הנה בא החורף - חלק ב'

(0)
לדרג

לצד השפעת וההצטננות, מככבות בעונה הקרה גם מגוון דלקות שבטיפול לא נכון עלולות להסתבך - ולעתים מצריכות גם טיפול אנטיביוטי. מדריך מחלות חורף, חלק ב'

מאת: מערכת zap doctors

נוסף לשפעת ולנגיפי הצינון הרבים שתוקפים את דרכי הנשימה העליונות, עונת החורף ידועה גם במגוון דלקות שונות של דרכי הנשימה, הגרון והסינוסים. ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לרפואת משפחה ב"מכבי שירותי בריאות" מסביר איך מתפתחות הדלקות הללו ואיך כדאי לטפל בהן.

מחלות חורף
מחלות חורף

דלקת ריאות

"דלקת ריאות היא מחלה זיהומית בריאות. אל הריאות חודר גורם מזהם - חיידק, נגיף, זיהום פטרייה או טפיל. מערכת החיסון של הגוף מזהה את החדירה, ועל מנת למגר את הפולש מפתחת דלקת בריאות. המחלה, הנמשכת בין שבועיים לשלושה גורמת לשלל תסמינים, שביניהם שיעול ליחתי, חום, קצב נשימות מהיר, קוצר נשימה, חולשה כללית, כאבים בבית החזה, חום, צמרמורות, דופק מואץ, תשישות, חולשה, וכן ייתכנו סימנים נוספים כמו שלשולים והקאות, ובמבוגרים אף בלבול והזיות.

"דלקת ריאות לרוב חולפת ללא סיבוכים, אולם בקרב אוכלוסיות מיוחדות, כגון, חולים במחלות כרוניות, תינוקות ומבוגרים, המחלה עלולה להסתבך ולכן הם חייבים להימצא תחת מעקב רפואי וחלק מהם יאלצו להתאשפז. הסיכון לחלות בדלקת ריאות עולה בעת שחולים במחלה נגיפית או בשפעת, כיוון שאז הריאות נחלשות וקשה להן יותר להילחם בזיהום. מסיבה דומה הסיכון עולה בקרב אנשים החולים במחלות כרוניות כמו אסתמה, מחלת לב, סרטן או סוכרת, ובקרב כל מי שמערכת החיסון שלו חלשה (חולי איידס, מושתלי איברים ועוד)".

איך מטפלים במחלה?

"הטיפול בדלקת ריאות תלוי במאפייני החולה והמחלה. לדלקת ריאות יש דרגות חומרה שונות, התלויות בסוג המזהם (וירוס, חיידק ועוד) וסוג המאכלס (האדם החולה). על הרופא להתאים את הטיפול לדרגת החומרה של המחלה. לשם כך הרופא מעריך את המצב הקליני של החולה בעזרת תשאול ובדיקה גופנית, ולעתים גם בעזרת צילום בית חזה, ספירת דם ותרבית כיח, ומחליט על הטיפול המתאים. הטיפול יכול לכלול אנטיביוטיקה (לעתים יידרש שילוב של שני סוגי אנטיביוטיקה), תכשירים נוגדי ליחה ושיעול, מנוחה, תרופות מורידות חום ומשככי כאבים. חלק מהחולים יטופלו בבית, בעוד שאחרים יאושפזו".

סינוסיטיס

"הסינוסים הם חללי אוויר בעצמות הגולגולת שבקדמת הראש, והם מרופדים ברירית של מערכת הנשימה. הסינוסים המקסילרים ממוקמים מתחת לארובות העיניים, הפרונטלים ממוקמים מעל לעיניים, הסינוסים האתמואידים ממוקמים מאחורי האף, והסינוסים הספנואידים אחוריים יותר.

"סינוסיטיס היא דלקת בסינוסים. דלקת סינוסים חריפה מתפתחת בעת עונת השפעת בקרב 5% מהאוכלוסייה. לרוב, התפתחות הדלקת היא סיבוך של מחלה ויראלית מסוג התקררות או שפעת. הזיהום הוויראלי של חלל האף או של הגרון גורם לנפיחות של הריריות ולהפרשות מרובות הסותמות את פתח הניקוז של הסינוס. ההפרשות אינן יכולות להתנקז, המעברים של הסינוסים אל חלל האף נסתמים, וההפרשות הכלואות מזדהמות, הופכות למוגלתיות וגורמות לכאב".

איך מאבחנים את הדלקת?

"התסמינים של סינוסיטיס כוללים כאב ראש וכאבים בעצמות הלחיים ובשיניים העליונות, במצח או סביב העין ומאחוריה. כאבי הראש יכולים להופיע בקימה ולהחמיר בשעות אחר הצהריים או בעת הרכנת הראש. כמו כן מופיעה נזלת סמיכה, צהובה או ירוקה. לפעמים תתבטא הדלקת גם בנפיחות בפנים, בריח רע מהפה, בחום, בשיעול ובגודש באף.

"האבחנה היא קלינית לפי התרשמות הרופא. טעות נפוצה של רופאים היא לעשות צילום סינוסים. זוהי בדיקה מיותרת, כיוון שבכל צינון אפשר לראות בצילום סינוסים רמזים לכאורה של סינוסיטיס, ולכן הבדיקה לא ממש מקדמת את האבחנה. הסיפור הקליני, הבדיקה וההתרשמות של הרופא הם אלה שאמורים להוביל לאבחנה. חשוב מאוד להבחין בין גודש לבין סינוסיטיס. בעת צינון יש גודש שגורם לאי נוחות במצח וסביב העיניים וצריך לנקז את הגודש הזה באמצעות נוגדי גודש או אינהלציה. רוב המטופלים מתייחסים לגודש זה כאל סינוסיטיס, ולרוב האבחנה העצמית שלהם מלווה בדרישה לאנטיביוטיקה. חשוב לדעת שיש הבדל בין גודש רגיל, שאינו מחייב טיפול אנטיביוטי, לבין סינוסיטיס, ולא לחטוא בחלוקת אנטיביוטיקה לשווא".

האם סינוסיטיס מחייב טיפול באנטיביוטיקה?

"לא בהכרח. העניין נתון לשיקול דעתו של הרופא. ספריי סטרואידלי נוגד גודש יעיל לרוב כמו טיפול אנטיביוטי, ולכן במצבים מסוימים ניתן להסתפק בטיפול בו, תוך שימוש באדים חמים שאפשר לשלב בהם שמן אקליפטוס ומנטה, ויש מצבים שנחוץ לתת טיפול אנטיביוטי מתאים. עוד מומלץ לנוח הרבה ולשתות הרבה נוזלים המסייעים לדילול ההפרשות מהאף".

ברונכיטיס

"ברונכיטיס היא דלקת בסימפונות כתוצאה מזיהום נגיפי או חיידקי. המחלה עשויה להתחיל כמחלה ויראלית רגילה, ולהתפתח בהמשך לברונכיטיס. לדברי ד"ר ויינפאס, ברונכיטיס נפוצה יותר בקרב מעשנים, חולי מחלות ריאה כרוניות ואסתמטים. תסמיני המחלה כוללים הרגשה כללית רעה, כאבי ראש, חום, נזלת, חולשה, שיעול המלווה בליחה מוגלתית ולעיתים אף קוצר נשימה.

"את המחלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקה קלינית של המטופל ולעיתים בעזרת צילום ריאות. חשוב לדעת כי בקרב מעשנים וחולי ריאות הברונכיטיס עלולה להתפתח לדלקת ריאות. לרוב, המחלה עוברת לאחר מספר ימים, שבמהלכם ניתן להקל את התסמינים באמצעים שונים - תכשירים נוגדי שיעול וגודש, שימוש באינהלציות או במשאפים מרחיבי סימפונות, טיפול בסטרואידים, מנוחה מרובה, שתיית כמויות גדולות של מים, צריכת מזון קל לעיכול, שימוש זהיר במכשירי אדים, גרגור עם מי מלח ונטילת משככי כאבים ומורידי חום במידת הצורך. רוב מקרי הברונכיטיס עוברים לבד ללא טיפול אנטיביוטי כיוון שרובם ממקור ויראלי".

טונסיליטיס

"טונסיליטיס היא דלקת בשקדים, שהם בעצם רקמה לימפטית. מקור הזיהום הוא נגיפי או חיידקי. עיקר התחלואה היא בגילאי 5-15, אם כי היא קיימת גם בגילאים מאוחרים יותר. הסימפטומים של המחלה כוללים כאב גרון, קושי בבליעה, חום, ריח רע מהפה, תחושה כללית רעה, תיתכן הקרנה של הכאב לאוזניים או לצוואר. כשהמזהם הוא נגיף אז לרוב תופיע גם נזלת, ואילו כשהמקור לזיהום הוא חיידקי יופיע סומק בפנים.

"הנגיפים שגורמים לדלקת שקדים גורמים לעתים קרובות גם למחלות נוספות של דרכי הנשימה. אפשר למצוא ביניהם את נגיף השפעת (אינפלואנזה), נגיף פאראינפלואנזה הגורם לדלקת בית הקול (לרינגיטיס), רינו-וירוס, אדנו-וירוס, אפשטיין בר ועוד.

"דלקת שקדים ממקור חיידקי נגרמת לרוב על ידי החיידק סטרפטוקוק. האבחנה של המחלה מבוססת על התלונות האופייניות ועל הבדיקה הגופנית, כשהממצאים הקלאסיים הם תפליט על פני השקדים האדומים והנפוחים, ובלוטות לימפה נפוחות בצוואר. במקרים גבוליים, כשיש ספק באבחנה, אפשר לבצע משטח גרון כדי לקבל אבחנה ודאית יותר.

איך מטפלים במחלה?

"כשהחשד הוא למחלה חיידקית יינתן טיפול אנטיביוטי לא רק לשם הבראה מהדלקת, שממנה נרפאים בכל מקרה, אלא כדי למנוע סיבוכים נדירים של המחלה. הסיבוכים האפשריים הם אבצס (מורסה), שהיא דלקת מוגלתית ברקמות שמסביב לשקדים המתאפיינת בקושי בפתיחת הפה; אפיגלוטיטיס- דלקת מכסה הגרון; זיהום באוזן התיכונה; אלח דם (ספסיס), המתרחש כאשר חיידק מגיע לזרם הדם ומצליח להתרבות בו ולשחרר רעלנים; גלומרולונפריטיס - דלקת בכליה, העלולה לגרום לאי ספיקת כליות; וקדחת השיגרון (Rheumatoic Fever) - מצב שבו נוגדנים הנוצרים על ידי מערכת החיסון בתגובה לזיהום הסטרפטוקוקי תוקפים את מסתמי הלב, את קרומי הלב ואת המפרקים".

לכתבה הנה בא חורף - חלק א' - לחץ כאן.

בואו לדבר על זה עם ד"ר מיכאל ויינפאס בפורום רפואת משפחה וכללית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום