ממוגרפיה: כל מה שחשוב לדעת

(0)
לדרג

בדיקת ממוגרפיה חיונית לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם איננה מהווה תחליף לבדיקה תקופתית על ידי כירורג. מדריך לרגל חודש המודעות לסרטן השד שחל במהלך אוקטובר

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים)

בדיקת ממוגרפיה (Mammography) היא צילום של השדיים, המבוצע במכשיר רנטגן מיוחד - ומטרתה לבדוק האם חלו שינויים ברקמת השד. ממוגרפיה מהווה אמצעי לגילוי מוקדם של סרטן השד.

מהי שכיחות סרטן השד, ביחס לגיל האישה?

מדי שנה, מתגלים בישראל כ-5,000 מקרים חדשים של נשים הלוקות בסרטן שד. השכיחות הממוצעת באוכלוסיית הנשים היא 1 מכל 7.5 נשים.

כמו ברוב סוגי הסרטן, גם השכיחות של סרטן השד עולה עם הגיל, כתוצאה משינויים החלים בגוף. כ-75% ממקרי סרטן השד בנשים מתגלים לאחר גיל 50. הסיכון לסרטן שד בגיל 50 הוא 1 מ-50 נשים; ובגיל 80, הסיכון עולה ל-1 מ-7 נשים. מכיוון ששכיחות המחלה הולכת ועולה עם הגיל, מבצעים בעולם המערבי גם אבחון תקופתי, באמצעות בדיקת ממוגרפיה מעל גיל 50 (זאת, לצד בדיקת שד תקופתית, שמומלץ לבצע מדי שנה).

במהלך הבדיקה, מצולם כל שד בנפרד בשתי זוויות שונות. צילום: thinkstock
במהלך הבדיקה, מצולם כל שד בנפרד בשתי זוויות שונות. צילום: thinkstock

מהם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סרטן השד?

בין גורמי הסיכון הרבים ניתן למנות את אלו:

גיל: כמו ברוב סוגי הסרטן, גם שכיחות סרטן השד עולה עם הגיל - כתוצאה משינויים החלים בתאי הגוף.

מין: לעומת כ-5,000 מקרים חדשים, בקרב נשים בישראל - מדי שנה מתגלים 50 מקרים חדשים של סרטן שד בגברים.

היסטוריה משפחתית: מקרה של סרטן שד אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם או אחות) - מכפיל את הסיכון לסרטן שד. כאשר מתגלה סרטן שד אצל שתי קרובות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי שלושה.

מוטציה גנטית של סרטן שד (BRCA1 או BRCA2): מהווה כ-5% ממקרי סרטן השד בנשים. כאשר אישה נושאת את הגן, רמת הסיכון שלה לפתח סרטן שד גבוהה משמעותית מהרגיל - ועומדת על 50%-80%.

בהקשר זה, נזכיר כדוגמא את המקרה של השחקנית אנג'לינה ג'ולי, אשר גילתה כי היא נשאית של המוטציה הגנטית BRCA1, לאחר שאמה ודודתה חלו ונפטרו - מסרטן השד. לאור רמת הסיכון הגבוהה, היא החליטה - בצעד אמיץ - לעבור כריתת שדיים ושחלות, כצעד מונע - ובכך תרמה למודעות רבה, בקרב נשים עם נשאות גנטית, במהלך שזכה לכינוי "אפקט ג'ולי".

מתי חשוב לבצע בדיקת ממוגרפיה?

בישראל, משרד הבריאות מממן ביצוע בדיקות שד מדי שנתיים, מגיל 50 - ועד גיל 74. הוכח כי בקבוצת גיל זו, ניתן להגיע ליותר מקרים של גילוי מוקדם לסרטן השד, באמצעות בדיקת ממוגרפיה - ולהציל יותר נשים.

לגבי נשים מעל גיל 74, אני סבורה כי מכיוון שתוחלת החיים גבוהה - כדאי שנשים בריאות שעברו את גיל 74, יוסיפו לעבור בדיקת ממוגרפיה בכל שנתיים, למרות שאיננה ממומנת במסגרת סל הבריאות.

כמו כן, לנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, אצל קרובה מדרגה ראשונה, או ריבוי של מקרי סרטן במשפחה, מומלץ להיות במעקב על ידי כירורג - ולעבור ממוגרפיה מגיל 40.

לנשים מתחת לגיל 50, ללא היסטוריה משפחתית, מומלץ להקפיד על בדיקת שד ידנית, כבר מגיל 30, במסגרת מעקב שנתי על ידי רופא כירורג, מאחר שכרבע ממקרי סרטן השד בנשים מתגלים לפני גיל 50.

האם יש צורך בהכנה לבדיקת ממוגרפיה?

אין צורך להתכונן לבדיקה. מכיוון שהבדיקה כרוכה בהפעלת לחץ על השד, נשים שהן מאוד רגישות לכאב - יכולות ליטול משכך כאבים כחצי שעה לפני הבדיקה. יש להביא אל הבדיקה תוצאות של בדיקות קודמות, על מנת לערוך השוואה.

כיצד מתנהלת בדיקת ממוגרפיה?

בדיקת ממוגרפיה נמשכת מספר דקות - לשני השדיים.

במהלך הבדיקה, מצולם כל שד בנפרד בשני מצבים, בשתי זוויות שונות, מלמעלה למטה ובכיוון אלכסוני - על מנת לקבל תמונה דו-ממדית של השד. כדי לבצע צילום רנטגן של כל חלקי השד, טכנאי הרנטגן מסייע למטופלת לעמוד בזווית הנכונה - ולשטח את השד על גבי לוח הבדיקה. טכנאי הרנטגן יביט בממצאים - ואם יש צורך, יחזור על הצילום. לעתים, יבוצעו הגדלות - על מנת לזהות ממצאים שאינם ברורים.

יש לציין כי בשנים האחרונות, חלק ממכוני הממוגרפיה וחלק מבתי החולים, עברו לבצע את הבדיקות בעזרת מכשיר רנטגן חדשני, הנקרא טומוסינטזיס (Tomosynthesis).

טומוסינטזיס מאפשר צילום תלת-ממדי של השד, בהשוואה למכשירים הוותיקים, המאפשרים צילום דו-ממדי בלבד.

מהם יתרונות הצילום התלת-ממדי, המתאפשר על ידי המכשיר החדשני טומוסינטזיס?

עלייה בכ-30%, בזיהוי ממצאים סרטניים.

ירידה של כ-30% בצורך לזמן נשים לסריקה נוספת, בשל ממצאים לא ברורים. כמובן שהבקשה לבדיקה חוזרת - גורמת מתח נפשי רב לאישה, עד לקבלת התוצאות.

הבדיקה המבוצעת על ידי טכנאי רנטגן עוברת פענוח על ידי רופא רדיולוג, מומחה לבדיקות הדמיה של השד - ותוצאותיה מתקבלות בתוך שבוע עד שבועיים, בהתאם למכון בו נערכה הבדיקה.

מה ניתן לגלות, באמצעות בדיקת ממוגרפיה?

בעזרת בדיקת ממוגרפיה, מנסים לזהות שינויים שחלו ברקמת השד, כגון: הסתיידויות שהן מוקדי סידן - שיכולים להוות חלק מגושים טרום סרטניים או סרטניים, מסוג סרטן שד לא חודרני (DCIS - Ductal Carcinoma in Situ).

כמו כן, בדיקת ממוגרפיה יכולה לזהות גם גושים בשד, אשר על פי צורתם - יכולים להיות חשודים כממאירים.

מהי משמעות התוצאות?

לבדיקת ממוגרפיה ניתן ציון BIRADS, המסייע לרופא המטפל בפענוח.

אם יש ממצאים שאינם תקינים (כגון: הסתיידויות חשודות, אסימטריה ברקמת השדיים או גושים שלא נראו בבדיקה קודמת) - יש צורך בהשלמת האבחון, באמצעות בדיקת אולטרסאונד של השד.

כאשר לממצא שהתגלה בבדיקת הממוגרפיה ובבדיקת האולטרסאונד, יש מראה חשוד - תישלח האישה לבדיקת ביופסיה, על מנת לוודא שאין תאים סרטניים בדגימה.

הבדיקה עוברת פענוח על ידי רדיולוג, מומחה לבדיקות שד. צילום: thinkstock
הבדיקה עוברת פענוח על ידי רדיולוג, מומחה לבדיקות שד. צילום: thinkstock

קיימים שני סוגים של ביופסיה לשד:

1. ביופסיה תחת בדיקת ממוגרפיה, להסתיידויות (ממצא שלא ניתן לראות באולטרסאונד).

2. ביופסיה לגושים, המבוצעת תחת אולטרסאונד.

לממצאים קטנים, לעיתים יש צורך בנטילת ביופסיה תחת בדיקת MRI.

בדיקת הביופסיה מבוצעת תחת הרדמה מקומית - והתשובה נשלחת אל הרופא כעבור שבוע עד שלושה שבועות; הרופא יזמן את האישה לקבלת התוצאות.

עד כמה מדויקת בדיקת ממוגרפיה?

חשוב לציין כי רוב הגושים המתגלים הם שפירים - ויכולים להיעלם מעצמם; אחד החסרונות של הממוגרפיה הינו גילוי יתר של ממצאים שפירים או ממצאים שאינם מסכנים את המטופלת.

כמובן שנוכח הגילוי נגרם מתח מיותר, נעשות בדיקות מיותרות; ולעיתים נלקחת ביופסיה או מתבצע ניתוח מיותר להסרת גוש (כל אלה כרוכים גם בהוצאות כספיות למטופלת ולמערכת הבריאות).

ובכל זאת: הבדיקה מסייעת בגילוי מוקדם של סרטן השד במקרים רבים. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שעל כל 1,000 בדיקות ממוגרפיה שבוצעו לנשים בריאות, מתגלים 8 מקרים חדשים של נשים שחלו בסרטן השד.

האם הקרינה הנפלטת בזמן הבדיקה מסוכנת?

רמת הקרינה מינימלית - וביצוע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה או בשנתיים איננו מעלה את הסיכון לסרטן השד.

לסיכום: סרטן השד הינו הסרטן השכיח ביותר, בקרב נשים - ורמת הסיכון עולה עם הגיל. על מנת לגלות סרטן שד בשלבים ראשוניים ולטפל בהתאם, חשוב לבצע בדיקות שד תקופתיות אצל רופא כירורג. מומלץ לבצע גם בדיקת ממוגרפיה תקופתית מגיל 50 ולמי שנכללת בקבוצת סיכון, מדי שנה או שנתיים - בהתאם להמלצת הרופא. בעתיד, כאשר ייכנס לשימוש נרחב מכשיר ממוגרפיה תלת-ממדי, הוא יתרום לגילוי מקרי סרטן שד רבים יותר בשלבים ראשוניים, דבר שיתרום לסיכויי החלמה גבוהים יותר ולקיצור תקופת הטיפול.

ד"ר סמדר פקר-ניר היא כירורגית שד ומומחית בכירורגיה כללית, מנהלת תחום שד במרכז הרפואי "איה מדיקל" ברמת החיל, כירורגית בקופת חולים "מכבי" ומנתחת בבית החולים "אסותא".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיית שד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • שאל אותי
  • קבע פגישה
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה