סינקופה: פתאום רואים שחור

(15)
לדרג

הסובלים מסינקופה מאבדים באופן זמני את הקשר עם הסביבה. לרוב התופעה חולפת, אך ב-10% מהמקרים מדובר באירוע שמלמד על בעיות בלב העלולות לסכן את החיים

מאת: מערכת zap doctors

סינקופה (syncope, עילפון, איבוד הכרה) היא מצב המאופיין באובדן זמני קצר של הקשר עם הסביבה וירידה בטונוס (מתח) השרירים אשר חולף מעצמו וללא טיפול. תופעה זו נגרמת עקב ירידה פתאומית באספקת הדם למוח. סינקופה יכולה להופיע פתאום ללא הכנה, או לאחר תחושה מוקדמת, כך שהאדם עשוי להתלונן על כי חווה תחושת חום פתאומית, "ראיית שחור", סחרחורת או בחילות טרם האירוע. אירוע כזה עשוי לגרום לתאונות, חבלות ושברים, כשבגיל המבוגר עשויות להיות לכך השלכות דרמטיות לגבי איכות החיים ומשכם. זוהי תופעה שכיחה יחסית, מעט יותר בנשים מאשר בגברים, כאשר לפחות 40% מהסובלים ממנה יחוו אובדן הכרה במהלך החיים. אצל מרבית הסובלים, אירוע של סינקופה מתרחש פעם בחיים בלבד. אך אצל כ-3% מהסובלים אירוע כזה עשוי להישנות פעמים רבות.

מתוך הבנה כי מדובר בבעיה רב תחומית, הגישה לבעיה היום בעולם הרפואה היא רב תחומית. ד"ר מרק קזצקר, מנהל מרפאת קוצבי לב והפרעות קצב בבית החולים "הלל יפה", מספר כי בבית החולים שבו הוא עובד קיימת מרפאת סינקופה אותה מנהלים רופא קרדיולוג ורופא נוירולוג.

הצעד הראשון, לפי ד"ר קזצקר, הוא להבין כי אכן מדובר בסינקופה, משום שמצבים רפואיים אחרים עשויים לבוא לידי ביטוי באופן דומה. חשוב לוודא שאין מדובר באובדן הכרה לאחר חבלה, שאין מדובר בפרכוס על רקע אפילפסיה למשל, שאין מדובר במצב שבו רמות הסוכר נמוכות (היפוגליקמיה) או במצב של אנמיה. הצעד הבא הוא להבין מהו הגורם לאירוע הסינקופה. קיימים גורמים רבים ושונים אשר מתבטאים בסינקופה. גורם שכיח הוא פעילות יתר של עצב הואגוס המתרחשת לעיתים לאחר מתן שתן, עמידה ממושכת, התקף שיעול, חרדה או חשיפה לדם. כאשר עצב הוגוס, אשר נקרא העצב התועה ומקורו בגולגולת, פועל ביתר, הוא מביא להפעלה של מערכת העצבים הפאראסימפטטית. הפעלה של מערכת זו גורמת לירידה בקצב פעימות הלב ולירידה בלחץ הדם ולעילפון. גורם חשוב נוסף הוא תת לחץ דם אורטוסטטי המתאפיין בירידה לחץ דם בשינוי תנוחה משכיבה לעמידה. תת לחץ דם אורטוסטטי עשוי להיגרם בשל שימוש בתרופות מסוימות, פגיעה עצבית או התייבשות. במצב שכזה נפגעת אספקת הדם למוח, דבר שעשוי להתבטא באובדן הכרה זמני. מציאה של הגורם לסינקופה מאפשרת להעניק טיפול מתאים שלעיתים עשוי אף להיות מציל חיים.

במרפאת הסינקופה נחשפים דברים רבים דרך תשאול פשוט. המטופל מתבקש לענות על שאלון מובנה של כשלושים שאלות אשר מסייע לביצוע האבחנה. הרופא מתעניין אם קיימות מחלות רקע שעשויות להיות הגורם לבעיה, ושואל על תכיפות אירועי הסינקופה והאם הם מופיעים במאמץ או במנוחה. בדיקה חשובה מאוד היא בדיקת האק"ג הנותנת מידע חשוב לגבי התפקוד החשמלי של הלב. בעזרתה ניתן ללמוד אם קיימות הפרעות קצב ועל פרמטרים שונים הקשורים למצב הלב ובתפקודו. בהמשך מבצעים הרופאים בדיקות שונות. למשל בדיקה הנקראת "מבחן טילט" המבוצעת, לעיתים, בחשד להפרעה אורטוסטטית ומדמה מצב של מעבר משכיבה לעמידה. בבדיקה זו מנטרים את לחץ הדם והדופק של המטופל תוך כדי שינויי תנוחה (ממצב מאוזן למצב אנכי).

אצל אחד מכל עשרה אנשים החווים סינקופה הרקע לכך הוא לבבי ומשמעותו עלולה להיות חמורה. על פי ד"ר קזצקר, כאשר סינקופה מתרחש על רקע שכזה, למשל בשל הפרעות מבניות או הפרעות בקצב הלב, לרוב מדובר במצב חמור יותר אשר עשוי להיות מסכן חיים. הפרעות בקצב הלב הן תוצאת סל של מחלות שונות, חלקן מסכנות חיים חלקן שפירות. הפרעות קצב מסוימות גורמות לתחושה ש"משהו לא בסדר" ופרק זמן קצר אחר כך מאבד האדם את הכרתו.

הפרעות קצב אחרות, לעומת זאת, מתבטאות באופן חד ואובדן ההכרה מתרחש באופן מיידי. הפרעות מבניות בלב ובמסתמים הן גורם נוסף אשר חשוב לבדוק ולשלול במהלך בירור אבחנה של סינקופה. כך למשל, היצרות של המסתם האאורטלי המווסת את זרימת הדם בין הלב לאבי העורקים אשר עשויה להופיע בגילאים המבוגרים יותר. סינקופה, אם כן, עשויה להיות התסמין הראשון של היצרות של המסתם האאורטלי או של הפרעה חמורה בקצב הלב. חלק מההפרעות הללו מחייבות טיפול מונע, וזו הסיבה שמושקעים מאמצים רבים בחקר הגורם הלבבי בעת הסתמנות של אובדן הכרה.

סינקופה
סינקופה

מעקב צמוד

כחלק מהניסיון להבין אם שורש הבעיה הינו לבבי, מבצעים ניטור ארוך של פעילות הלב. מעקב למשך 24 שעות, 48 שעות ואפילו עד 72 שעות ניתן לבצע באמצעות "מוניטור הולטר". פעמים רבות הפרעות הקצב מופיעות בתכיפות נמוכה, דבר המחייב ביצוע של מעקב ארוך אף יותר. כאשר הרופא מניח כי הפרעת הקצב צפויה להופיע תוך 4-6 שבועות, ניתן לבצע את המעקב באמצעות התקנים חיצוניים (מסוג הנקרא EXTERNAL LOOP RECORDER). מדובר בהתקן, שאותו נושא המטופל על גופו, הקורא את פעילות הלב. כאשר חש המטופל שלא בטוב הוא לוחץ על כפתור והמכשיר רושם ומקליט את פעילות הלב.

בשנים האחרונות נכנס לשוק התקן מעקב פנימי, הנקרא INTERNAL LOOP RECORDER. התקן זה גם רושם ומעביר מידע לרופא באופן רציף וממושך לגבי פעילות הלב. מדובר מכשיר קטן, בגודל של USB , אותו משתילים מתחת לעור, באזור בית החזה. "אני מגדיר פעולה של המכשיר שיקליט באופן אוטומטי את פעילות הלב אם הוא מזהה הפרעות קצב שונות, למשל בעת הפרעת קצב איטי, ברדיקרדיה, או בעת הפרעת קצב מהיר, טכיקרדיה. בנוסף לכך, לחולה יש כפתור הקלטה איתו הוא הולך בכיסו. כאשר המטופל אינו חש בטוב הוא לוחץ על הכפתור והמכשיר מקליט את פעילות הלב כפי שנוטרה בשש הדקות הקודמות ודקה אחת נוספת, בסך הכל שבע דקות. את המידע אני מקבל ישירות למחשב", מספר ד"ר קזצקר.

"הדור הבא של ההתקנים מן הסוג הזה", הוא מוסיף, "צפוי להיות משוכלל וקטן אף יותר. בעתיד הקרוב יידרש חתך קטן בעור, באורך של מספר מילימטרים, דרכו יוכל הרופא להזריק לחלל התת עורי את ההתקן בלא צורך בניתוח".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי
פורום קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום