יום הלב הבינ"ל: מה המצב בישראל?

(0)
לדרג

סקר מקיף אסף נתונים מכל המחלקות הקרדיולוגית בישראל: גברים בסיכון גבוה, פינוי באמבולנס מציל חיים. והכי חשוב: אי היענות לטיפול - עלולה להיות קטלנית

רופא קרדיולוג

בימים אלה, מציינים בכל העולם את יום המודעות בנושא מחלות לב. מדינות העולם המערבי - ארה"ב, מדינות אירופה ומדינות נוספות - עשו צעדים משמעותיים, בעשר השנים האחרונות, בכל הקשור לטיפול בהתקפי לב ומניעתם, בעיקר עם כניסת הצנתורים, ככלי מרכזי לטיפול מהיר במרבית המקרים של אירוע לב ("התקף לב"). הטכנולוגיות ומערכות הבריאות מספקות מענה מצוין בטיפול באירועי לב - ואנשים רבים חוזרים לחיים טובים, גם אחרי אירוע לבבי.

כמה אנשים מתים בעקבות אירועי לב, יחסית לשיעור התמותה מסרטן?

מנגד, בעוד ששיעורי ההחלמה לאחר אירוע לב ראשון הינם גבוהים - מי שלקה בליבו נותר בסיכון לאירוע נוסף. מנתוני משרד הבריאות, עולה כי התמותה מאירועי לב היא סיבת המוות השנייה בישראל - בקרב גברים ונשים כאחד (זו הסיבה השנייה, אחרי הסיבה המובילה: מקרי התמותה השנתית הכוללת מסרטן).

נתונים חדשים מתפרסמים בסקר שאסף נתונים מ-23 בתי חולים בכל רחבי הארץ, החל משנת 2006 - וניתח את הממצאים, לאורך עשר השנים האחרונות. הסקר משקף אפוא תמונת מצב עדכנית, בנוגע למצב הלב של החברה הישראלית.

זהו סקר מקיף מאוד: הנתונים נאספו ממחלקות הלב בכל בתי החולים הארץ. הסקר הינו פרי של שיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי, החוג לטיפול נמרץ לב, משרד הבריאות והעמותה הישראלית למחקרי לב וכלי דם.

מי שלקה בליבו נותר בסיכון לאירוע נוסף. צילום:שאטרסטוק
מי שלקה בליבו נותר בסיכון לאירוע נוסף. צילום:שאטרסטוק

מה עולה מהסקר המקיף, אודות מצב הלב בישראל?

הנתון הראשון הוא כי בישראל מתרחשים כ-25,000 מקרים של אירועי לב מדי שנה. הנתון שאמור להדליק נורה אדומה - לכל מי שעבר אירוע לב או למי שנמצא בסיכון לאירוע לב: אירוע לב איננו אירוע חד פעמי.

כלומר: אדם שעבר אירוע לב נותר בסיכון לאורך שנים. הסקר מראה כי קרוב ל-50% מאירועי הלב מדי שנה הינם אירועים חוזרים, רובם אירועים בדרגת חומרה גבוהה יותר מהאירוע הראשון (על אף שמדובר בחולים שעברו צנתור) - אירועים העלולים להסתיים במוות. על פי הנתונים, 60% מקרב החולים שעברו אירוע לב קשה - ימותו תוך 10 שנים.

האם השיפור הטכנולוגי איננו מונע לגמרי את הסיכון בעקבות מחלות לב?

המציאות הרפואית, כפי שנאמר, אמנם עברה מהפכה בכל הקשור לטיפול הראשוני באירוע לב, בעיקר הודות לטיפול מיטבי בבתי החולים - לצד טכנולוגיות מתקדמות (צנתור והשתלת תומכנים). לכן, יש ירידה עקבית ומשמעותית בתמותה - בטווח 30 יום ממועד אירוע הלב הראשון.

לדוגמא: בשנת 2000 - תמותה של 20% לאורך החודש הראשון, מאירוע הלב; לעומת 7.5% בשנת 2016. עם זאת, חולה שעבר אירוע לב נותר בסיכון גבוה לאירוע לב נוסף, משך מספר שנים.

התמותה בשנים הראשונות שלאחר אירוע לב איננה בירידה - נוכח סיבות שונות (בין היתר: היענות בלתי מספקת לטיפול תרופתי, אי הפסקת עישון, היעדר שינוי או היעדר התמדה בשינוי אורח חיים).

האם התקף לב חוזר מתרחש באותו מיקום בו התרחש התקף הלב הראשון, או בעורקים אחרים?

עובדה חשובה נוספת, המסבירה את שכיחות האירועים החוזרים - הינה שכ-50% מאירועי הלב החוזרים אינם מתרחשים כלל בעורק החסום, בו הושתל הסטנט בפעם הראשונה, אלא בעורקי לב אחרים בגוף, לאחר מספר שנים ממועד האירוע הראשוני. מחקר עדכני בנושא הוצג בכנס האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי (ACC) בחודש מרץ 2017.

נתוני מחקר עדכני שנאספו לאורך 25 השנים האחרונות ופורסמו בכתב העת המדעי JACC - ממקמים את ישראל בקבוצת המדינות בעלות השיעור הנמוך ביותר של תחלואה קרדיו-וסקולרית - לצד יפן, קנדה, אוסטרליה ואיטליה. עולה מכך כי מצב הרפואה והטיפול הלבבי בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

ובכל זאת: יש לאן להשתפר - בעיקר בנושא של היענות טיפולית, לאחר המקרה הראשון; וזאת, כדי להקטין משמעותית את הסיכון לאירועים חוזרים ואף למוות.

האם קיים הבדל בין גברים לבין נשים? התקף לב נחשב מחלה של גברים - האמנם?

הסקר אמנם מראה מובהקות בכך שגברים לוקים יותר בהתקפי לב: 79% מקרב הלוקים בהתקף לב הם גברים, לעומת 21% נשים. לאורך השנים, אף נראית ירידה קלה - בשיעור אירועי הלב בקרב נשים, לעומת עלייה מתונה בקרב גברים, הממשיכים להיות אוכלוסיית הרוב, בכל הקשור לתחלואה לבבית.

מהו הגיל הממוצע בו מתרחש אירוע לב?

הגיל הממוצע בישראל לאירוע לב הוא 64 (גברים בגיל 63, נשים בגיל 70). אחת הסיבות לכך שאירועי לב מתרחשים בגיל מאוחר יותר אצל נשים: שינויים הורמונליים החלים אצל נשים בגיל המעבר (הפסקת ייצור הורמון האסטרוגן, שיש לו חשיבות בהגנה על הלב).

יש לציין כי השונות בין גברים לבין נשים איננה באה לידי ביטוי רק בגיל הממוצע לאירוע לב, אלא גם בתסמינים של אירוע הלב.

גברים: התסמינים השכיחים הם תעוקת חזה (לחץ במרכז החזה), הקרנת הכאב לידיים, לצוואר, בחילות והקאות. התעוקה איננה משתנה בנשימה - ומורגשת גם במנוחה (ולא רק במאמץ).

נשים: התסמינים כלליים יותר - ופחות מובהקים בהשוואה לתסמינים אצל הגברים. התסמינים העיקריים אצל נשים: חולשה כללית, הזעה, בחילות ועייפות.

מדוע כה חשוב להגיע בהקדם לטיפול רפואי?

זמן הגעה מהיר ככל הניתן, לטיפול בבית החולים, נחשב קריטי - הן בקרב גברים והן בקרב נשים. חיוני להגיע לטיפול תוך 90 דקות - על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות, באופן דרמטי.

הגעה לבית החולים מומלצת באמבולנס בלבד: לצוות הפרמדיקים באמבולנס יש את הציוד והיכולת לטפל בחולה כבר בדרך לחדר הצנתור. לכן, מומלץ שלא להתפנות לבית החולים ברכב פרטי. במקרה שעולה חשד לאירוע לבבי, יש להגיע לחדר המיון בהקדם האפשרי.

בני אדם הלוקים בליבם אינם מבינים את החשיבות העצומה של קריאה לאמבולנס.

ניתן לראות זאת גם בסקר, ממנו עולה כי במרבית המקרים שפוקדים את בית החולים (יותר מ-85%) - אנשים מגיעים בכוחות עצמם לחדר המיון (באופן עצמאי או בליווי של בן משפחה).

זאת, על אף שקיימת המלצה חד משמעית - שיש להגיע בדחיפות באמצעות אמבולנס.

הסיבה לכך, כאמור: באמבולנס יש ציוד ויכולת לטפל בחולה, כבר בשטח - ובזמן המעבר לבית החולים. בנוסף, אנשים המפונים באמבולנס מועברים כיום ישירות לחדר צנתורים, תוך חיסכון בזמן יקר.

האם מרבית המטופלים מספיקים להגיע במועד לבית החולים?

לצערנו, עדיין יש חוסר מודעות גבוה לתסמינים - והנתונים מראים כי 50% ממקרי התמותה מתרחשים בבית (ולא בבית החולים). כלומר: מטופלים אינם מספיקים להגיע לבית החולים. זיהוי מוקדם של תסמינים ופינוי מהיר לבית החולים - הינו פרמטר משמעותי, בשרידות לאחר אירוע לבבי.

80% מהמעשנים שעברו אירוע לב - ממשיכים לעשן! צילום: שאטרסטוק
80% מהמעשנים שעברו אירוע לב - ממשיכים לעשן! צילום: שאטרסטוק

מה בנוגע למניעה ולשינוי אורח חיים?

נתוני הסקר מראים כי יש עוד דרך ארוכה - וכי ניתן לעשות עוד הרבה, כדי למנוע התפרצות מחלת לב, או לפחות להפחית סיכונים; בוודאי יש אפשרות להפחית את הישנות המחלה והתרחשות אירוע לבבי חוזר.

כיום, אחת הבעיות המרכזיות שלנו - כצוות מטפל - היא כיצד לרתום את החולים להתגייס למען עצמם. קפיצת הדרך הענקית שעשתה הקרדיולוגיה בשנים האחרונות - גרמה לכך שחולים שהיו נשארים בעבר מספר שבועות בבית החולים, לאחר התקף לב - משתחררים הביתה לאחר 24 שעות מהאירוע.

כך, עולה התחושה המוטעית של המטופלים כי למעשה הם אינם חולים. עם זאת, אירוע לבבי הוא בהחלט נורה אדומה למחלה שכבר קיימת - ויש לטפל בה במלוא הרצינות, במספר דרכים.

אנו מנסים להקטין, עד כמה שניתן, את המספרים הגדולים של חולים - שאינם מיישמים את ההמלצות הרפואיות.

מה מוטל על חולה "אחראי" - או על כל אדם בריא, שאיננו רוצה לחלות?

עישון: למרות הקשר הברור בין עישון, לבין אירועי לב (עישון מאפיין קרישי דם גדולים יותר, אצל אנשים הלוקים בליבם בגילאים צעירים יותר) - רק פחות מ-20% מהמעשנים שעברו אירוע לב אכן מפסיקים לעשן, בשנה הראשונה שאחרי האירוע. במילים אחרות: 80% מהמעשנים שעברו אירוע לב - ממשיכים לעשן!

שיקום לב: כל אדם שלקה בליבו משתחרר מבית החולים עם המלצה לשיקום לב, הנערך במרכזי שיקום לב ברחבי הארץ. במסגרת שיקום לב, החולה נמצא במעקב, מותאם לו תפריט תזונה מתאים - והוא מבצע פעילות גופנית לחיזוק הלב. למרות זאת, רק כשליש מהלוקים בליבם - טורחים לפקוד את מרכזי שיקום הלב, על אף שהשירות כלול בסל הבריאות.

טיפול תרופתי: חולה שעבר אירוע לב נותר בסיכון לאירוע נוסף, משך שנים רבות. למרות זאת, קיים חוסר היענות להתמדה, בנטילת טיפול תרופתי; אצל חלק מהחולים, אי מתן טיפול ארוך טווח של נוגד טסיות כפול, לצד נטילת אספירין - מגדיל את הסיכון לאירוע חוזר.

כיום, נהוג ליטול טיפול נוגד טסיות למשך שנה אחת ממועד האירוע. עם זאת, אצל חולים מסוימים, הנמצאים בסיכון גבוה לאירוע נוסף - ישנה הצדקה לטיפול ממושך יותר.

מחקר עדכני שהתפרסם בכנס האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה, שנערך בחודש אוגוסט 2017, הציג לראשונה ממצאים המוכיחים כי טיפול נוגד טסיות כפול מפחית בכ-30% את התמותה הקרדיו-וסקולרית גם לטווח ארוך מהמקובל, כשנתיים לאחר האירוע הראשון.

לסיכום: חשוב להבין כי היענות לטיפול - מצילה חיים, פשוטו כמשמעו. אם מטופלים ומטפלים היו מקפידים כי ההמלצות הרפואיות ייושמו, הלכה למעשה, בחיי היום יום - מספר אירועי הלב החוזרים והתמותה היו יורדים משמעותית.

כיום, שיעור האירועים החוזרים (כולל התקפי לב חוזרים, אירועים מוחיים; ותמותה מסיבה לבבית כלשהי) - במהלך השנה הראשונה, לאחר התקף הלב הראשון - הינו 10%-12%. לעומת זאת, בקרב מי שאיננו נענה להמלצות הטיפוליות ואיננו מטפל בעצמו - הנתונים גבוהים יותר: מעל 20%.

פרופ' אילן גולדנברג הוא מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי "שיבא" תל השומר; ומנהל המרכז הישראלי למחקרי לב וכל דם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • שאל אותי
  • קבע פגישה
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה