טרשת עורקים: חסימת כלי דם

(22)
לדרג

חסימת כלי דם מתרחשת לאורך השנים במידה כלשהי אצל כל אדם. מה גורם לכך? מתי החסימה הופכת למצב מסוכן שיש לטפל בו? ומה ההבדל בין מפרצת לבין חסימה?

מאת:

טרשת עורקים (היווצרות "חלודה" ב"צנרת" ) בעורקי גוף האדם קיימת אצל כולם אך עולה עם הגיל. תהליך חסימת כלי הדם עלול להתחיל כבר בגיל 20. הסיבה שלא כולם מאובחנים ומודעים לחסימות בכלי הדם בגופם היא שאין סימנים מוקדמים, אלא רק בשלב שהחסימה או ההיצרות מגיעה לשיעור מעל 80%, אז מופיעות תלונות קליניות.

מהם הגורמים לחסימות כלי הדם?

כפי שנאמר, חסימות כלי הדם נגרמות בעקבות תהליך של טרשת עורקים, המתרחש עקב משקעים של שומנים וכולסטרול בדפנות העורק. מצב זה שכיח במיוחד באזורי פיצול העורקים. גורמי הסיכון המאיצים את החסימות. הינם: עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, כולסטרול וגנטיקה ("סיפור משפחתי").


כולסטרול הוא אחת הסיבות לחסימת עורקים. צילום: שאטרסטוק

מה קורה בגופנו בעת היווצרות חסימה בכלי הדם?

מיקום החסימה ישפיע על סוג התלונה. למשל: חסימה בעורקי הצוואר עלולה להוביל לאירוע מוחי. חסימה ברגליים עלולה להוביל לקשיים בהליכה. במרבית המקרים, הגוף מצליח למצוא לעצמו תחליפים לעורקים הנחסמים, ואלה מהווים מעין "גלגל רזרבי" לכלי הדם שנחסמו, אך לא תמיד.

מה ההבדל בין "מפרצת" ל"חסימה"?

בדרך כלל טרשת העורקים גורמת לחסימה, אך יש מצבים שהיא גורמת להיחלשות דופן העורק ולהרחבתו - וכך נוצר עורק מורחב, משמע: מפרצת. כלומר, יש שני מצבים אפשריים בעקבות טרשת העורקים - מפרצת או חסימה.

ההבדל העיקרי בין מפרצת לבין חסימה הוא שלמפרצת אין כל סימנים קליניים. אי אפשר לצפות אותה. היא עלולה להגיע לממדים גדולים עד כדי התפוצצות, שמעמידה את חיי האדם בסכנה ממשית.

בשל כך יש חשיבות מאוד גדולה לבדיקות סקר אצל אנשים עם גורמי סיכון או סיפור משפחתי. הבדיקות הן פשוטות: אולטרסאונד ודופלקס. איתור מפרצת, כאשר היא עדיין קטנה, מאפשר ניתוח בזמן.

כיצד מזהים חסימות כלי דם ברגליים?

כלי דם חסומים ברגלים מתגלים בעקבות תלונת החולה על "צליעה לסירוגין". כלומר: הליכה עד מרחק מסוים ואז הופעת הכאב; מנוחה קצרה - הכאב נעלם; וחוזר חלילה. זהו הביטוי הראשון לחסימה. לאחר מכן הדרגה השנייה היא כאשר המצב מחמיר והכאב מופיע גם בזמן מנוחה. השלב השלישי הוא הופעת פצעים ברגל - ונמק.

כיצד מטפלים?

ראשית, מאבחנים בעזרת אולטרסאונד את קיום החסימה או ההיצרות וקובעים את רמתה. במקרה של גפיים תחתונות, מעדיפים לא להתחיל בטיפולים חודרניים - ולתת לטבע "לעשות את שלו". ההמלצה היא דווקא הליכה מרובה, וזאת למרות הכאבים, כדי לאפשר לגוף לפתח כלי דם אלטרנטיביים אשר מייצרים מעקפים טבעיים, המשפרים את מרחק ההליכה.

אם טיפול זה נכשל, יש לצנתר את הרגליים ולגלות את החסימות. בחלק מהמקרים מרחיבים את ההיצרות - וכך מחדשים את מחזור הדם מחדש. חשוב לציין כי הגורם לחסימה לא טופל, אלא רק החסימה הספציפית. אם גורמי הסיכון נותרים, הסבירות לחסימה חוזרת היא די גבוהה. במקרים בהם לא ניתן לפתוח את החסימה ברגל והמצב קשה - מבצעים ניתוח מעקפים ברגל.

איזה מקרים מחייבים ניתוח?

האינטרס הרפואי הוא להימנע עד כמה שניתן מהתערבות ניתוחית. אך יש שני מצבים בהם לא ניתן להימנע מטיפול חודרני - והם: הרגל נמצאת בסכנה: הכאבים קשים במנוחה; יש פצעים או נמק והחולה מתייסר. ומצב של חוסר יכולת של החולה לתפקד בחיי היום יום.

מטרתו הראשונית של הצנתור היא לבצע בדיקה אבחונית. צילום: שאטרסטוק

מה תפקיד הצנתור?

מטרתו הראשונית של הצנתור היא לבצע בדיקה אבחונית. הצנתור אינו פותר בעיה, אלא קודם כל בודק. רק כאשר התנאים מאפשרים, מנצלים את הבדיקה גם לשם טיפול.

רפואת כירורגיית כלי הדם היא רפואה שמרנית מאוד - וזאת מכיוון שאינה פותרת את בעיית החסימות. וכמעט תמיד מופיעות חסימות חדשות. היבט נוסף שנלקח בחשבון הוא שאם האלטרנטיבה לטיפול חודרני היא פגיעה קלה באיכות החיים, לעומת אי ודאות להצלחת הטיפול החודרני, נעדיף את הפגיעה הקלה באיכות החיים.

לסיכום: לגנטיקה יש השפעה משמעותית; לגוף יש את הבלאי שלו - ובכל זאת מומלץ, קודם כל, לברר אם נמצאים בקבוצת הסיכון - ולעקוב. בנוסף, כדאי לדאוג לפעילות ספורטיבית, פעילות מוחית ותזונה בריאה.

פרופ' אביגדור זליקובסקי מומחה בכירורגיית כלי דם, מרכז רפואי נארא.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיית כלי דם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום