדר שהוא מגמגם, ושאין צורך להתבייש בכך.

  • דברו עם הילד בצורה רגועה ואיטית, אך לא בצורה מלאכותית ו"רובוטית".

  • הימנעו ממתן עצות לילד, כגון האטת קצב הדיבור, נשימה עמוקה או שימוש בטכניקות שלמד בטיפול.

  • נסו ליצור בבית אווירה רגועה ותרבות שיח, עם מינימום הפרעות והתפרצויות.



הכותבת היא קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום יועצת לאמב"י.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום