פענוח בדיקות מעבדה: תפקודי כליות, בדיקות הורמונים וברזל

(13)
לדרג

המשך המאמר על פענוח בדיקות מעבדה: איך לקרוא תוצאות של בדיקות מעבדה, מה אומר כל דבר ולמה חשוב לשים לב?

מאת: ד"ר יעל הס, מומחית ברפואת המשפחה

עוד בנושא:

פענוח בדיקות דם חלק א'

פענוח בדיקות דם ותוצאות - הסבר מורחב

תפקודי כליות

לכליות יש תפקיד חשוב בתפקוד תקין של הגוף. הכליות מסננות את תוצרי הפירוק של תאים שונים, פסולת רעילה, שאריות של תרופות וויטמינים, וכן יש להן תפקיד בשמירה על איזון של מלחים ונוזלים בגוף. באדם בריא הכליות עושות את התפקידים האלה בצורה מיטבית. אצל אנשים עם מחלות כרוניות בעיקר יתר לחץ דם וסכרת יש סכנה לפגיעה בתפקוד הכליות, כמו גם אצל אנשים עם מחלה פנימית של הכליה, אנשים הצורכים תרופות כרוניות שונות ובמצבים אחרים.

נסקור את בדיקות המעבדה העיקריות שתורמות לבדיקת תפקוד תקין של הכליות.

קריאטינין Creatinine

קריאטינין הינו חומר מסיס, בעל משקל קטן, שמסתנן בקלות דרך הכליות. רמתו היומית משתנה מעט, ומקורו במטבוליזם של חומר הנקרא קריאטין והמצוי בשרירים. עם תמותת תאי שריר והתחדשותם, החומר מתפנה דרך הכליות. רמת הקריאטינין בדם מייצגת באופן די נאמן את תפקוד הכליות. ערך תקין של קריאטינין הוא בסביבות 1 (משתנה במעבדות שונות).

עם העליה בגיל, יש עליה קלה תקינה ברמות הקריאטינין. חריגה קלה מעל הנורמה נחשבת לאי ספיקת כליות קלה. ככל שהערך עולה, כך יורד תפקוד הכליות. ערכים בסביבות 5 ומעלה, מרמזים על תפקוד כליות כל כך ירוד המצריך דיאליזה (כליה מלאכותית).

BUN/UREA אוריאה

אוריאה היא תוצר פירוק של חלבונים. זו מוליקולה שמכילה נתרן. היא אמורה להתפנות דרך הכליות. רמות גבוהות של אוריאה בדם עלולות לגרום לנזק. במצבי כשל בתפקוד הכליות רמות אוריאה עולות מעל הנורמה, כמו גם במצבי התיבשות. רמות נמוכות מהנורמה של אוריאה יכולות להופיע במצבי שתיית יתר.

צילום: שאטרסטוק

אלקטרוליטים

מספר יסודות כימיים שפעילים בתהליכים חשמליים בכל תאי הגוף. ערכים לא תקינים שלהם, גבוהים או נמוכים, עלולים לסכן את פעילות מערכות הגוף. רמתם מווסתת על ידי פעילות הכליות ושינויים בערכיהם נגרמים כשיש ירידה בתפקוד הכליות, אבל גם בגלל תרופות שונות ומצבי מחלה כמו התייבשות, הקאות, שלשולים ועוד.

NA נתרן, סודיום

אחד המלחים העיקריים בגוף יחד עם אשלגן. נתרן מצוי במזונות רבים, במלח בישול ובמאכלים מעובדים. לנתרן יש תפקיד במשק הנוזלים בגוף. רמת נתרן גבוהה בדם מוציאה מים מתאים ("מייבשת" אותם). רמת נתרן נמוכה בדם מכניסה מים לתאים ("מנפחת" אותם).

רמות נתרן חריגות אופייניות בקשישים, אצלם יש שילוב של תרופות מרובות, תזונה לא מאוזנת ולעיתים שתיה מועטה מדי או מרובה מדי. סטיה קיצונית מהנורמה עלולה לגרום לפגיעה מוחית ולמצבי בלבול בקשיש. הטיפול במצבים הקיצוניים יהיה באשפוז

K אשלגן, פוטסיום

מלח חשוב בתהליכים בתאים, ויש לו חשיבות רבה בפעילות הלב עד כדי כך שחריגות ברמות אשלגן בלב עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בתפקודו. גם אשלגן מגיע מהמזון ומופרש דרך הכליות ודרך מערכת העיכול. מצבים של הקאות או שלשולים עלולים להוריד את רמות אשלגן בדם, כמו גם תרופות משתנות.

סכרת לא מאוזנת בשל חסר באינסולין עלולה למנוע מאשלגן מלהכנס לתאים ולעליה של רמתו בדם. חסר באשלגן מטופל ע"י תוספת אשלגן בכדורים, ועודף משמעותי ע"י תכשירים שקושרים עודפי אשלגן.

CA סידן, קלציום ו P זרחן, פוספור

לסידן וזרחן תפקיד בבניית העצמות בגוף, וכן בתהליכים שונים שקורים בכל תאי הגוף ובפרט בשרירים. ויסות רמות סידן וזרחן תלוי בתפקוד תקין של הכליות וכן בתפקוד בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד).

רמות גבוהות של סידן יופיעו במצבי פעילות יתר של בלוטת פרתירואיד, במצבי ממאירות שונים או מחלות אחרות כמו שחפת או סרקואידוזיס, וכן בצריכה מוגברת של סידן וויטמין D, שתיה מוגזמת של סותרי חומצה (מאלוקס) או משתנים או הורמונים וכן באי ספיקת כליות.

רמות גבוהות של סידן עלולות לגרום להתכווצויות לא רצוניות של שרירים (טטניה), וכן לאבני כליה, כאבי בטן, דכאון או עצבנות ועוד.

רמות נמוכות של סידן עלולות לגרום לחולשה, כאבי שרירים, דכאון ועוד. רמות נמוכות תופענה: בתת תפקוד של בלוטת פרתירואיד, תת ספיגה של סידן וויטמין D, תזונה לקויה, מחלות עצם, תרופות שונות וכן בממאירויות. זרחן יהיה מוגבר כמעט בכל המקרים בהם סידן נמוך, מלבד כאשר ויטמין D נמוך אז גם זרחן יהיה נמוך.

סיבות נוספות: כשיש תת תפקוד של בלוטת פרתירואיד, בתת תפקוד של יותר הכליה (אדרנל), בפעילות יתר של בלוטת התריס, גידולים, טיפולי כימותרפיה, מחלות עצם (אחרי שברים) ומיאלומה נפוצה.

בילדות, רמה גבוהה של זרחן זה תקין. סיבות נוספות לעודף זרחן - צריכת יתר של זרחן במזון (חוקנים משלשלים), עודף ויטמין D, חסימות מעיים או סרקואידוזיס.

זרחן נמוך אובדן זרחן דרך הכליות או המעי כמו נטילת משתנים, פעילות יתר של בלוטת פרתירואיד, כאשר אשלגן או מגנזיום נמוכים, בחולי דיאליזה, בחולי גאוט, מצבים משפחתיים של אבנים בכליות, תת ספיגה, הקאות, שלשולים, שתיית סותרי חומצה שקושרים זרחן, אלכוהוליסטים/סכרתיים, בצריכת יתר של אספירין או סטרואידים אנבוליים, ובמצבי זיהום קשים.

מגנזיום ואבץ

יסודות קורט (הגוף זקוק מהם לכמות קטנה מאד).
ברוב רובם של המקרים אין חוסר או עודף שלהם. הקשר ביניהם למצבי נשירת שיער באנשים בריאים מוטל בספק (ולמרות זאת תמיד בודקים את זה).

הורמונים

הורמון מוגדר כחומר המופרש מבלוטה, ומשפיע באתר מרוחק מהבלוטה. קיימים בגוף מספר די גדול של הורמונים שפועלים בדרכים שונות, חלקם לפעילות מערכת הרבייה, חלקם לויסות רמות סוכר או חומרים אחרים בגוף, אחרים למצבי דחק או גדילה ואחרים לחילוף החומרים בגוף. נתאר כאן חלק קטן מההורמונים אותם נוטים לבדוק יותר מהאחרים.

בלוטת התריס

בלוטת התריס (בלוטת המגן/תירואיד) ממוקמת בצואר הקדמי (משני צידי קו האמצע של הצואר) בעלת תפקיד בקצב חילוף החומרים של הגוף. מצבי עודף וחסר קשורים לפעילות של נוגדנים עצמיים המדכאים או משפעלים את הבלוטה.

הבלוטה מייצרת הורמון טירוקסין שמופיע בדם בשתי צורות T3 ו T4 הבלוטה מבוקרת ע"י הורמון-על TSH אשר מופרש מיותרת המוח. פעילות הבלוטה נבדקת במעבדה ע"י רמות TSH, כאשר רמות גבוהות מהנורמה של TSH מרמזות על תת פעילות של הבלוטה ורמות נמוכות מהנורמה על פעילות יתר.

כאשר יש חריגה מתחומי הנורמה של TSH מקובל לבדוק גם רמות של הורמוני הבלוטה T3 ו T4.

יותרת התריס הורמון הפרתירואיד PTH

בלוטה זו הינה בעצם צבר של 4 בלוטות שמצויות באופן רגיל ב-4 פינותיה של בלוטת התריס. בלוטות אלה אחראיות על משק הסידן של הגוף קליטתו מהמעי, החדרתו לעצמות ופינוי עודפים.

רמות גבוהות של ההורמון יכולות להיות ראשוניות לפעילות יתר של הבלוטה (בגלל גדילת יתר מסיבה לא ידועה של אחת מהבלוטות) או בשל סיבות משניות כמו אי ספיקת כליות כרונית. רמה גבוהה של PTH תגרום בעקבותיה לרמות גבוהות של סידן ונמוכות של זרחן וכן להפרשת יתר של סידן בשתן. כמו כן המצב מאופיין בכאבי עצמות, מצב דכאוני, אבני כליה, כאבי בטן.

צילום: שאטרסטוק

פרולקטין

זהו הורמון שתפקידו העיקרי בייצור והפרשת החלב מהשדיים, אך יש לו תפקידים נוספים בויסות פעילות של הורמונים אחרים והוא מצוי לכן גם בנשים וגם בגברים. הפרולקטין מופרש מבלוטת יותרת המוח.

באופן טבעי רמתו עולה בהריון ובהנקה. במצבים פתולוגים בהם יש גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח, תיתכן עליה ברמתו בדם עליה שגורמת אצל נשים לגדילה/רגישות בשדיים, הפרשת חלב, הפרעות במחזור ועוד. אצל גברים רמה גבוהה תגרום לגדילת רקמת השד ולפעמים גם להפרשת חלב ולפגיעה בחשק המיני ופגיעה בזקפה.

סיבות אחרות לרמה גבוהה של פרולקטין בדם הינן תרופות כמו למשל מודאל (לסחרחורות), פראמין (לבחילות), או תרופות אנטי פסיכוטיות, וכן מחלות כמו פרקינסון.
טיפול בהפרשת יתר עקב גידולים שפירים ביותרת המוח (מיקרו-אדנומות) יהיה תרופתי בהתחלה (תרופה בשם פרילק או דוסטינקס), או במקרים בהם מדובר בגידול שמפריע לתפקודי נוספים בניתוח.

ברזל ומאגרי ברזל וויטמינים הקשורים למצבי אנמיה

כאשר נמצא בספירת דם שיש המוגלובין נמוך או MCV (נפח כדורית) נמוך, או כשיש תלונות על חולשה או עייפות מקובל לבדוק רמות ברזל ומאגרי ברזל.

IRON
------
בדיקה ישירה לרמת ברזל בדם. ערכי נורמה מעל 50. הרמה יכולה להיות גבוהה גם אם מקבלים כעת תוספת ברזל או אוכלים אוכל עשיר בברזל לפני הבדיקה.



FERRITIN
-----------
מדד יותר מהימן לרמות ברזל. נורמה מעל 12. זהו חלבון המהווה את מאגר הברזל בדם. הוא יכול להיות נמוך גם כשרמות המוגלובין או IRON תקינים. מצד שני, רמתו עולה גם במצבים חריפים כמו דלקת, זיהום או מצבים אחרים.



TRANSFERRIN/IRON BINDING CAPACITY
----------------------------------------------
יכולת קשירת ברזל זהו מדד נוסף לחסר ברזל. ככל שהערך גבוה יותר, זה מרמז על חסר ברזל.



VITAMIN 12B
---------------
ויטמין חיוני ליצירת כדוריות דם ולמערכת העצבים. חסר יופיע אצל צמחונים מוחלטים כעבור מספר שנים ובמצבי תת ספיגה של הויטמין כמו דלקת בקיבה או מחלות מעי דק. ערכי נורמה מעל 150, אבל רצוי שהערכים יהיו מעל 220. רמות גבוהות עד 1,000 יופיעו אחרי נטילת כדורי ויטמין או זריקה של הויטמין. רמות מעל 2000 עלולות לרמז על בעיה במערכת הדם.



חומצה פולית
-----------
ויטמין החיוני לייצור כדורות דם אדומות וכן להתפתחות תקינה של עובר בשלבי הריון ראשונים. הוא מצוי בכמות גבוהה בירקות ירוקים, אבל כנראה ספיגתו מהמזון אינה אופטימלית. הוא עובד במנגנון מקביל לויטמין 12B, ולכן במידה מסויימת הם יכולים "לגבות" זה על זה במצבי חסר, אבל רק עד רמה מסויימת. תופעות של חסר בויטמין 12B וחומצה פולית דומות, וכוללות חולשה או נימולים על פני העור או השרירים. בספירת דם זה יתבטא במציאות תאי דם גדולים מהנורמה (MCV גבוה) ובאנמיה. אצל נשים בגיל הפוריות, מומלצת נטילה של הויטמין לפחות 3 חודשים לפני כניסה להריון, ובמהלך שלושת החודשים הראשונים להריון.


ד"ר יעל הס, מומחית ברפואת המשפחה.

סייעה בהכנת הכתבה: הלנה לוסקי

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום