השקת מעי: בחזרה לעיכול תקין

(7)
לדרג

לאחר כריתת מעי, יש צורך ב"השקת מעי" - פעולה שמטרתה לחבר את קצוות המעי הדק או הגס ולאפשר מחדש פעולת מעיים תקינה. מה חשוב לדעת? מדריך מקיף

מאת: ד"ר ערן שדות

רוב התהליך של ריסוק המזון, פירוקו וספיגתו מבוצע במעי הדק. מה שנותר מהמזון לאחר פירוקו, יעבור אל המעי הגס - שם יתבצע סיום תהליך העיכול, הכולל ספיגת נוזלים ומינרלים. בסיום התהליך, פסולת המזון תועבר אל הרקטום (חלחולת) - ומשם תצא מהגוף, כהפרשה של צואה.

כריתה של חלק מהמעי הדק או המעי הגס, בשל מחלות מעי או גידולים סרטניים בדפנות המעי, מחייבת מציאת פתרון - על מנת לאפשר לחולה פעילות מעיים תקינה, לאחר הניתוח. הפתרון הניתוחי המקובל לאיחוי רקמות המעי הינו השקת מעי - חיבור בין שני חלקי המעי שנותרו.

כריתה של חלק מהמעי הדק או המעי הגס מחייבת מציאת פתרון. צילום: שאטרסטוק
כריתה של חלק מהמעי הדק או המעי הגס מחייבת מציאת פתרון. צילום: שאטרסטוק

מהן הסיבות לצורך בכריתה של חלקים מהמעי?

הצורך לבצע כריתת מעי דק נובע מסיבות שונות. הסיבות השכיחות לכריתת מעי דק הינן:

גידול במעי הדק - שיכול לגרום לדימום ואובדן דם. גידול במעי הדק עלול גם לגרום לחסימה של המעיים; כתוצאה מכך, מתרחבים המעיים ועלולים "להתפוצץ" בבטן. דהיינו: הלחץ המופעל על דפנות המעי עלול לגרום חור בדפנות המעי (פרפורציה) - ותוכן המעי ידלוף אל חלל הבטן. אלה מצבים מסכני חיים! מאחר שמעבר צואה אל חלל הבטן יגרום לזיהום קשה, שיוביל לנכות או למוות. לכן, במקרים אלה חובה לבצע ניתוח דחוף, הכולל כריתת חלק מהמעי, על מנת להסיר את הגידול. בסיום, נשקול האם תבוצע השקת מעי.

כריתת מעי דק נדרשת גם במצב של חסימת מעיים, שאינם על רקע גידולי. לדוגמא: לאחר ניתוחים חוזרים בבטן, נוצרות הידבקויות - צלקות בקרום העוטף את אברי הבטן.

ההידבקויות הללו עלולות לגרום לחסימת מעיים, שעלולה להוביל לפרפורציה (היווצרות נקב בדופן המעי) או לנמק, בשל חוסר באספקת דם למעי.

חסימת כלי דם - אצל חולים עם מחלות כלי דם, קיימת נטייה להיווצרות קרישי דם. במקרה של קריש דם החוסם את כלי הדם אשר מספקים דם למעיים, יתפתח נמק של המעי הדק, שיחייב לבצע כריתה של לולאות המעי המעורבות.

מחלות מעי דלקתיות אוטואימוניות - כגון: מחלת קרוהן (Crohn's Disease) או קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis). אצל החולים במחלות הללו, הגוף תוקף את עצמו - וגורם למחלה דלקתית קשה בדפנות המעי. בחלק מהמקרים, נדרשת כריתת מעי באזור המאופיין בדלקת חריפה.

יש לקחת בחשבון כי לתרופות לטיפול בסרטן מהדור החדש (כגון: אימונותרפיה) ותרופות חדשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות (כגון: אימונומודולטורים) - יכולות להיות תופעות לוואי קשות. כך, לדוגמא: הגברת הסיכון לדליפה - מההשקה. לכן, קיימת חשיבות לקבל אבחון וטיפול ע"י רופאים בעלי ניסיון רב בתחום הטיפול במחלות סרטן ובמחלות מעי דלקתיות.

הצורך לבצע כריתת מעי גס נובע מסיבות שונות. הסיבות השכיחות לכריתת מעי גס הינן:

גידול קולורקטלי - גידול של המעי הגס והרקטום, אשר עלול לגרום לדימום משמעותי ואובדן דם. סיבוך נוסף, הנוצר מגידול של המעי הגס - הינו חסימה של המעיים. במצב כזה, המעיים עלולים להתרחב, "להתפוצץ" בבטן - ולגרום לחור בדופן המעי. מצב זה של פרפורציה - נפוץ יותר בחסימה של המעי הגס, בהשוואה לחסימה של המעי הדק; ויוביל לדליפת תוכן צואתי לבטן. כאמור, אלה מצבים מסכני חיים!

דיברטיקוליטיס - מחלת מעי, שעשויה להתבטא בדלקת קשה של הסעיפים במעי הגס. התסמינים של הדלקת יכולים להיות דומים לתסמינים של גידול במעי הגס. במקרים רבים, יש צורך בחוות דעת של רופא מומחה - על מנת להבדיל בין דיברטיקוליטיס, לבין סרטן המעי הגס.

הידבקויות - צלקות שעלולות להיווצר לאחר ניתוחים חוזרים. כתוצאה מכך, תיגרם חסימה של המעיים - שתוביל לפרפורציה או לנמק.

חסימת כלי דם - אצל חולים עם מחלות כלי דם (לדוגמא קוליטיס איסכמית) - עלולים להיווצר קרישי דם, אשר יחסמו את כלי הדם שמספקים דם למעיים - או שהצרות של העורקים תגרום לחסימה. כאמור, מחסור באספקת דם למעי הגס יגרום לנמק של המעי ולצורך לכרות אותו.

מחלות מעי דלקתיות אוטואימוניות - כגון מחלת קרוהן (Crohn's Disease) או קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis). אצל חלק מהחולים, מחלת המעי הדלקתית האוטואימונית עלולה להוביל להתפתחות סרטן במעי. יש להיות מודעים וערניים לכך - ולהימצא במעקב.

האם בכל מקרה של כריתת מעי, ניתן לחבר מחדש את המעי - בהליך של השקת מעי?

המחלות והגורמים לכריתת מעי דק או גס שהוזכרו לעיל - הינם מצבים מורכבים מאד. לעיתים, ניתן לחבר את קצוות המעי- וישנם מקרים בהם קיימת סכנה שהחיבור "לא יחזיק" - וייפתח. זהו מצב שגורם לדליפה של צואה אל חלל הבטן. כאמור, מדובר בסכנת חיים - ולכן מראש לא תבוצע השקת מעי.

המצבים בהם ישקול המנתח שלא לבצע השקת מעיים, לאחר כריתת מעי:

חולה עם לחץ דם נמוך מאוד - במצב זה, לא מגיעה אספקת חמצן דרך הדם - לאזור ההשקה (החיבור של המעיים); לכן, אין איחוי טוב של הרקמות - וכתוצאה מכך, תיווצר דליפה.

חולה שעבר איבוד דם משמעותי במהלך הניתוח - זהו גם מצב שגורם לבעיה באספקת הדם לאזור ההשקה; ועלול לגרום לדליפה של צואה.

חולה היפותרמי - גם מצב זה גורם לבעיה באיחוי הרקמות באזור ההשקה ויכול לגרום לדליפה של צואה.

כאשר חיבור המעי נמצא תחת מתח (כוחות משיכה).

במקרה של מחלת כלי דם קשה.

בעיות אנטומיות שיכולות להיווצר מניתוחים קודמים, שהצריכו שינוי בהמשכיות המעיים (לדוגמא: ניתוחי קיצור/מעקף קיבה).

במקרה של זיהום קשה.

כיצד מבוצע ניתוח להשקת מעי?

ישנן מספר אפשרויות לביצוע ניתוח השקת מעי. הבחירה תלויה במצבו של החולה, במחלה ובניסיון של המנתח ויכולותיו.

ניתוח להשקת המעי, יכול להתבצע בשיטה הישנה - הפתוחה, הכוללת ביצוע הניתוח דרך חתך בבטן; או בגישות הניתוחיות המתקדמות יותר והזעיר פולשניות.

שתי השיטות הזעיר פולשניות הן:

לפרוסקופיה - בגישה ניתוחית זו, הניתוח מבוצע דרך מספר פתחים קטנים בדופן הבטן, דרכם מחדירים את הציוד הניתוחי, הכולל מכשור ומצלמה זעירים.

מערכות רובוטיות - השיטה השנייה והמתקדמת יותר, מיושמת בחלק מבתי החולים - בהם ישנן מערכות רובוטיות. יתרונות הניתוח במערכת רובוטית: דרך הפתחים הזעירים בדופן הבטן, הכירורג רואה את האיבר המנותח במצלמת תלת-ממד. יש אפשרות להגדיל את התמונות - ולקבל אותן ברזולוציה הרבה יותר טובה. כך, הניתוח מדויק יותר בכריתת גידול או חלק של המעי. לכן, התוצאות טובות יותר. כמו כן, ניתוחים באמצעות מערכת רובוטית הראו תוצאות טובות יותר, מבחינת הפחתת אובדן דם במהלך הניתוח, רמות דיוק גבוהות יותר, החלמה מהירה יותר מהניתוח ועוד.

בדומה לטלפונים חכמים, גם המערכת הרובוטית היא למעשה פלטפורמה, שניתן להרכיב עליה אפליקציות רבות (כגון: אפליקציות שמסייעות לנו לנווט בתוך הגוף באזור המנותח, עם GPS שמכוון אותנו).

ניתוחים באמצעות מערכת רובוטית הראו תוצאות טובות יותר. צילום: שאטרסטוק
ניתוחים באמצעות מערכת רובוטית הראו תוצאות טובות יותר. צילום: שאטרסטוק

האם במהלך ההחלמה נדרש חיבור של סטומה?

במקרים בהם המנתח מחליט שלא לחבר את המעיים לאחר הכריתה, יוצרים סטומה - פתח בדופן הבטן, על מנת ליצור נתיב חלופי להוצאת הצואה מן הגוף, במקום דרך פי הטבעת ומחברים שקית לאיסוף הצואה - אל הפתח בדופן הבטן. יצירת סטומה מבוצעת גם במקרים של כריתת מעי דק וגם במקרים של כריתת מעי גס, כאשר לא ניתן לבצע חיבור של קצוות המעי.

ככלל, השאיפה היא לסגור את הסטומה - ולהחזיר את המעיים למצבם הקודם, כדי שהצואה תצא דרך פי הטבעת. אף על פי כן, הנתונים מצביעים על כך שאצל כשליש מהחולים עם סטומה של המעי הגס, לא ניתן לסגור את הסטומה בשל סיבות שונות. יחד עם זאת, ברוב המקרים - הסטומה זמנית ויש לסגור אותה בהקדם. כמובן שלפני סגירתה, יש לבצע בירור מקיף, על מנת שלא לסגור את הסטומה כשהבעיה שהובילה להחלטה להתקנתה - עדיין קיימת, מאחר שמצב כזה עלול להוות סכנת חיים!

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח השקת מעי?

ניתוחי כריתת מעי הם ניתוחים עם שיעור סיבוכים משמעותי. הסכנה העיקרית היא שהחיבור של המעיים ייפתח - וצואה תדלוף אל חלל הבטן ותגרום לזיהום קשה; וכתוצאה מכך, לנכות או למוות. סיבוכים נוספים הינם: הצטלקויות בבטן, שיכולות לגרום לחסימות מעיים בעתיד; נמק במעי, כתוצאה מכך שנוצר תסביב של המעי סביב עצמו (סיבוך זה יכול להתרחש גם בלולאות המעי הדק וגם במעי הגס). כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לסיבוכים, כגון: זיהום בפצע הניתוחי ודימום.

מתי פעילות המעיים שבה לסדרה?

לאחר כריתת מעי ופעולה לחיבור המעי, משך הזמן שיידרש למעיים - על מנת לשוב לפעילות סדירה - תלוי במצבו של החולה, בסוג המחלה שהובילה לכריתת המעי, בניסיונו של המנתח ובגישה הניתוחית. לאחר ניתוח באמצעות מערכת רובוטית, החזרה לפעילות היא המהירה ביותר - כולל פעילות מעיים תקינה. בגישה הניתוחית הפתוחה, ההחלמה איטית יותר. ככלל, ניתן לומר כי אם אחרי 5 ימים המעיים לא חזרו לפעילות תקינה - יש בעיה.

מתי המנותח יכול לאכול ולשתות באופן רגיל, לאחר חיבור המעיים?

בדרך כלל, ניתן לאכול ולשתות כעבור 3-5 ימים לאחר הניתוח, לאחר שפעילות המעיים תקינה.

לסיכום: ניתוח השקת מעי נועד לחבר בין קצוות המעי הדק או הגס - לאחר כריתת מעי, בדרך כלל בעקבות גידול, חסימה או מחלת מעי דלקתית. ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע השקת מעי לאחר כריתת מעיים. במקרים אלה, המנתח יצור סטומה - שתהווה פתח חלופי, להפרשת הצואה מן הגוף. אצל מרבית החולים שעברו כריתת מעיים, ניתן לבצע חיבור של המעי ולאפשר פעילות מעיים תקינה. ניתוח בשיטה המתקדמת כיום (באמצעות מערכת רובוטית) - משפר את תוצאות הניתוח, רמות הדיוק ומקצר את תקופת ההחלמה.

ד"ר ערן שדות הוא רופא בכיר במערך לכירורגיה בבית החולים "בילינסון"; מומחה בניתוחים של גידולי מערכת העיכול, כבד ולבלב.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום