זיהומים במערכת העיכול

(5)
לדרג

הרפואה הסינית מציעה מגוון פתרונות לזיהומים במערכת העיכול. ד"ר ראול רודריגז על חשיבות השימוש בצמחי מרפא ותוספי מזון

מאת: ד"ר ראול רודריגז

זיהומי מערכת העיכול הם הבעיה הכי פחות מאובחנת ברפואה. הטפילים יכולים להיות מקור למחלות רבות. החל במחלות רבות של המעיים, פגיעה במערכת החיסון אלרגיות, חוסרים תזונתיים, דלקות פרקים ועוד. כ-2 ק"ג ממשקל הגוף הוא משקל חיידקי המעיים. על הגוף כולו יש כ-70 טריליון חיידקים, פטריות וטפילים. ברגע שמתערער האיזון הטבעי בפלורת המעיים (צמחית חיידקי המעיים) מתפתחת אוכלוסיה פתולוגית של מזהמי מעיים. המזהמים השכיחים הם: קנדידה, הליקובקטר פילורי, בלסטוציסטים, אמבות, קריפטוספורידים וג'ארג'יה-לאמבליה.

בחמישים השנים האחרונות פרצה מגיפת הקנדידה, כתוצאה מהשימוש המסיבי בתרופות כמו אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, תרופות נוגדות חמיצות, סטרואידים ועוד, יחד עם השתלטות תרבות המזון המהיר, המעובד והדל בסיבים, מינרלים וויטמינים.

קנדידה אלביקנס שייכת לתת קבוצת השמרים בקבוצת העובש. פטרייה זו שוכנת בכל בני האדם מינקות ומהווה חלק מהפלורה (אוכלוסיית החיידקים והפטריות השוכנת במעיים). כארבע מאות סוגי חיידקים חיים במערכת העיכול, בעיקר בחלקו המרוחק של המעי הדק ובמעי הגס. משקלם מגיע לכ-2 ק"ג ממשקל הגוף. חיידקי הפלורה לוקחים חלק חשוב מאוד בתהליכי הפירוק והספיגה של רכיבי המזון. למשל, ספיגתו של ויטמין B-12 תיפגע באופן משמעותי אם תיפגע פלורת המעיים. הם מייצרים ויטמינים כמו ויטמין K וביוטין, וכן מגנים על המעיים מפני התפתחות אוכלוסיית חיידקים פתוגנים ופטריות כמו הקנדידה.

הסיבות להתפתחות הקנדידיאזיס

נקודת מפנה חשובה בהתפתחות המחלה היא השלב בו הופכת הקנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית אגרסיבית, מצמיחה שורשים ומתפשטת במהירות רבה.

1. אין מחלוקת כי הטיפולים באנטיביוטיקה מהווים את הגורם העיקרי להתפרצות המחלה. בעולם נעשה שימוש יתר באנטיביוטיקה ועובדה זו גורמת לעליה עצומה במספר מקרי הזיהום הפטרייתיים. האנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקי הפלורה החיוניים לגוף ופוגעת באקולוגיה המאוזנת של חיידקי המעי. קיימת סברה כי מחסור בביוטין (סוג של ויטמין B, המיוצר בין היתר על-ידי חיידקי המעי) גורם להמרת הקנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית. נמצא כי חומצה אולאית (חומצת השומן משמן הזית) יכולה למנוע את ההמרה.

2. תרופות כמו סטרואידים המדכאות את מערכת החיסון, אסטרוגן ותחליפי אסטרוגן -התברר כי שמרים מתפתחים היטב בנוכחות אסטרוגן. מדובר על תרופות נוגדות חומציות כמו אלו הניתנות בכיב, בקיבה ובתריסריון (לוסק זוטון, קונטרולוק).

3. רמת סוכר גבוהה בדם כתוצאה מתזונה עשירה מדי בחד סוכרים ופחמימות אחרות או אצל חולי סוכרת.

4. לאחר זיהומים ויראלים שונים כמו אפשטיין-בר וירוס (EBV) או ציטומגלווירוס (CMV), הפוגעים בתפקוד מערכת החיסון ומפחיתים את יכולתה לשלוט בהתרבות הקנדידה.

5. תזונה דלה בסיבים המשמשים מעין מטאטא המסלק את הקנדידה מהמעי, ובנוסף מסייע כמצע להתפתחות החיידקים הידידותיים. מדובר בצריכת מזון עשיר מדי בסוכרים ומזון השוהה זמן רב במעי כמו בשר או דגנים לא מלאים. בנוסף, מזון פרי החקלאות המודרנית מזוהם על-ידי חומרי הדברה, מדכאי צמיחה, מזון שגודל על-ידי חומרי דישון כימיים תעשייתיים ובשל כך חסרים מינרלים רבים שאינם מצויים בדשנים המלאכותיים. דשנים אלו הורסים את פלורת האדמה; זהו מרקם עשיר של חידקים ופטריות החיוני מאד לצמחים. פלורת החיידקים באדמה מיצרת מרכיבי מזון זמינים לצמח. בלעדיה יהיה הצמח ופריו חסרים במרכיבי מזון חשובים ביותר. כמה אירוני הוא שהפגיעה בפלורת האדמה מביאה לפגיעה בפלורת המעיים. מזון המכיל אנטיביוטיקה כמן בשר בקר ועופות.

6. שימוש יתר בסבון ובעיקר שטיפת הנרתיק בעזרת סבון. זו פוגעת בחומציות העור ורירית הנרתיק. פטריות סולדות מסביבה חומצית.

נזקי הקנדידה

עם התפתחות אוכלוסייה גדולה של קנדידה אגרסיבית במעיים, מתחילים להופיע סימני המחלה. ישנן סיבות שונות לפגיעת הקנדידה. הקנדידה מתחרה עם הגוף על מזון ויסודות חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים. כמו-כן, היא מפרישה 75 סוגים שונים של רעלים הפוגעים גם ביכולתה של מערכת החיסון לפעול כנגדה. רעלנים אלו פוגעים בפעילותם של לימפוציטים מטיפוס T, המהווים תאי האיתור וההרס העיקריים של מערכת החיסון. רעלים אלו מנוצלים על-ידי הקנדידה לשלוט באדם בו היא שרויה. עם ירידת רמת הסוכר בדמו מפרישה הקנדידה רעלים אלו הגורמים לנפילת אנרגיה ולצורך עז בסוכר.

במצבם האגרסיבי מסוגלים שורשי הקנדידה לחדור את דופן המעי. חדירה זו מאפשרת לחומרים מעוכלים למחצה כולל מולקולות חלבון, פסולת רעילה, חומרי פירוק ורעל של השמרים, אלרגנים ועוד להסתנן ממערכת העיכול למחזור הדם. בשל כך מתפתחות אלרגיות בדרכי הנשימה, העור, מערכת העיכול ורגישות למזון. גירוי היתר של המערכת החיסונית גורם לפגיעה בה, לדלקות ולתופעות אוטו-אימוניות. הקנדידה אף גורמת לזיהומים פיטרייתים חוזרים וכרונים בנרתיק, מפשעה, עור וציפורנים. בנוסף, עלולים להתפתח זיהומים חיידקיים וויראלים, הנובעים מהחלשות הגוף ופגיעה במערכת החיסונית.

אבחון וטיפול

האבחון מתבצע על-ידי לקיחת דגימות צואה, משטח וגינאלי, בדיקת שתן משטח גרון, משטח אוזן, אף, עין, עור או ליחה. כמו-כן, נבדקים נוגדנים לקנדידה בדם. הבדיקה המהימנה ביותר היא הבדיקה הקלינית, המסתמכת על המצאות של סימפטומים שהצטרפותם מצביעה על זיהום בקנדידה. ניתן לטפל בתופעה באמצע פגיעה ישירה בקנדידה, שיקום פלורת המעיים, תזונה נכונה ותוספי מזון.

הליקובטר פילורי

חיידק ההליקובטר פילורי מצוי ברמה פתולוגית בכ-70% מהאוכלוסין. הוא מצוי בכ-40% מגילאי 20-30 ואצל 80% בגילאי 80 ומעלה. הליקובקטר פילורי הוא הגורם לדלקת רירית התריסריון והקיבה, היכולה להגיע לכיב בתריסריון ובשכיחות נמוכה יותר בקיבה. בנוסף הוא גוזל 12B אבץ וברזל, עובדה היכולה להביא לאנמיה, חולשה, נשירת שיער ושבירות בציפורניים.

החיידק יכול לגרום לתופעות של צרבות, ליחה מרובה, גזים רבים ונפיחויות בעיקר ברום הבטן. האנטיגנים הזרים של החידק יכולים לגרום לאלרגיות או אף למחלות אוטואימוניות, וברבות השנים לגלאקומה (יתר לחץ תוך עיני) - הסיבה השנייה לעיוורון וכן לסרטן הקיבה. מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מקשרים בין זיהום בהליקובקטר פילורי ועליה בשכיחות אירועים מוחיים, וכן כנראה שהחיידק הוא גורם עיקרי למוות בעריסה. הטיפול הקונוונציונלי נקרא הטיפול המשולש ובו משולבות 2 סוגי אנטיביוטיקה ונוגד חומצה. הטיפול מצליח בכ-60%-70% ופוגע בפלורת המעי התקינה. לרבים נרשם טיפול כרוני בנוגדי חומצה: לוסק, זוטון, קונטרלוק וכו'. הבעיה היא שתרופות אלו גורמות לסביבה בסיסית יותר במעיים. סביבה זו נוחה יותר להתפתחות מזהמי מערכת העיכול.

בעזרת מיצוי של צמחי מרפא ניתן להתמודד עם חיידק זה היטב. תוספי מזון שונים יחזירו לגוף את המינרלים והויטמינים החסרים (כגון ברזל ו-B12).

בלסטוציסטים

בלסטוציסטים הוא טפיל מעיים המצוי ברמה פתולוגית בקרב 40%-30% מהאוכלוסין. הסימפטומים האופיניים הם: שלשולים מימיים, עצירות, חום נמוך לעיתים, דימום מפי הטבעת וירידה במשקל. סימפטומים נוספים הם: כאבי בטן, גזים, נפיחות בבטן, סחרחורות, גרד בפי הטבעת, תשישות ועייפות כרונית. בנוסף, ישנן תופעות כמו בחילות והקאות, אלרגיות או אסתמה, פריחות בעור, גרד בעור, משיכה למתוק ובצקים, חיפוי שמנוני לבנבן/צהבהב על הלשון ודיכאון. תופעות נוספות הן צואה ירוקה, מזון לא מעוכל בצואה, אבחנה של IBS - "תסמונת המעי הרגיז" וכאבי פרקים.

ברפואה הקונוונציונלית אין טיפול יעיל בבלסטוציסטים. אולם טיפול עקשני בדרכים טבעיות יכול לרפא את הזיהום. שיטת הטיפול מושתת על טיהור המעי ממשקעי צואה עתיקים, המשמשים בית ומחסה למזהמים, וכן פגיעה בבלסטוציסטים בעזרת פורמולה של צמחי מרפא, זאת בשילוב תזונה נכונה ותוספי מזון.

המאמר נערך על-ידי אברהם פלד.

בואו לדבר עם ד"ר ראול רודריגז בפורום רפואה סינית: חדר מיון טבעי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום