תעוקת חזה: מדריך מקיף

(0)
לדרג

תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) נובעת מטרשת עורקים - ועלולה להוות שלב מקדים, לפני התקף לב. מהן נורות האזהרה? לפני שיהיה מאוחר מדי, כדאי לשים לב

רופאים קרדיולוגים , מומחה לקרדיולוגיה

תעוקת חזה (Angina Pectoris, אנגינה פקטוריס) היא מצב של כאב ולחץ בקדמת בית החזה - ומהווה מהווה ביטוי קליני של טרשת העורקים הכליליים (Coronary Arteries), המתפתחת בעיקר כתוצאה מהצטברות של שומנים (רובד טרשתי) בעורקים הכליליים.

הצטברות הרובד השומני מובילה להיצרות בעורקים - הגורמת להפרעה באספקת בדם לשריר הלב (איסכמיה). כתוצאה מההגבלה בזרימת הדם, שריר הלב איננו מקבל חמצן וחומרי מזון חיוניים ברמה מספקת. לכן, בעת ביצוע פעילות מאומצת, תתפתח איסכמיה של הלב - אשר תגרום לשורה של תסמינים, מהם יסבול החולה.

בתעוקת חזה יציבה, ברוב המקרים יחלוף הכאב לאחר מנוחה. צילום: thinkstock
בתעוקת חזה יציבה, ברוב המקרים יחלוף הכאב לאחר מנוחה. צילום: thinkstock

כיצד בא לידי ביטוי כאב בעקבות תעוקת חזה? מה ההבדל בין תעוקה יציבה לתעוקה בלתי יציבה?

מבחינים בין שני סוגים של תעוקת חזה:

תעוקת חזה יציבה: הכאב בחזה מופיע בדרך כלל במאמץ פיזי בעומס משתנה מחולה לחולה. נהוג לסווג את תעוקת החזה לארבע דרגות - בין 0-4, בהתאם לדרגת המאמץ בו מופיע הכאב בחזה. דרגה 1 מתייחסת לתעוקת חזה במאמצים משמעותיים (בפעילות בעצימות גבוהה); דרגה 4 מתייחסת לתעוקת חזה לאחר מאמץ גופני קל (כגון: עלייה של מספר מדרגות או הליכה של מספר צעדים).

תעוקת חזה בלתי יציבה: זהו מצב רפואי שיש להתייחס אליו כאל תסמונת כלילית חריפה (Acute Coronary Syndrome), שיכולה להתקדם לאוטם בשריר הלב ("התקף לב"). ישנם מספר מצבים קליניים שונים שבעקבותיהם ניתנת אבחנה זו: כאב תעוקתי המופיע במנוחה, ללא קשר לפעילות פיזית מאומצת, תעוקת חזה חדשה, בחולה שלא סבל מתסמינים דומים בעבר ותעוקת חזה שמופיעה בדרגות מאמץ הולכות ופוחתות.

מהם גורמי הסיכון להיצרות של העורקים הכליליים - ובעקבותיה תעוקת חזה?

כאמור, תעוקת חזה הינה משנית להיצרות בעורקים הכליליים כתוצאה מרובד טרשתי. להיווצרות הרובד הטרשתי ישנם מספר גורמי סיכון:

עודף שומנים בדם (כולסטרול, טריגליצרידים) - שיכול להיות גם על רקע גנטי.
עישון.
יתר לחץ דם.
סוכרת.
גיל.
מין - יותר גברים סובלים מתעוקת חזה; ובגילאים צעירים יותר מאשר נשים.
היסטוריה משפחתית.

מהם הסימפטומים של תעוקת חזה?

הסימפטומים של תעוקת חזה יציבה ושל תעוקת חזה בלתי יציבה הם דומים.

הסימפטומים הטיפוסיים:

כאב ולחץ בקדמת בית החזה. הכאב יכול להקרין ללסת או לזרוע שמאל.
בחילה.
הזעה קרה במנוחה.

תסמינים לא טיפוסיים, הנפוצים יותר בקרב נשים:

דקירות בבית החזה.
כאב בטן.
כאב בלסת שנדמה כמו כאב שיניים.
כאב גב.

בקרב חולי סוכרת, המפתחים תעוקת חזה - תיתכן גם חוסר סיבולת למאמץ, שתלווה בקוצר נשימה.

מתי תעוקת חזה עלולה להתפתח להתקף לב?

כאשר מדובר בתעוקת חזה יציבה, ברוב המקרים יחלוף הכאב בתום המאמץ הגופני, לאחר מנוחה או לאחר קבלת טיפול תרופתי - להרחבת כלי הדם (ניטרטים). אם הכאב נמשך גם לאחר מנוחה, לפרק זמן של יותר מכ-30 דקות אזי מצב זה הינו משני ככל הנראה לאוטם בשריר הלב (התקף לב). לכן, כאשר הכאב בבית החזה נמשך מעל פרק הזמן שצוין - יש לפנות ללא דיחוי למוקד רפואי או לחדר מיון, לאבחון ולטיפול - בהתאם למצב הקליני של המטופל.

לעומת זאת, במקרים בהם מדובר בכאבים בחזה שנמשכים פרקי זמן קצרים וללא כל תסמין מלווה, יש לפנות לבירור ראשוני אל רופא המשפחה, לביצוע בדיקות בסיסיות ובאם יחליט הרופא כי מדובר בתעוקת חזה, הוא יפנה את המטופל לבדיקות מתקדמות יותר או לחדר המיון (באם לדעתו מדובר בתעוקת חזה בלתי יציבה). אם רופא המשפחה יתרשם שהכאבים בחזה מחשידים לתעוקת חזה יציבה, אזי יופנה המטופל לרופא קרדיולוג להמשך בירור וביצוע בדיקות מתקדמות יותר.

מה כולל האבחון של תעוקת חזה?

הבדיקות הבסיסיות:

בדיקה גופנית.
בדיקת דם הכוללת: ספירת דם, תפקודי כליות, תפקודי כבד, פרופיל שומנים ועוד.
בדיקת אק"ג - רישום של הפעילות החשמלית בלב.
מדידת לחץ דם.
צילום חזה.

בדיקות ההמשך, בשלב מתקדם יותר - יבוצעו בהתאם למצב הקליני:

בדיקה פיזיולוגית להוכחת איסכמיה לבבית, כגון מבחן מאמץ, מיפוי לב או אקו לב במאמץ.
אקו לב כאשר ישנו חשד לבעיה לבבית מבנית או בעיה מסתמית.
CT קורונרי (צנתור וירטואלי אבחנתי).

בדיקת אק"ג - אחת מהבדיקות הבסיסיות לאבחון תעוקת חזה. צילום: thinkstock
בדיקת אק"ג - אחת מהבדיקות הבסיסיות לאבחון תעוקת חזה. צילום: thinkstock

מהו הטיפול בתעוקת חזה?

הטיפול החשוב ביותר במחלת לב איסכמית הינו שינוי אורחות חיים (הפסקת עישון, ירידה במשקל, פעילות גופנית מתונה וכיוב) וטיפול תרופתי.

על בסיס תוצאות כל הבדיקות הללו - ובהתאם למצבו הקליני של המטופל, יחליט הקרדיולוג על הטיפול המועדף: תרופתי בלבד (בדרך כלל: תרופות מדללות דם, כגון אספירין או תרופות מרחיבות כלי דם, מקבוצת חוסמי בטא), טיפול ליתר שומנים בדם (סטטינים) וללא קשר ביצוע בדיקת דם לבחינת פרופיל השומנים, תרופות לאיזון לחץ הדם ותרופות לטיפול בסוכרת.

בנוסף, על פי הרקע הקליני, מחלות נלוות, מצב תפקודי והממצאים בבדיקות העזר (כגון, מבחן מאמץ/מיפוי לב, אקו לב וכיוב') יוחלט באם להפנות את המטופל לביצוע צנתור לב.

כאשר תעוקת החזה בלתי יציבה - וישנם תסמינים שיכולים להצביע על אוטם שריר הלב - הבדיקות נערכות במסגרת חדר מיון ואשפוז, בדחיפות גבוהה יותר ובפרק זמן קצר.
במהלך האשפוז, ככל הנראה יבוצע צנתור כלילי או בדיקות הדמיה אחרות.

הצנתור הכלילי הינו כלי אבחנתי, על מנת לאמוד את הנזק לעורקים הכליליים - כתוצאה מטרשת העורקים. אם הצנתור האבחנתי מספק תמונה של היצרות משמעותית של אחד מהעורקים הכליליים, בדרך כלל יבוצע באותו המעמד גם צנתור טיפולי לפתיחת ההיצרות והשתלת תומכן (סטנט), למניעת היצרות חוזרת. במקרים הקשים יותר (לדוגמא: כאשר מדובר בהיצרויות מרובות במספר העורקים) - יופנה המטופל לניתוח מעקפים בלב, על מנת לספק ללב דרך חלופית, לאספקת דם וחמצן.

לסיכום: תעוקת חזה המתבטאת בכאב ובלחץ בבית החזה, ועשויה להיות מלווה בתסמינים נוספים - מצביעה על היצרות אחד (או יותר) מהעורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, כתוצאה מתהליך של טרשת בעורקים. ניתן להפחית ואף למנוע את הסיכון להתפתחות תעוקת חזה ומחלות לב נוספות, באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, הכולל הפסקת עישון, הפחתה במשקל והקפדה על נטילת תרופת לאיזון גורמי סיכון - שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. יש להקפיד על פעילות גופנית מתונה.

ד"ר רוברט צוקרמן הוא מומחה בקרדיולוגיה וברפואה פנימית, בעל תת התמחות באי-ספיקת לב. רופא בכיר במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים רמב"ם בחיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה