האויב הפנימי של בריאותנו

האם אתם מכירים מישהו, אשר לא משנה מה הוא או היא עושים, הדבר אותו הם מנסים להגשים מתחמק מהישג ידם? איש או אישה, ילד או ילדה, אשר ממש - אבל באמת ממש - משתדלים ומתאמצים לממש משהו, ומשזה לא צולח בידם, מפנים את כל משאביהם, כל תעצומות נפשם, להסתגרות (שהיא התנהגות הרסנית מאוד) או להתרסה (שהיא התנהגות אפילו יותר הרסנית)?

דוגמא אופיינית היא ירידה במשקל - רוב רובנו מצליחים (קצת, לפעמים) "להשתלט" על עצמנו - לפחות לפרקי זמן קצרים - להפעיל כוח רצון, ולהפחית ממשקלנו. אבל אני בטוח כי כל אחד מכיר לפחות מישהו אשר אינו מצליח להוריד ממשקלו, וכל האנשים סביבו טוענים כי "הוא חלש", "אין לא אופי", או "סתם אינו רוצה באמת לרזות".

אולם - אל תטעו - לא רק בהרזיה עסקינן. אולי יצא לכם להכיר זוג אשר מנסה - בכל כוחו ומאודו - להביא ילדים לעולם, ולמרות סדרות ארוכות, מתישות ותובעניות של ניסיונות כאלה ואחרים, ההריון לא מתממש? או אולי ילדים אשר נורא רוצים להיות תלמידים טובים, ופשוט לא מסוגלים להתרכז, עד שהפתרון היחידי אותו מערכת החינוך מסוגלת לראות הוא סימומם על - ידי ריטאלין?

ועדיין - אלה רק דוגמאות. אני בטוח כי כל אחד ואחת מאיתנו מכירים מקרים רבים בהם אדם מוכר לנו, שהוא "נורמלי", ו- "דוקא בסדר", ברוב תחומי החיים, מגלה התנהגות הרסנית - לכאורה, בהיבט אחד, או יותר, של חייו.

התופעה כה עתיקה ומוכרת, עד כי תילי - תילים של מחקרים וגישות טיפוליות נבנו עליה. במקרים רבים, מחקרים וטיפולים אלה שמשו כדי "לתת לחיים רמה פסיכולוגית, ולפסיכולוג רמת - חיים" (הגשש החיוור...). במקרים רבים, מטפלים שונים סובבים סחור - סחור סביב המטופל, ועומדים כמעט חסרי אונים - מה עוד יוכלו לעשות, כדי לעזור לו? האם יש ביניכם, הקוראים - מטפלים אשר נתקלו במצב בו הטיפול שעשיתם עוזר, מעט, והאדם יוצא שמח וטוב לב, ושבוע, שבועיים, או אפילו שנה אחר - כך, הבעיה חוזרת?

ואולי, אותם אלה אשר נתקלו בתופעה כגון זו, אמרו למטופל משפט כגון "אתה צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלך, כי עד שתשנה אותם שום דבר לא יוכל לעזור"? בוראי עדי - אני יודע שאמרתי משפט כזה למטופל אחד או שניים, מתי שהוא... והאמת - משפט זה נכון, כמובן, אלא מאי? המטופל נראה לנו - ועוד יותר לעצמו - כבלתי מסוגל לשנות משהו בחשיבה, תפיסה, או התנהגות שלו - למרבה תיסכולנו (כמטפלים), ועוד יותר מכך - למרבה תיסכולו.

שוו בנפשכם - מהו הנזק המצטבר כתוצאה מקבלת דחייה ומשוב יום - יומיים, המבוססים על "אתה לא ממש רוצה", או - "אין לך: אופי / כוח-רצון / נחישות / התמדה (מחק את המיותר)...

הראשון שעלה על קיומה של תופעה זו, כמעט כ- 100 שנה לפני הולדתן של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה - היה האהנמן, הנחשב לאבי ההומיאופתיה הקלאסית. בחיפושיו אחר הגורם לתופעות של חולי וסבר, הוא שם לב כי מחלות מסוימות נראות כאילו הן ממשיכות לפעול, בצורה כל שהיא, בגוף האדם, למרות שהמחלה עצמה טופלה, והחולה הבריא. הוא כינה תופעה כגון זו בשם "מיאסמה" - Miasm. בין גורמי המיאסמות אותם הוא איתר היו מחלות המין הידועות - לשמצה, הזיבה והעגבת, אשר אפילו כאשר ריפויין צלח, עדיין נראה היה כאילו החולים ממשיכים "לרצות לחלות" במגוון רחב של מחלות שונות, אשר בינן לבין המחלה המקורית לא היה קשר של ממש - פרט לנוכחותה של מיאסמה. המיאסמה - היא הנטייה המוטבעת למשוך אלינו מחלות ומזיקים (פיסיים, רגשיים, מנטליים ואנרגטיים) - היא האויב שלנו, הדר בתוכנו, ואינו מגלה נטיות לעזיבה קלה ונעימה.

מה עושה המיאסמה? כיצד היא נרכשת, מועברת, ומשפיעה על חיי היום - יום שלנו?

ניתן לראות את פעולתה של המיאסמה בשני רבדים. רובד אחד הוא הרובד האנרגטי, של הגופים המוארים שלנו (אותם גופים שאינם פיסיים, הכוללים את הגוף הרגשי, הגוף המנטלי, ואת היקום של הנשמה). כאשר אנו דנים בקיומה של מיאסמה ברובד זה, אנו רואים מבנים אנרגטיים, יציבים מאוד, אשר "נועלים" את זרימת האנרגיה סביב, ובתוך, איברים ומערכות מסוימות, אשל בהן האדם עלול לפתח כאבים או מחלות כרוניות.

רובד אחר בו ניתן לחקור את התופעה הוא הרובד הגנטי (וראוי לשים לב כי אני מדבר ברמה הגנטית, להבדיל מן הרמה התורשתית, ואתעכב מעט על מונחים אלה בהמשך). אנו יודעים כי קיימים וירוסים הנושאים קטעי DNA, ואשר מסוגלים להדביק קטעי DNA אלה אל תוך תאי הגוף החי. אפילו אם וירוסים אלה אינם יוצרים מחלות פיסיות, הרי שאם ה- DNA המודבק חודר ומגיע אל תאי המין שלנו (זרעונים או ביציות), הוא יועבר אל הדורות הבאים! באיזה שהוא שלב, תחת לחצים סביבתיים מסוימים, או לחצים פנימיים (תזונה, עומס רגשי או מנטלי) אותו DNA חבוי עלול להתעורר, והמחלה תגיח ממצבה הרדום.

אולם, איננו חייבים להגביל עצמנו להסבר הויראלי בלבד - עובדה אותה אנו יודעים על ה- DNA היא יכולתו ללמוד, ולהשתנות, כתוצאה מחוויות אותן עובר האדם. ברגע בו אנו מבינים תכונה זו, אנו יכולים להבין כיצד הפרעה אנרגטית, המשבשת את מארג הזרימה המוארת סביב הגוף, יכולה - בסופו של דבר - "ללמד" את ה- DNA להשתנות, ולכלול בתוכו את הנטייה למשוך מחלות וגורמים סביבתיים לא מוצלחים אל נושאו. למעשה, החתימה האנרגטית של המחלה "הורישה" את עצמה אל תוך החומר הגנטי של האדם - אפילו אם הוא הבריא מן המחלה! לא זאת בלבד, אלא שמאותה נקודה ואילך, האדם עלול להוריש את אותה נטייה למשיכת גורמים לא מוצלחים אל צאצאיו. בייחוד נכון הדבר לגבי אמהות, מכיוון שבתהליך ההורות העובר יורש גם את החומר הגנטי משני הוריו, אך גם את החתימות האנרגטיות - הדפוסים והמועקות - מאת אמו, איתה הוא נמצא בקשר רציף ומתמשך, עד הלידה (הלידה גם היא תהליך המוריש לעובר סדרה של חוויות "מעניינות", אך על זה - בהזדמנות אחרת). זוהי תורשה בשתי רמות - אנרגטית ישירה, וגנטית, דרך ה- DNA. זו הסיבה גם מדוע קודם הפרדתי בין שני תהליכי תורשה אלו - למתבונן מן הצד, ויהיה המדען המבריק ביותר - אין דרך מעשית כיום להבדיל בין הורשה אנרגטית, ובין הורשה גנטית, דרך ה- DNA.

סוגים מסוימים של תאי - סרטן (ביניהם תאי סרטן - השד) מגלים קטעי DNA ויראליים כאשר הם נסרקים תחת מיקרוסקופ אלקטרוני רב - עוצמה. זאת, מבלי שהווירוס עצמו מתגלה ברקמה. אמנם, אין בעובדה זו כדי לבסס קשר בין מחלה ויראלית לבין סרטן השד, אולם יש בממצא זה להקנות בסיס לסברה כי קטעי ה- DNA נגיפיים אלה הופעלו מתוך מצבם החבוי, לאחר שבעבר נטמעו בתוך תאי האישה שחלתה, או מי מהוריה, או הורי - הוריהם.

מיאסמות אינן יוצרות את המצבים הבריאותיים הלקויים. אולם הן יוצרות מוכנות, או נטייה, למשוך ולקלוט השפעות מזיקות, בכל הרמות - פיסיות, רגשיות, מנטליות ולמעלה מזה... אולם, עקב יכולתן לעבור מדור אל דור, הן יוצרות נתיבים אנרגטיים, בהם אירועים מחייו של ההורה (וההורים שלו, וההורים שלהם, וההורים שלהם, וכן הלאה), בהם הבריאה, אכן - "... פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים" (שמות ל"ד, ז').

פעמים רבות, המיאסמות לא ייצרו את צורת המחלה המקורית בה הן "התיישבו" על האדם, ועל שושלתו, אולם הן יגרמו חולשה באיברים זהים לאלו שנפגעו כתוצאה מהמצב המקורי, או איברים הקשורים אליהן. כך, למשל, המיאסמה של שחפת עשויה שלא להתבטא כשחפת, אלא כאסטמה, או נטייה מוגברת לדלקת ראות.

אולם, השפעותיהן החמורות ביותר של המיאסמות נובעות מהיותן תופעות אשר מגיעות עימנו, מייד עם היווצרותינו, וממשיכות להצטבר, ככל שאנו חיים את חיינו. במידה מסוימת, ניתן לאמר כי אין אנו מזדקנים עם חלוף השנים, או עם הגיל - אנו מזדקנים כתוצאה מיחסי - הגומלין בין המיאסמות אותן רחשנו, ובין הלחצים הסביבתיים (מזון ורעלנים) והפנימיים (לחצים, מועקות, וכיוצא באלה). כל אובדן יכולת שלנו, המתעורר עם הגיל, מגלה לנו כי עוד תופעה רדומה התעוררה והתחילה לממש את הפוטנציאל של פגיעה ונזק - בכל הרמות. אין זה משנה באיזה גיל הדבר מתרחש - יכול להיות שיהיה זה ילד בן 3 שמתחיל לגלות תופעות של אובדן קשב והפרעות התנהגות, או מבוגר בן 65, שהיה "בריא כסוס", עד שיצא לפנסיה, למשל.

אז מה עושים עם המיאסמות?

מה זאת אומרת? מגלים אותן, ומשחררים אותן מן הגוף!!! הבעיה היא ששני דברים אלה אינם כל קלים לביצוע. הסיבה לקושי אחת היא - המיאסמות "מתחבאות" ברמות כה עמוקות - הן אנרגטית והן פיסית - עד שעצם גילויין קשה מאוד. מעבר לכך - לרוב, למטפל אין "גישה ישירה" אל המיאסמה, כפי שיש לאנטיביוטיקה המטפלת בהרעלה חיידקית, למשל. גילוי מיאסמות דומה - בצורה מתסכלת, משהו - לגילוייו של "מכופף הבננות" - "... כי מה שרואים זה רק הפס שהוא משאיר". לטפל בהן עלול להיות מתסכל אף יותר.

עד לעת האחרונה, גילינו מיאסמות באמצעים עקיפים. הרבה מיאסמות אותרו - וטופלו - באמצעות תישאול מקיף וממצה, אולם מה קורה כאשר לאדם אין מושג על מה הייתה סביבת החיים של סב - סבתו? גם כאשר מיאסמות מתגלות, הן נחשפות כתופעות בריאותיות שכיחות, ועל - פניהן, אין שום דרך להבין כי האסטמה ממנה סובל הילד הוא תוצאה של מיאסמה, ואם נטפל באסטמה זו - ואפילו באמצעים הטובים ביותר - כל מה שנצליח לעשות זה לנטרל את הביטוי החיצוני שלה, ולא את אותו הגורם אשר - מלכתחילה - משך את ההפרעה, את חוסר ההרמוניה, או את הרעלנים אל הגוף.

תורות טיפול אלטרנטיבות רבות - החל מהומיו - טוקסיקולוגיה, וכלה בדיאטת המיצים של אן ויגמור - רואות ברעלנים את אם כל הרע בגופנו. אולם, גם תהליך ה- Detox (הטיהור מרעלים) המקיף והעמוק ביותר, לא מתגבר על הגורם בגללו נמשכו רעלנים אלה אלינו, וגם אם נשיג הצלחה מלאה בתהליך הטיהור, הרי שהמיאסמה - אשר לא סולקה מן הגוף - תמשיך להוות את "החוליה החלשה" - את פוטנציאל המחלה, המחכה להתפרץ.

בדיוק מסיבה זו קשה - ומתסכל - להתמודד עם הטיפול במיאסמות. כל עוד לא יודעים כי הן קיימות, מנסים אנו לטפל בתופעה, ורואים- הרבה פעמים - כי הטיפול כאילו "נדחה" על - ידי האדם (ואין זה משנה אם האדם עצמו מבצע את הטיפול, או הטיפול מונחה על-ידי אדם אחר). רק בשלב זה מתעורר המטפל המודע לקיומן של תופעות אלה, ומנסה לאתר אותן על - ידי התחקות אחר נתיבי התפתחות המצב הבריאותי - נניח, מן הריאות, אל הלב, אל הלבלב, אל הכליות, וכן הלאה, ובעזרת תהליך של ניסוי - וטעייה מנסה לראות עם איזה מיאסמה הוא מתמודד.

כאילו לא היו מספיקים כל הקשיים הללו, הרי עקב התפתחויות של קצב החיים האנושיים ומורכבותם, אנו ניצבים כיום בפני "מבחר" הולך וגדל של מיאסמות הצצות חדשות לבקרים - עם התרבות השימוש בדלק פחמימני, הופיעה מיאסמה פטרוכימית. עם הופעת הקרינה הגרעינית, לסוגיה (כולל קרינת רנטגן, מיקרוגל, ושאר מרעין בישין הקורנים בחדווה סביבנו) הופיעה - ומתגברת - מיאסמה של קרינה, ועוד כהנה וכהנה.

במהלך 10 השנים האחרונות, צוות מצומצם של תלמידים וחוקרים, אשר יש לי את הכבוד להמנות עימו, מפתח, חוקר ומפעיל שיטות אנרגטיות ומדעיות לגילוי מיאסמות, ולניטרול תכליתי ויעיל שלהן. אנו מפעילים מגוון שיטות רדיוניות, אנרגטיות ומדעיות כדי לנתח את ההיסטוריה הפיסית - אנרגטית, אשר כל אדם רושם במבנה שערותיו. בדיקותינו מתבססות על הליכים מקובלים של אנליזת שיער, אולם אנו בודקים ומגלים יותר מ- 5,000 גורמי הפרעה שונים - מצבים פיסיים, רגשיים, מנטליים, אתריים ואסטרליים, החל מגורמי רעילות ואלרגיה, וכלה בהפרעות בהילה, או בחיבור בין הגוף האתרי לבין האסטרלי, למשל. יתרה מזו - שיטותינו מאפשרות לגלות את ההירארכיה של גורמי ההפרעה בגוף האדם, ולמצוא את סיבת השורש המעגנת ומושכת אליה את רוב ההפרעות אותם אנו חווים.

לאחר איתורן של המיאסמות (אגב - זהו שירות אותו אנו מציעים גם למטפלים, לא רק למטופלים עצמם), נשאר רק... לטפל בהן! ואמנם, מזה מאתיים שנה מתמודדת ההומיאופתיה הקלאסית עם הליכי טיפול עבור מיאסמות, ופתחה שיקויים ייעודיים למגוון המיאסמות המוכרות. בין ההתפתחויות המאוחרות יותר ניתן למצוא גם את תמציות הפרחים (Flower Essences), אשר, כאשר יודעים מהי המיאסמה, ומהן השפעותיה, ניתן להשתמש בהן כדי לבצע את החיבור בין הגופים המוארים, ולהזרים את האור, או האנרגיה, בין כל הרבדים של הקיום. אמנם, תהליך זה אינו משחרר ממש את המיאסמה, אולם לרוב מקל על השחרור שלה, ומונע ממנה להתבטא.
אולם, ככל שמופיעות מיאסמות חדשות, בעלות השפעות עמוקות יותר ומזיקות יותר, קשה יותר לשחררן באמצעים שציננתי לעיל. לכן, חלק חשוב מעבודתנו כולל שיטות מתקדמות לשחרורן. מעבר לתהליכים ההומיאופתיים הקלאסיים, פיתחנו שיטה המבוססת על תוספים של יסודות מונו - אטומיים. אולי ארחיב על כך בהמשך, אך - בהכללה - יסודות מונו-אטומיים הם היסוד הטהור, במצבו האנרגטי המואר ביותר. כל עלייה ברמת האנרגיה תגרום ליסוד הטהור להתרכב עם חומרים המצויים בסביבתו, ולהטמע בהם. היסודות המונו-אטומיים מבצעים מספר פעולות, בו - זמנית: ראשית, הם פועלים כזרז, המשפר את קליטתם של יסודות אלה בגוף, בתהליך העיכול הטבעי. בעקבות זאת, תפקודם של איברים ומערכות בגוף משתפר, והם מסוגלים לנקות את עצמם, ואת הגוף כולו, מרעלנים. היסודות המונו-אטומיים משפרים גם את המוליכות החשמלית של תאי-העצב, ואת התכונות הפיאזו-אלקטריות והפירו-אלקטריות של רקמת החיבור - שני גורמים אשר מחזקים את המערכת האנרגטית של הגוף, את המרידיאנים ואת הצ'אקרות. בצורה זו, היסודות המונו-אטומיים פועלים בדומה לתמציות הצמחים, אולם עקב הטוהר שלהם, והעוצמה האנרגטית המוכלת ביסודות אלה, תהליך החיבור - מחדש, וההתאוששות, מהיר מאוד.

לסיום, הרשו לי לספר לכם על פועל - יוצא מן העבודה שהשקענו בגילוי מיאסמות ובריפויין. אחד המאפיינים של עבודה רוחנית ואנרגטית, לדעתי, הוא המתנות הנלוות המגיעות עימה, בבחינת "יצא לחפש אתונות, ומצא מלוכה" (כפי שנאמר על שאול המלך). בין המתנות שהופיעו בדרכנו היו מספר הרכבים של יסודות מונו-אטומיים, אשר אפשרו לנו לבצע קפיצת-מדרגה ביכולת המנטלית - רוחנית שלנו, כולל העצמת יכולות הניתוח, התקשור, והראיה האל-חושית. אנו מכנים נוסחאות אלה בשמות כגון "הגנה למטפלים", המסייעת להתקרקעות וביטול כל חתימה אנרגטית העלולה לעבור אל המטפל מן המטופל, "נוסחת שביט האלי", המאפשרת יציאה למסעות אסטראליים דרך מערכת השמש ומעבר לה, וכן "הנוסחה הגלקטית", ונוסחת "האור הלבן", המאפשרות להמריא ולתעל אנרגיות מלב היקום.

עדיין, אנו מתייחסים אל נוסחאות אלה כאל "בונוס". משימתנו העיקרית הייתה - ונשארה - לסייע לכולנו לאתר את האויב מבפנים - המיאסמות - ולשחררן בקלות ובשלום.

אין עוד צורך לאמר לאנשים "אתה לא משתדל מספיק", או כל קומפלימנט אחר מסוג זה - פשוט הציעו לו בדיקת מיאסמה, והסיבה לקושי, כמו גם האסטרטגיה לשחרורה של סיבה זו, תהייה ברורה ומיידית.

ושנהיה בריאים, כולנו, תמיד!

שאלות ניתן להפנות אל רונן עטור-גד יחיאב:
[email protected]