ארגומטריה: איך הלב שלכם במאמץ?

(6)
לדרג

כיצד מתבצעת בדיקת מאמץ - ומתי מומלץ להיבדק? שימו לב: לא מומלץ לבצע בדיקת מאמץ, במסגרת בדיקות סקר תקופתיות, הנהוגות במקומות עבודה

רופא קרדיולוג ,מומחה לקרדיולוגיה
077-2313190 (מספר מקשר)

בדיקת ארגומטריה, המוכרת גם כבדיקת אק"ג במאמץ, היא בדיקה שבמסגרתה נערך רישום הפעילות החשמלית של הלב במהלך מאמץ גופני. את המאמץ הגופני משיגים בעזרת הליכה על גבי הליכון, במהירות ובדרגות שיפוע משתנות. כתחליף להליכון ניתן להשתמש גם באופני כושר.

ישנם פרוטוקולים שונים של מאמץ, כאשר הפרוטוקול הנפוץ ביותר נקרא Bruce, במהלכו מעלים את מהירות ההליכה ואת דרגת השיפוע בכל 3 דקות. הבדיקה מסתיימת בדרך כלל כאשר הנבדק מגיע לדופק המטרה שלו. ככל שאדם צעיר יותר, דופק המטרה שהוא צריך להגיע אליו - גבוה יותר.

ארגומטריה מתאימה לבירור כאבים בחזה או קוצר נשימה במאמץ. צילום: thinkstock
ארגומטריה מתאימה לבירור כאבים בחזה או קוצר נשימה במאמץ. צילום: thinkstock

מה ניתן לגלות באמצעות בדיקת ארגומטריה?

באמצעות בדיקת ארגומטריה ניתן לבחון את יכולת המאמץ של הנבדק, כלומר את כושרו הגופני; ניתן לאבחן איסכמיה של שריר הלב, כלומר הפרעה בזרימת הדם לשריר הלב - עקב חסימה של עורק כלילי המוביל דם לשריר הלב; וניתן לאבחן הפרעות קצב המופיעות בזמן מאמץ.

מתי מומלץ להפנות מטופל לבדיקת ארגומטריה?

לשם בירור כאבים בחזה או קוצר נשימה במאמץ - כאשר יש חשד לאיסכמיה לבבית.

כאשר אדם הסובל משילוב של גורמי סיכון לטרשת עורקים, בהם: סוכרת, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה בדם, עישון, עומד לעבור ניתוח או מבקש להתחיל בפעילות גופנית.

כאשר יש חשד להפרעות קצב הקשורות למאמץ.

במקרים של עייפות או חולשה בנוכחות קצב לב תקין אך איטי במנוחה, ארגומטריה תסייע לבחון אם קצב הלב עולה כצפוי במאמץ. אם יתברר שקצב הלב לא מגיב כראוי למאמץ זו עלולה להיות הסיבה לסימפטומים, ובחלק מהמקרים - זו סיבה להשתלת קוצב לב.

מדוע לא מומלץ לבצע בדיקת ארגומטריה, במסגרת בדיקות סקר כלליות?

אחת האינדיקציות המקובלות לביצוע בדיקת לב במאמץ, היא במסגרת של בדיקות סקר תקופתיות, הנהוגות ברבים ממקומות העבודה. למרות זאת - בדיקת לב במאמץ, איננה בדיקה מומלצת כבדיקת סקר.

בדיקת המאמץ אינה מתאימה להיות בדיקת סקר. בדיקות סקר נערכות לאוכלוסייה שהיא בריאה ברובה - לכן בדיקת סקר צריכה להיות מדויקת מאד (כיוון שאחוז קטן של טעות יתבטא במספר גדול של אנשים שיאובחנו בטעות), ופשוטה לביצוע (כיוון שיש להפעילה על מספר גדול מאד של נבדקים). בדיקת המאמץ אינה מדויקת במידה מספקת וכאשר מפעילים אותה במסגרת סקר מקבלים בכ-40%-50% מהמקרים תוצאות חיוביות שגויות (כלומר הבדיקה מעלה חשד למחלה שאינה קיימת). לאחר בדיקת מאמץ חיובית כזו אין מנוס מבדיקות נוספות כגון: אקו לב במאמץ, מיפוי לב או צנתור, אשר מגלות כי אין בעיה אמתית; אך הנבדק הוא שישלם מחיר: עבר בדיקות מיותרות, הכרוכות בזבוז זמן ומשאבים.

לכן, בדיקת מאמץ מומלצת רק כאשר יש חשד לקיום מחלה ולא כסקר לכלל האוכלוסייה. בדיקות אשר כן מומלצות במסגרת סקר, למשל: בדיקת לחץ דם, בדיקת סוכר בדם, בדיקת פרופיל שומנים, עונות על כללי הדיוק והפשטות הנחוצים לבדיקת סקר.

מהן ההכנות לבדיקת ארגומטריה?

לא לאכול ארבע שעות לפני הבדיקה.

חשוב להגיע לבדיקה עם נעלי ספורט ובגדים נוחים - מוכנים לביצוע פעילות גופנית.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הנבדק יחובר למכשיר אק"ג, באמצעות הצמדת מדבקות על בית החזה - ועל זרועו ייכרך שרוול למדידת לחץ דם.

תחילה תבוצע מדידת לחץ דם ואק"ג במנוחה; ולאחר מכן יחל המאמץ ומדי 3 דקות, תעלה המהירות והשיפוע של משטח ההליכה.

בדיקת המאמץ נמשכת מספר דקות - תלוי בגיל ובכושר הגופני של הנבדק. אנשים מבוגרים או בעלי כושר גופני נמוך יגיעו לדופק מטרה מהר יותר מאחרים ולכן הבדיקה תהיה קצרה יותר.

הבדיקה מסתיימת כאשר הנבדק מגיע לדופק המטרה שלו (לפי גילו), או כאשר הנבדק מתלונן על סימפטומים, למשל כאבי חזה או קוצר נשימה.

מתי מתקבלות תוצאות הבדיקה?

תוצאות הבדיקה ימסרו לנבדק ביום הבדיקה או לאחר מספר ימים.

במידה והבדיקה אינה תקינה, יופנה הנבדק להמשך בירור - בהתאם לחומרת הממצאים.

האם קיים סיכון, במהלך בדיקת לב במאמץ?

הסיכון לסיבוכים בבדיקת מאמץ נמוך. לפי הספרות הרפואית הסיכון להתקף לב כתוצאה מהבדיקה הוא 1:2500 לערך. הדרך להקטין את הסיכון לסיבוכים היא להפעיל שיקול דעת רפואי ולהפנות רק מטופלים מתאימים לבדיקת המאמץ. מטופל בעל פרופיל סיכון גבוה המתלונן על כאבי חזה בעלי אופי של תעוקה טיפוסית, לא כדאי לשלוח לבדיקת מאמץ - סביר שלמטופל כזה יש טרשת חסימתית בעורקים הכללים, ולכן עדיף להפנותו לצנתור.

לעומת זאת, מטופל עם כאבי חזה לא טיפוסיים כשהסבירות אצלו לקיום מחלה הוא בינוני - הוא מועמד מתאים לבדיקת מאמץ.

הייתי עד למקרה אחד: מטופל אשר הפניתי לבדיקת מאמץ. במהלך הבדיקה, נגרמה הפרעה בקצב הלב שהובילה לדום לב. הנבדק עבר החייאה מוצלחת, צונתר בדחיפות ועבר ניתוח מעקפים. במקרה זה, בדיקת המאמץ הצילה את חייו - בדיקת המאמץ נערכה בנוכחות צוות רפואי אשר הגיב מידית למצב. אילו היה מבצע מאמץ דומה בחיי יום יום - למשל מטפס במדרגות ולוקה בדום לב, רוב הסיכוי כי עזרה רפואית הייתה מתעכבת והתוצאה עלולה להיות מרה.

מקרה נוסף שפורסם בתקשורת: השחקן צביקה הדר, שעבר בדיקת ארגומטריה ובמהלך הבדיקה התמוטט, כתוצאה מאיסכמיה לבבית. גם במקרה זה, הבדיקה למעשה הצילה את חייו, מאחר והוא טופל מיד והובהל, לביצוע צנתור דחוף.

הבדיקה נמשכת מס
הבדיקה נמשכת מס' דקות - תלוי בגיל ובכושר הגופני של הנבדק. צילום: thinkstock

מה לגבי בדיקות נוספות מבוססות מאמץ?

יש שני סוגי בדיקות נוספות המבוססות על מאמץ (בדומה לארגומטריה), בהן קיומה של איסכמיה נבדקת לא רק על ידי תרשים האק"ג, אלא גם על ידי הדמיה - בדיקות אלה הן מיפוי לב ואקו לב במאמץ. בדיקת מיפוי לב מבוססת על הזרקת איזוטופ (תליום או ססטמיבי) לווריד, וצילום הלב בעזרת מצלמת גמא. האיזוטופ מגיע עם זרם הדם וצובע את שריר הלב, אזור שריר תקין יצבע כולו ללא הבדל בין מאמץ למנוחה. אזור אוטם לא יצבע כלל (לצלקת לא מגיע דם), אזור איסכמיה לא יצבע במאמץ (אז יש ירידה באספקת דם לאזור) אך יצבע במנוחה (אז זרימת הדם תקינה למרות ההיצרות בעורק הכלילי). כך, ניתן במיפוי להבדיל בין שריר תקין, שריר איסכמי ואוטם שריר הלב. בדיקת אקו לב במאמץ, בדומה למיפוי, יכולה להדגים אזור אוטם ואזור איסכמי של שריר הלב - אזור תקין יתכווץ באופן תקין במנוחה ובמאמץ, אזור איסכמי יתכווץ באופן תקין במנוחה, אך ההתכווצות תרד במאמץ; ואילו אזור אוטם לא יתכווץ במנוחה או במאמץ.

שתי הבדיקות הללו מדויקות יותר מבדיקת המאמץ (אך גם מסובכות יותר לביצוע). יתרון נוסף שלהן על בדיקת מאמץ רגילה, הוא שניתן לבצען בעזרת מאמץ פרמקולוגי (תרופתי) במקום מאמץ גופני, ולכן ניתן לערוך אותן לנבדקים שאינם מסוגלים לבצע מאמץ גופני (לדוגמא: בשל בעיה אורתופדית). במקרה כזה, הבדיקה מבוצעת לאחר הזרקת תרופה (דיפירידמול במיפוי ודובוטמין באקו) אשר גורמת ללב לעבוד כאילו הגוף מבצע מאמץ.

לסיכום: בדיקת אק"ג במאמץ (ארגומטריה) שימושית בעיקר לאבחון איסכמיה - הפרעה באספקת הדם לשריר הלב, על רקע של היצרות עורקים כלילים. יתרונה של בדיקת הארגומטריה הוא בכך שהיא פשוטה יחסית לביצוע. חסרונה הינו ברמת הדיוק. לכן, יש להפנות לבדיקה זו מטופלים עם חשד בינוני לאיסכמיה, והיא אינה מתאימה כבדיקת סקר.
הטכנולוגיות הרפואיות האבחוניות, מעמידות לרשות הרופא ארסנל של בדיקות המסוגלות לאבחן איסכמיה לבבית וטרשת כלילית: ארגומטריה; מיפוי לב; אקו לב במאמץ; צנתור וירטואלי וצנתור אבחוני. על הרופא המעריך מטופל בחשד לאיסכמיה להחליט איזו בדיקה היא האופטימלית עבור המטופל שלפניו.

פרופ' דוד רוט הוא מומחה בקרדיולוגיה וברפואה פנימית, רופא בכיר במכון לשיקום הלב, במרכז הלב, במרכז הרפואי עש שיבא בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום