בדיקת CT או בדיקת MRI?

(9)
לדרג

בישראל מבצעים כמיליון בדיקות CT בשנה ובין 250,000 ל-300,000 בדיקות MRI. ממציאי שני המכשירים זכו בפרס נובל. איזו בדיקה יעילה יותר?

מאת: פרופ' אריק בלשר

הפרסומים של משרד הבריאות הישראלי מראים עלייה הדרגתית בכמות בדיקות ה-CT שמבוצעות בישראל. במשך עשרים השנים האחרונות כמות הבדיקות המבוצעת ל-1,000 נפש הוכפלה; בחינת התפלגות הבדיקות על פי אברי הגוף השונים מצביעה, שמתוך כלל בדיקות ה-CT, כשליש מהבדיקות נערך לבירור והערכת הראש והמוח; כשליש מהבדיקות מבוצע להערכת אברי הבטן והאגן; ושאר הבדיקות להערכת עמוד השדרה, החזה, השרירים והשלד. בישראל מבצעים כמיליון בדיקות CT בשנה וכ-250,000- 300,000 בדיקות MRI. יש לציין כי ממציאי שני המכשירים זכו בפרס נובל.

כיצד נערכת בדיקת CT?

מכשיר ה-CT הינו מכשיר מרובע עם חלל מעוגל במרכזו. הנבדק שוכב על גבי מיטה ש"נוסעת" לתוך פתח המכשיר; כאשר הנבדק שוכב בתוך המכשיר, הוא שומע רעש חלש בשל סיבובי חלקי המכשיר: מקור הקרינה ומערכת חיישנים. גופו של הנבדק מוקרן עם קרני X (קרני רנטגן) והחיישנים מודדים את כמות הקרינה שעברה דרך הגוף. מחשב ה-CT יודע להמיר את המידע שמתקבל ממערכת החיישנים לתמונות.

למעשה, המכשיר פורס את הגוף, כמו "מכונת לחם" לפרוסות אנטומיות ומייצר תמונות דו ממדיות, שניתן להפוך אותן לאחר עיבוד ממוחשב נוסף, לאחר סיום הבדיקה גם לתלת ממדיות. הרופא הרדיולוג עובר על התמונות, כאשר בכל תמונה יש חתך ייצוגי של האיברים ובוחן את האנטומיה בחיפוש אחר הפרעות ומחלות שונות.

מהם יתרונות וחסרונות המכשיר?

הבדיקה מהירה מאוד, הסריקה מתבצעת תוך שניות ספורות. המכשיר מהיר, עד כדי כך, שהוא מהיר יותר מפעימות הלב, וממתין שהלב יפעם בכדי לייצר תמונות שמצביעות אל מחלות שונות.

יתרון נוסף הוא זמינותו הרבה של המכשיר. מדובר במכשיר שקיים כבר משנות ה- 70; ולמרות שהוא השתנה פלאים והשתפר לאין שעור מבחינה טכנולוגית, הוא נפוץ וזמין במרפאות ובבתי חולים ברחבי הארץ.

המכשיר ותיק ומוכר היטב על ידי הרופאים, הרנטגנאים והרדיולוגים.

עלות ביצוע בדיקות ה-CT נמוכה יחסית.

ביצוע הבדיקה מצריך שיתוף פעולה מוגבל יחסית מצד המטופל; יש לכך משמעות, רבה אצל מטופלים מסוימים (בעיקר קשישים).

בבדיקות מסוימות, נמצא יעיל יותר ממכשיר ה-MRI, למשל בהערכת עצמות, בהערכת חלק מאיברי הבטן ובטראומה (מסובך להכניס נבדק במצב קשה ולא יציב למכשיר MRI).

יתרון בולט בבדיקה, אצל נפגעי פיגועים, הכוללים רסיסים ממתכות; ואצל חולים עם קוצבים למינהם (בבדיקת MRI - לא ניתן להכניס מתכות).

החיסרון המרכזי של בדיקת ה- CT הוא חשיפה לקרינה.
בדיקת CT או בדיקת MRI? (אילוסטרציה צילום shutterstock) בדיקת CT או בדיקת MRI? (אילוסטרציה צילום shutterstock)

מהו מכשיר ה-MRI? מהם היתרונות והחסרונות בו?

בשימוש בדימות באמצעות ה-MRI יש עלייה דרמטית. במשך עשרים השנים האחרונות כמות הבדיקות המבוצעת ל-1,000 נפש עלתה פי 4; בחינת התפלגות הבדיקות על פי אברי הגוף השונים מצביעה, שמתוך כלל בדיקות ה-MRI, קרוב ל-40% מן הבדיקות נעשות להערכת עמוד השדרה, 25% לשלד ולשרירים; והיתר: בטן, אגן, חזה ועוד. הסיבה לעלייה המשמעותית היא השיפור הדרמטי באיכות הבדיקות וההתפתחות הטכנולוגית הרבה. בישראל, כניסת כמות גדולה של מכשירים במיוחד בשנים האחרונות, נוכח המהפכה של השר ליצמן שהגדיל את מספר מכשירי ה-MRI בשנתיים האחרונות ב-25% לערך. מדובר במכשיר פחות ותיק, אך הוא בעל שני יתרונות בולטים. הראשון: אין בו חשיפה של הנבדק לקרינה; והשני: יעילותו רבה במיוחד בתחומים שונים כגון בנוירורדיולוגיה - דימות המוח ומערכת העצבים וכן בדימות של מערכת השלד והשרירים.

מכשיר ה-MRI מפעיל שדה מגנטי, אליו מוכנס הנבדק; המכשיר שולח גל רדיו בתדירות גבוהה לגוף הנבדק, שגורם לשינוי בתנועת הפרוטונים שברקמות. האיזון בתנועת הפרוטונים מופר. ההבדל בין התנהגות הפרוטונים ברקמות השונות, וכן בין רקמות בריאות וחולות מאפשר למחשב ליצר תמונות שונות, שמאפשרות הערכה של האנטומיה ואבחון של מחלות.

החסרונות של מכשיר ה-MRI הם: מבנה צר, תעלת הנבדק בקוטר של 60-70 ס"מ, שאינו מאפשר הכנסת מטופלים עם עודף משקל ונבדקים קלסטרופוביים (שסובלים מפחד ממקומות סגורים). נבדקים שעוברים בדיקת MRI חיבים לשתף פעולה, לכל אורך הבדיקה שכן מכשיר ה-MRI מאוד רגיש לתנועה. תנועה במהלך הבדיקה פוגעת באיכות כלל התמונות הנרכשות.
בדיקת CT או בדיקת MRI? (אילוסטרציה צילום shutterstock) בדיקת CT או בדיקת MRI? (אילוסטרציה צילום shutterstock)

אז מה באמת עדיף?

אין תשובה חד משמעית. דרושה התאמה אישית של השאלה הקלינית, של מחלתו של הנבדק, כמו גם של הנבדק עצמו, למכשיר שיכול לספק את המידע הנדרש בצורה הטובה ביותר.

אמנם נבדקים רבים חוששים מפני החשיפה לקרינה ומעדיפים את בדיקת ה-MRI שמבוססת על שדה מגנטי, אך למעשה צריך להתייחס לנושא הקרינה בפרופורציה. פחד מחשיפה לקרינה שמביא לאי ביצוע של בדיקת CT יכול להיות מסוכן ולהביא לחוסר אבחון או לאבחון מאוחר של מחלות ומצבים מסכני חיים. בעוד שהסיכון הנובע מחשיפה לקרינה עצמה בויכוח והנזק ממנו יכול להופיע שנים רבות לאחר ביצוע הבדיקה.

האם קרינת ה-CT אכן מסוכנת?

יש ויכוח רפואי גדול בספרות הרפואית בנוגע לשאלה האם הקרינה ברמות האבחנתיות, בה נעשה שימוש לאבחון באמצעות צילומי רנטגן וצילומי CT, מסוכנת.

יש שתי גישות בנושא החשיפה לקרינה. האחת גורסת שיש סף לחשיפה לקרינה שמתחתיו לא נגרם כל נזק. על פי הגישה השנייה, לא קיים סף כזה וכל חשיפה לקרינה מצטברת ומעלה הסיכון לנזק ואת ההסתברות להתפתחות סרטן. בכל מקרה מקובל שנזקי קרינה במידה והם אכן מתרחשים מתרחשים שנים רבות לאחר החשיפה, עד ל 20 שנה. מכאן גם באוכלוסיה המבוגרת, בשנות ה-70-80 לחיים נושא הסיכון מחשיפה לקרינה אינו משמעותי כלל. בשנים האחרונות פורסמו מספר גילויי דעת, על פיהם חשיפה לרמת קרינה של עד 50 מיליסיוורט בבבדיקת CT אחת (שווה למנת הקרינה המתקבלת מחשיפה לכ-5 בדיקות CT בטן ממוצעות, לפי כ 10 מיליסיורט לבדיקה CT בטן אחת) ועד ל 100-150 מיליסיוורט מבדיקות עוקבות - איננה כרוכה בנזק כלל או בסיכון מוגבר לפיתוח סרטן.

ומה באשר לילדים?

עם אוכלוסיית הילדים, יש צורך להיות זהירים מאוד, מכיוון שילדים רגישים יותר לנזקי קרינה; בכל מקרה בו נשקלת האפשרות לביצוע בדיקת CT לילד יש לבצע הערכה ובדיקה מדוקדקת ולוודא שבדיקת ה-CT אכן הכרחית ושאין חלופה אחרת שיכולה לספק את המידע. במידה ואכן נמצאת הצדקה לביצוע הבדיקה יש לוודא שהבדיקה מבוצעת לפי פרוטוקול מותאם לילדים עם מינון קרינה מופחת.

לסיום, בדומה לפניה לכירורג ילדים או לאורטופד ילדים גם בתחום הדימות לתת ההתמחות יש חשיבות רבה. כדאי לוודא שהפענוח של בדיקת CT של ילד נעשה רק ע"י רדיולוג ילדים - ולא ע"י רדיולוג כללי.

פרופ' אריק בלשר מנהל את אגף הדימות במרכז הרפואי תל אביב, ע"ש סוראסקי (איכילוב); ואת מכון ה-CT במרכז הרפואי רמת אביב.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום