ילדים לא רגילים

(0)
לדרג

כל ילד שלישי בישראל סובל מלקות למידה. למרות זאת, האבחון והטיפול בילדים אלה מוטלים רק על כתפי ההורים המוציאים לעתים עשרות אלפי שקלים בניסיון להתמודד עם הבעיה. שיטות הטיפול נעות מהוראה מתקנת, דרך דיאטות, וכלה בגישה שקובעת כי ניתן לאתר ולטפל בליקויי למידה בשנה הראשונה לחיים. דנה פלג בדקה את השיטות, העלויות והחוק

מאת:

לקבלת גליון מתנה נא לחץ

מאת: דנה פלג

כל ילד שלישי בישראל סובל מלקות למידה. למרות זאת, האבחון והטיפול בילדים אלה מוטלים רק על כתפי ההורים המוציאים לעתים עשרות אלפי שקלים בניסיון להתמודד עם הבעיה. שיטות הטיפול נעות מהוראה מתקנת, דרך דיאטות, וכלה בגישה שקובעת כי ניתן לאתר ולטפל בליקויי למידה בשנה הראשונה לחיים. דנה פלג בדקה את השיטות, העלויות והחוק.

אין נושא בתחום החינוך שמעסיק את אנשי האקדמיה, החוקרים והמטפלים, יותר מנושא ליקויי הלמידה על היבטיו השונים. ילדים הסובלים מהפרעות אלה נמצאים בכל מסגרות החינוך ומספרם הולך וגדל מדי שנה.
בישראל לא קיים גוף אחד שמטפל בבעיה או שיטה אחת שמאושרת ומסובסדת על ידי משרד החינוך או משרד הבריאות. בעקבות זאת, קיים בלבול גדול אצל ההורים. למעשה, מוצעות היום בשוק שנוצר סביב ליקויי הלמידה כ20- שיטות שונות לטיפול ואבחון. הבעיה היא שלצד אנשי מקצוע אשר הקדישו את חייהם לנושא זה, יש לא מעט אנשים שמנצלים את רגישות ההורים, ממציאים שיטות לא בדוקות, גוזלים עשרות אלפי שקלים, וגרוע מכל - משרים תחושת אופטימיות חסרת בסיס אצל ההורים.

שאלה של הגדרה

הוויכוח מתחיל עוד בהגדרה. על-פי מרבית ההגדרות הפורמליות, הקריטריון המרכזי להגדרת מי שסובל מלקות, מתמצה בפער המשמעותי בין הרמה האינטלקטואלית לבין ההישגים. ילדים שסובלים מלקויות למידה הם בדרך כלל בעלי מנת משכל נורמלית, אך הישגיהם נופלים בשנתיים או יותר ממה שמצופה מבני גילם או מכיתתם. בהתאם להגדרה זו, טוענים מומחים רבים, אי אפשר לאבחן את הלקות בגיל צעיר, כיוון שהילד לא מצוי עדיין במסגרת הישגית, ואינו נדרש להגיע לתוצאות שאפשר לבחון ביחס לבני גילו או כיתתו.
בישראל של סוף 2003, נאמד מספר הילדים שסובלים מבעיות למידה ב10- עד 30 אחוז, כאשר 30 אחוז מהם (!) מתקשים בחשבון ומתמטיקה. מחקרים מוכיחים כי בעיות קריאה נפוצות יותר בקרב ילדים שהוריהם סבלו מבעיות למידה, וכי שכיח יותר לאבחן בעיות למידה בקרב בנים מאשר בקרב בנות.
מחקרים אחרים מלמדים שתסמונות גנטיות, סיבוכים במהלך ההריון, הלידה או הילדות המוקדמת, ויש הטוענים גם חיסונים, עלולים לגרום לבעיות למידה.
דפנה קופלמן-רובין, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז ללקויי למידה בבית החולים שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה: "אנחנו מאמינים שבעיות למידה הן תוצאה של בעיה במערכת העצבים, במבנה המוח או בתפקוד הכימי של המוח. השוני במוח גורם לילד עם בעיות למידה לקלוט, לעבד ולקשור מידע בצורה שונה". זאת הסיבה שהמרכז לליקויי למידה בשניידר הוא למעשה חלק מהמרפאה לבריאות הנפש של פרופסור אלן אפטר.
"חשוב לנו שתהיה התייחסות מלאה לנושא ליקויי הלמידה, גם מהבחינה הנוירולוגית וגם מהבחינה הנפשית", מסבירה קופלמן- רובין.

הגישה הקונבנציונלית - אבחון רק בכיתה א'

במרכז הרפואי שניידר בפתח תקווה, נפתחה רק לפני שנה וחצי המרפאה לאבחון ליקויי למידה, והיום הם מתקשים לעמוד בזרם הפונים.
"הסיבה הראשונה לכך שאנחנו רואים כל כך הרבה ילדים המוגדרים כלקויי למידה", מספרת קופלמן-רובין, "היא שכדי שהילד שלך יקבל סיוע או הנחות במערכת החינוך, הוא נדרש לאבחון. זהו התנאי של המערכת, ולכן הורים רבים המבקשים לילדיהם הוראה מתקנת או שעות לימוד נוספות, ניגשים למרכזי האבחון השונים. סיבה נוספת היא עלייה במודעות: היום אין כבר סטיגמה בנושא זה, וילד שמוגדר כסובל מלקות למידה, אינו נחשב יותר לחריג. יותר מזה, ככל שהילד בוגר יותר, כך הולכים ורבים המקרים שבהם הוא מבקש מההורים את האבחון. גם באוניברסיטה, ואפילו בצו ראשון בצבא, מודעים יותר לסוגיה, וכבר אז נשאלים המתגייסים האם עברו בעבר אבחון, ואם כן - הם נדרשים להביא אותו. בעזרת האבחון אפשר לקבל התאמה טובה יותר לכישוריהם של הנער או הנערה המתגייסים".
"לקויות למידה", מדגישה קופלמן-רובין, "קיימות בכל הסקטורים ובכל רובדי החברה. גם ילדים מחוננים יכולים לסבול מלקות. מי שבעבר נחשב לעצלן או מי שלא מתאמץ מספיק, יכול בעזרת אבחון לקבל שיטת ההוראה המתאימה לו. וככל שמטפלים בגיל צעיר יותר, מצמצמים את החוויות הרגשיות השליליות המלוות את הקשיים, כמו חרדות, דיכאון, ירידה במוטיבציה ופגיעה בדימוי העצמי".
הגישה הקונבנציונלית מגדירה ארבעה סוגים של לקויות למידה. דיסלקציה - ילדים הסובלים מקשיים עם מילים, כאשר ההשלכה מתבטאת בתהליכי קריאה, כתיבה ואיות. דיסגרפיה - קשיים בכל הקשור לשליטה במיומנויות היד, כגון כתב, ציור וכו'. דיסקלקוליה - קושי במתמטיקה, ולקות לא מילולית, לשם נכנסים קשיים חברתיים, התנהגותיים ומוטוריים.
"המכונים השונים להתפתחות הילד, מטפלים ברחבי הארץ בילדי בגן שלגביהם יש חשש לקושי או ללקות. אנחנו מאבחנים ומטפלים בילדים מכיתה א', וזה בגלל ההגדרה הפורמלית על פיה נדרש פער של שנתיים בין היכולת של בני הגיל לבין היכולת האישית.
"בכל מקרה שיש חשש לקושי בהתפתחות או בלמידה, רצוי להתייעץ עם מומחה ולאבחן", קובעת קופלמן-רובין, ומוסיפה: "כשמדובר על ילד שעוד לא נכנס למערכת החינוך, אנחנו ממליצים להתייעץ עם רופא משפחה או במרכזים להתפתחות הילד שבהם יש שירותים של פסיכולוגים, רופאים, קלינאי תקשורת ואחרים. אם הילד בגן, אפשר להתייעץ עם הגננת ולבקש ממנה שתחווה דעתה לגביו בעת השתתפותו במשחקים שונים, בשעת ריכוז, האזנה לסיפור, בהתנהגויות חברתיות ועוד".
חשוב לזכור שהאחריות להפניית הילד לאבחון מוטלת קודם כל על ההורים ואחריהם על הגננת או המורה, כאשר לא ניתן להפנות ילד לאבחון ללא הסכמת ההורים.
קופלמן-רובין: "אבחון של ליקויי למידה משקף את רמת האינטליגנציה של הילד, הערכת תפקודים קוגניטיביים (חשיבתיים), רגשותיו, דימוי הגוף, הדימוי העצמי שלו וביטחונו העצמי. מטרתו של האבחון להבהיר מהם קשיי הילד ולהמליץ על סוג הטיפול הרצוי".
בשוק קיימים סוגים שונים ורבים של אבחונים: את האבחון הפסיכולוגי, מבצע פסיכולוג חינוכי מומחה. אבחון דידקטי, יכולה לבצע מורה המתמחה בנושא. את האבחון הנוירולוגי, עושה רופא נוירולוג. האבחון השפתי, מתבצע על ידי קלינאי תקשורת. אבחון פסיכו מוטורי - פיזיותרפיסט או מומחה בתחום. אבחון התפתחותי - מרפא בעיסוק או פסיכולוג התפתחותי. ישנם מקומות המשלבים יחד מספר אבחונים, בהתאם לקשיי הילד, ואז נקרא האבחון - אבחון רב מערכתי.
"אולם חשוב לזכור", אומרת קופלמן-רובין, "שהאבחון הוא רק השלב הראשוני, ואחריו נדרשת עבודה מאומצת של ההורים עם המטפל, בשילוב הנחיות לבית הספר".
למען הסר ספק, למרות שזוהי דרישה מצד מערכת החינוך, בישראל של 2003 האבחונים השונים עולים להורים הרבה מאוד כסף, ללא סבסוד מצד המערכת. המחירים יכולים לנוע מסביבות 1,000 שקל לאבחון בודד ועד 6,000 שקל לאבחון רב מערכתי, ולעתים יותר, כאשר התהליך עצמו יכול לארוך יותר מחודש ימים.

הגישה ההוליסטית

"הגישה ההוליסטית מתייחסת אל כל אדם כמכלול - גוף ונפש - ומטפלת באדם, ולא רק בסימפטומים של הלקות" אומרת אפרת בנג'ו, מרכזת המגמה להכשרת מומחים לטיפול בקשיי למידה בגישה הוליסטית, ב'מכללת רידמן לרפואה משלימה'.
"כל האמונים על הרפואה ההוליסטית, מציעים מגוון גישות לטיפול בבעיות אלה. מדובר בגישות שיש בהן התמקדות בטיפול בשורש הבעיה ולא בסימפטום המתבטא בקשיי הלמידה. וכיוון שאין מקרה אחד דומה למשנו, הרי שבכל מקרה נעשה מאמץ להגיע לשורש הבעיה, עד כמה שניתן, ולהציע טיפול או שילוב של מספר טיפולים מתוך שורת הגישות הטבעיות".
בנג'ו מפרטת את מגוון הגישות המטפלות בלקויות למידה. הראשונה היא הגישה הנטורופתית. "במחקר שבוצע בשנת 1993 באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, נבדקה ההשפעה התזונתית על ילדים הסובלים מהיפר אקטיביות. במהלך המחקר הורדו מתפריטם מוצרי חלב, חיטה, תירס, שמרים, סויה, פירות הדר, ביצים, שוקולד, בוטנים, חומרי טעם מלאכותיים, צבעי מאכל מלאכותיים וחומרי שימור מלאכותיים. תוך שבועיים דיווחו הוריהם של 67 אחוז מהילדים על שיפור משמעותי בהתנהגותם. הסימפטומים המלווים את ההיפראקטיביות ירדו בצורה דרסטית.
מחקר אחר בוצע על ידי רופא בשם Joseph Egger ופורסם בביטאון הרפואה היוקרתי הבריטי Lancet , בשנת 1992. במחקר נמסר ש116- מתוך 185 ילדים היפראקטיביים, הגיבו בצורה מרשימה בתגובותיהם לדיאטה נטולת אלרגנים, ולמזון אשר הכיל סידן, מגנזיום, אבץ וויטמינים מקבוצה B, כתוספי מזון".
בנג'ו אומרת כי חסרים תזונתיים של מינרלים, ויטמינים ומרכיבי מזון חיוניים אחרים, מחמירים הפרעות קשב והיפראקטיביות. בין היתר, מדובר על חסרים במגנזיום, ברזל, אבץ, ויטמינים מקבוצה B, חומצות שומניות חיוניות ועוד. אלה מולידים התפתחות או החמרה של הפרעות קשב והיפראקטיביות.
מלבד השיטה התזונתית, מוצע במכון רידמן גם טיפול בגישה ההומיאופתית. "לגישה זו יש הצלחות רבות בטיפול השורשי בליקויי למידה", טוענת בנג'ו. "עקרונות ההומיאופתיה מתייחסים לבריאות ולחולי לפי מודלים מורכבים שמתייחסים לרמות האנרגיות, לאיכויות ולמבנה של כל אדם. ההומיאופתיה ממפה את טיפוסי בני האדם השונים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות, ליקויי למידה ועוד. לאור הבנה מעמיקה ורחבה זו והתמקדות בשורש הבעיה, מותאמת התרופה ההומיאופתית ברמה האישית".
לצד ההומיאופתיה והנטורופתיה, מציינת בנג'ו גם את יעילותן של גישות הוליסטיות נוספות, כגון הילינג, מדיטציה, רפלקסולוגיה, מוח אחד, תרגילי מוח ותבניות מוח, פרחי באך, רפואה סינית מסורתית ועוד, אבל מודה שבתחומים אלה עדיין לא נערכו מחקרים או מעקבים שיטתיים המצביעים על יעילותם. "כבר בגיל הרך" (גיל 3-2 שנים), אומרת בנג'ו, "ניתן להיות ערים ולשים לב לאיחור התפתחותי מוטורי או לקושי בהתפתחות השפה, ומכאן שקיימת חשיבות להבנה של ההורים והכרת הגורמים שעלולים להוליד ו/או להחמיר בעיות אלה, כמו למשל בהיבט התזונתי. זאת ועוד, אימוץ של שיטות של הרפיה, מדיטציה (יוגה, ועוד), עיסוי ואימוץ דפוסי חיים נכונים ובריאים שנעשים כבר בגיל צעיר ביותר, יכול להוריד בצורה משמעותית את עוצמתן של בעיות הלמידה בגיל מאוחר יותר".

שיטת ורדי - אבחון וטיפול בינקות

לא מעט מאנשי המקצוע הלא קונבנציונליים, כמו שי זילברבוש, מקים "צעד ראשון" ושירלי ורדי, ממציאת "שיטת ורדי", טוענים שאפשר לאבחן ילדים שיסבלו מליקויי למידה או ליקויי תפקוד עוד בשנה הראשונה לחייהם. יותר מזה: הם טוענים שאפשר לטפל ולמנוע תופעות אלה.
שירלי ורדי, פיתחה לפני כ- 14שנים את שיטת ורדי, על פיה ניתן לאבחן ולטפל בשלב ראשון בתינוקות, באמצעות אבחון וזיהוי בעיות בשנה הראשונה לחיים, וניסיון למנוע אותן, כולל ילדים בעלי מחלות פתולוגיות, "אצלם ניתן לשפר את התפקודים ולקדם אותם - אבל בלי להוציא אותם מהתסמונת. אם מגיע אלי ילד עם תסמונת דאון, הוא יכול להתקדם, וכך גם בנוגע לילד עם תופעת ויליאמס: אני לא יכולה להוציא אותו מהתסמונת, אבל בהחלט יכולה לקדם ולשפר את מיומנויות הלמידה שלו".
טיפול אחר אצל שירלי ורדי, ניתן לילדים. "להם אנחנו עורכים אבחון שמשלב בדיקה מוטורית, זיכרון, מוטוריקה גסה, מעגלים, הפרדות, רצפים ועוד. הכל נעשה דרך משחקים וכיף. חשוב לי שכל זה יקרה ללא בכי, כי אני מאמינה שבכי מכווץ, ולכן המטפלים צריכים לעשות הכל כדי שהתינוק או הילד שעובר את הטיפול ייהנה ולא יבכה. השלב האחרון מיועד כמובן לנוער ולמבוגרים".

במה שונה הטיפול בתינוקות מאשר במבוגרים?

ורדי: "בזמן שהורי התינוק נדרשים לעשות מסאז' יומיומי שמהווה למעשה טיפול ממוקד בבעיה, ילדים ומבוגרים אינם זקוקים לטיפול בבית. על פי שיטת ורדי, ברגע שאני מפעילה את הילד בהתאם לרצף ההתפתחותי המתאים לו, הגוף מסוגל לתקן את עצמו. הגירויים מאוד איטיים, ונעשים ללא הצפה. לכל ילד יש רצף התפתחותי שמתאים לו, ושאותו אנחנו מאתרים באבחון, ואתו אנו עובדים".
טיפול אחר אצל שירלי ורדי, ניתן לילדים. "להם אנחנו עורכים אבחון שמשלב בדיקה מוטורית, זיכרון, מוטוריקה גסה, מעגלים, הפרדות, רצפים ועוד. הכל נעשה דרך משחקים וכיף. חשוב לי שכל זה יקרה ללא בכי, כי אני מאמינה שבכי מכווץ, ולכן המטפלים צריכים לעשות הכל כדי שהתינוק או הילד שעובר את הטיפול ייהנה ולא יבכה. השלב האחרון מיועד כמובן לנוער ולמבוגרים".

אלה בעיות אפשר לאבחן לשיטתך בשנה הראשונה לחיים?

"ילדים עם בעיות תקשורתיות, אפשר לאבחן כבר בגיל חודשיים-שלושה. ניתן לראות שהילד לא באמת מתקשר עם הסביבה, ילד שהוא היפראקטיבי. תינוק שבשלבי ההתפתחות המוטורית פספס כמה שלבים, למשל תינוק שלא עבר את שלב ההתהפכות, אפשר להניח שיהיו לו בעיות באנגלית, במתמטיקה ובשפות, כי התפיסה המרחבית שלו פגועה.
"אפשר בקלות לתקן", קובעת ורדי בבטחה, "ולשנות את עתידו של ילד. ילדים שלא שכבו על הבטן כי האמהות שלהם פחדו ממוות בעריסה, יכולים לפתח לקות למידה הנובעת מבעיה בתפיסה המרחבית. כך גם בנוגע לילד עם איחור התפתחותי - כשהוא אינו תופס חפצים בגיל חצי שנה, או אם איננו זוחל נכון - בכל המצבים האלה צפויה בעיה עתידית, והיא ניתנת לתיקון בקלות בשלבים המוקדמים".
ורדי אומרת שכמעט כל האמהות שמגיעות אליה מספרות שהרגישו שמשהו לא בסדר, אבל בסביבתן אמרו שהן סתם היסטריות. "אני טוענת שההורים צריכים להקשיב לאינטואיציה שלהם, כי לפעמים בעיה יכולה להתגלגל ולהתגלות רק בסוף כיתה ח', ועד אז - הילד סובל".

למה לדעתך יש כל כך הרבה ילדים עם בעיות?

"אני משתדלת לא להכניס את הילדים להגדרות, כי זהו סל האשפה של המערכת שממנו מאוד קשה לילד לצאת אחר כך. הרבה ילדים הם לקויי מערכת ולא לקויי למידה: הם מוגדרים ככאלה, כי שיטת הלימוד לא מתאימה להם ואינה מתאימה לאופיים.
"בארצות הברית, לדוגמה, עורכים לילדי הגן מבחן ולפיו מגלים מה סוג הקליטה שלהם, וכך מנתבים את הילד לשיטת הלימוד המתאימה לו. אם בארץ היו עושים לילד אבחון נוירולוגי, ולפיו היו יודעים איזו שיטת לימוד הכי מתאימה לו, היה הרבה יותר קל.
"כיום יש למעשה ארבע שיטות לימוד שונות ללימוד קריאה וכתיבה, וילד יכול לעבור במשך שנות לימודיו ממורה שמלמד בשיטה אחת למורה שמלמד בשיטה שנייה, ולהתבלבל. כך קורה שלפעמים הילדים לא באמת לקויי למידה, אבל שיטת הלימוד לא מתאימה להם".

נורות אזהרה בשלבים השונים

סימנים לליקויי-למידה יכולים להופיע עוד בינקות: התפתחות מוטורית (תנועתית) איטית יחסית לגיל, רגישות יתר המתבטאת בבכי ממושך, רגישות מוגזמת לרעשים, רתיעה מרעש, אי שקט, אי נוחות כללית, חוסר יכולת להרגעה עצמית, בכי מוגזם הנובע מאי נוחות או מחוסר יכולת להסכין עם מצב הגוף במרחב, רגישות שאינה מאפשרת שכיבה נוחה, תנועתיות מוגזמת, רגיעה מוגזמת, תינוק שקט במיוחד, היעדר מלמול או היעדר רגישות לכאב: אלה רמזים ראשוניים לבעייתיות.
ורדי: "חשוב להבחין גם בילד שאינו יוצר קשר עין אחרי גיל חודשיים, ילד שלא מצליח להחזיק את הראש, תינוק שמבצע התהפכות כמקשה אחת, ולא עם רוטציה של האיברים, תינוק שלא יכול להעסיק את עצמו לבד, גם בגיל שנה. כמו כן, כשהילד זוחל, לא מספיק שהוא זוחל עם יד ורגל נגדית. עליו לדעת לעשות רוטציות". ורדי מדגישה שחשוב לא להושיב תינוק לפני הזמן ולא להוליך אותו לפני הזמן, אלא רק להתבונן, לשים לב ולהתייעץ, אם יש צורך.
סימנים ללקות למידה בילדות הם התפתחות שפה לא תקינה, איחור, שיבושי היגוי, בעיות בהבנת מסרים לשוניים, אי הבנה סביבתית, חוסר יכולת לשחק, להיענות למשחק.
בגן הילדים רואים אצל ילדים עם ליקויי למידה פערים בתפקוד, חוסר השתלבות חברתית, הימנעות מהשתתפות בביצוע יחידים וקבוצות במטלות לימודיות, קשיים ביכולת להתארגן ביעילות, בקצב ובזמן של הילדים האחרים כדי להשתלב בגן. בעיות פרידה והסתגלות: לילדים עם לקויות למידה, קשה מאוד להסתגל למצבים חדשים או קל מדי להסתגל למצבים חדשים.
בכיתות א'-ב': לילדים יש ציפיות גבוהות מבית הספר. למרות ההכנה בגן, המפגש של הילד עם כיתה א' נוגד במקרים רבים את מערכת הציפיות של הילד, ומכאן מתפתחת מצוקה. לילד לקוי הלמידה המצוקה גדולה יותר, והפער ילך ויגדל ככל שהזמן יחלוף: ה"אינטליגנציה" תמשיך להתפתח והליקויים ימשיכו להציק.

החוק והמצב במשרד החינוך, נכון להיום

משרד החינוך מתחיל בתהליך איתור תלמידים בעלי לקויות למידה, רק בכיתה ג'. בשנת הלימודים הקודמת, ערך מכון ברוקדייל סקר עבור משרד החינוך לגבי המצב בגני הילדים בהם קיימת תכנית טיפולית בשם "מעגן" - מערך תומך גן.
על פי הערכת המכון 18 אחוזים מהילדים זוהו כבעלי עיכוב התפתחותי. 8 אחוזים אותרו כבעלי לקויות למידה והופנו לאבחון וטיפול מחוץ לגן.
תכנית "מעגן" מופעלת ב35- יישובים כבר ארבע שנים. במסגרתה מאתרת גננת שעברה הכשרה מתאימה, ילדים בעלי קשיים ברכישת מיומנות שפתיות, מיומנות תקשורתיות ורגשיות. האיתור נעשה בעזרת כלי אבחון הנקרא "מבטים", אשר פותח על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, קלינאי תקשורת ועוד, עבור משרד החינוך.
התכנית מתוקצבת על ידי משרד החינוך, ג'וינט ישראל והרשויות המקומיות.
בגיל בית הספר, החל מכיתה ג', מפעיל משרד החינוך תכנית בכ40- יישובים הנקראת "תכנית לב היישובים", ובה בונים מורים שהוכשרו לזהות ולאבחן תלמידים בעלי לקויות למידה, אסטרטגיות לימודיות מיוחדות עבורם. אולם גם לאחר האבחון הראשוני של המורה, נשלח התלמיד לאבחון פסיכולוגי (שלא ממומן על ידי משרד החינוך), ועל סמך הלקות שאובחנה, נבנית תכנית הלימודים האישית.
בעקבות הקיצוצים הקשים בתקציב משרד החינוך, מוסר שאולי פאר ממשרד הדוברות, כי כל התכניות הללו לא יורחבו בשנת הלימודים הנוכחית.
לפני כשנה אישרה הכנסת את חוק "שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל", שיזמה ועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ זבולון אורלב (המפד"ל). החוק עבר עם 33 תומכים, ללא מתנגדים. משמעות החוק היא שתלמיד שלמד בבית ספר לחינוך מיוחד, וירצה להשתלב בבית ספר רגיל, יהיה זכאי לתוספות שעות הוראה ולימוד ושירותים מיוחדים, שיאפשרו לו לעשות כן. כתוצאה מכך יוכלו ילדים הסובלים מליקויים קלים יחסית ולומדים בחינוך המיוחד, להשתלב בבתי ספר רגילים. עלות החוק היא כמיליארד וחצי שקל, אך קבלתו התאפשרה רק לאחר פסיקת בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישה "עמותת ית"ד, לשיקום ילדי תסמונת דאון". בג"ץ קבע כי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, זכאים ללמוד בחינוך הרגיל, וכי לא יגרעו מזכויותיהם בחינוך המיוחד כתוצאה מכך.

באדיבות מגזין הורים וילדים
לקבלת גליון מתנה נא לחץ

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום