עיניים: ניתוח לתיקון חור מקולרי

(8)
לדרג

במהלך תהליך ההזדקנות של העין עלול להיווצר חור מקולרי (חור במרכז הרשתית). הטיפול היעיל היחיד בתופעה הינו ניתוח, שיש חלון הזדמנויות קצר לבצע אותו

מאת: פרופ' ענת לבנשטיין

החור המקולרי מופיע במהלך התהליך הטבעי של הזדקנות העין. הגורמים להיווצרותו אינם ידועים ולכן גם לא ניתן להתאים לו טיפול מונע. החור המקולרי גורם לראייה מעוותת והפרעה בראיה מרכזית, המביאה לקושי בזיהוי פנים והבחנה בפרטים, כמו גם קושי בקריאה ובכתיבה. ניתן לפתור את הבעיה באמצעות הליך כירורגי קצר יחסית , הדורש מיומנות והתמחות גבוהות ביותר.

מהו חור מקולרי?

העין שלנו מלאה בחומר מבוסס ג'ל. בתחילת חיינו, חומר הג'ל הזה צמיגי מאוד, צמוד לרשתית העין באופן אחיד ומפוזר כך שהוא ממלא באופן אחיד את כל חלל העין. ככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים, כך מזדקן גם הג'ל, תוך שהוא מאבד מהצמיגיות שלו.

בשל כך, ככל שחולפות השנים, ההיצמדות שלו לרשתית העין משתנה ומתרופפת; ובאופן הדרגתי, הוא מתנתק מהחיבור האחיד שלו לרשתית.

תהליך זה, של התנתקות הג'לי מהרשתית, הוא חלק טבעי ורגיל מתהליכי ההתבגרות של העין בפרט ושל הגוף בכלל - וכאשר ההתנתקות מתרחשת באופן תקין, לא נוצרת שום בעיה. במצב תקין, הזגוגית צפה לפני הרשתית - ואינה צמודה אליה. מצב זה אינו מפריע לראייה ורק לעיתים רחוקות המצב מתבטא בראיית כתמים בשדה הראייה, אבל גם זה באופן שאינו מפריע לראייה עצמה.

יחד עם זאת, כאשר תהליך ההתנתקות של החומר מהרשתית אינו קורה באופן תקין, נוצר כשל - מצב שבו הזגוגית צפה, מושכת את הרשתית באופן אלכסוני וגורמת להיווצרות החור המקולרי. משיכת הרשתית גורמת לכך שאזור מרכז הראייה נמתח לשני הצדדים, באופן הגורם להפרעה ברצף של שכבות הרשתית במרכז הראייה ויוצר את החור.

טשטוש ראייה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
טשטוש ראייה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם הגורמים להיווצרות חור מקולרי? האם ניתן למנוע זאת?

כאמור, מדובר בתהליך רגיל של הגוף, שחלה הפרעה בהתרחשותו באופן תקין. הגורמים לכשל הזה אינם ידועים: מדובר במחלה שנגרמת באופן אידיופטי; כלומר: איננו יודעים מדוע היא מתרחשת אצל אדם אחד ולא אצל אחר ואף לא ניתן לצפות זאת. משום כך, אין לתופעה הזו שום טיפול מונע שיכול למנוע מראש את היווצרותה.

מהם הסימפטומים של הופעת החור המקולרי?

מאחר שהיווצרות החור המקולרי גורמת לכך ששכבות הרשתית לא יימצאו ברצף, הרי שהאזור המרכזי ביותר של הרשתית, בעזרתו אנו קוראים, רואים ומזהים פנים ופרטים, אינו יכול להתמקד. התוצאה היא ראייה מעוותת ו/או חוסר יכולת להבחין בפרטים במרכז הראייה, כולל קושי זיהוי פנים מוכרות ואף קושי בזיהוי וקריאת דברים שכתבנו בעצמנו.

כיצד ניתן לאבחן את החור המקולרי?

מטרת האבחון לוודא שהסימפטומים שצוינו אכן מעידים על היווצרות חור מקולרי. האבחון הראשוני נעשה בבדיקה קלינית, בהסתכלות אל תוך העין והבחנה בחור שנוצר בה. את האבחון הקליני הראשוני יש לאמת ולאבחן סופית באמצעות צילום OCT, שהוא צילום של העין שנעשה באמצעות קרן אור המתפזרת על רקמות הרשתית. צילום זה מאפשר לרופא לקבל חתך של הרשתית, דרכו ניתן למפות את החור.

מהו הטיפול המומלץ בחור מקולרי?

הטיפול היחיד שיעילותו הוכחה קלינית ומחקרית עד כה הוא ניתוח. אמנם, בשנים האחרונות פותחה זריקה חדשה, המזריקה לעין חומר הקרוי אוקרי פלזמין הממיס את הזגוגית ומשחרר את המשיכה שיוצרת את החור. יחד עם זאת, התוצאות של הליך חדשני זה, שמטרתו להחליף את הניתוח, מאכזבות - וכוללות תופעות לוואי רבות. הניתוח, לעומת זאת, הקרוי ויטרוסקטומי - כלומר, כריתת זגוגית - הוא בעל תוצאות מוכחות ומובטחות.

ניתוח לתיקון חור מקולרי. אילוסטרציה: שאטרסטוק
ניתוח לתיקון חור מקולרי. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד מבוצע הניתוח לכריתת הזגוגית?

במהלך הניתוח, נכנס הכירורג לתוך העין בשלושה פתחים מיקרוסקופיים, באמצעות מכשור מיקרוסקופי ותוך שימוש בנוזל מיוחד, כורת את כל הזגוגית (ויטריאוס, תהליך שנקרא ויטרקטומיה VITRECTOMY), ומקלף קרום מאוד עדין ודק, מעל פני הרשתית. שני הליכים אלה, כריתת הזגוגית וקילוף הקרום, מאפשרים לתהליך ההיפרדות של הרשתית מהזגוגית - הליך שבכל מצב אחר הוא טבעי לחלוטין - להתרחש. הם מביאים להפסקת משיכת הרשתית ולשחרורה למצבה הרגיל, כך שאינה נמתחת לצדדים.

ההליך השני, של קילוף הקרום, מטרתו לוודא כי המשיכה אכן השתחררה לחלוטין. נוסף לכך, לאחר כריתת הזגוגית והוצאתה; ולאחר קילוף הקרום, הנוזל שנעשה בו שימוש, לצורך הניתוח, מוחלף בגז, שמטרתו היא להבטיח כי תהליך ההתנתקות הושלם - וכי שוחרר החיבור שיצר את המשיכה של הרשתית.

הניתוח עצמו עדין ביותר והוא מתבצע דרך 3 פתחים קטנים, דרכם מוכנסים המכשור המיקרוסקופי; הנוזל המסייע בביצוע הניתוח ומוחלף אחר כך בגז; והסיב האופטי, המאיר את אזור הניתוח עבור הכירורג המבצע.

זהו הליך כירורגי עדין, קצר ופשוט, הדורש מיומנות גבוהה של הכירורג והתמחות-על מאוד גבוהה שלו בתחום, שיבטיחו מניעת סיבוכים.

מהו משך הניתוח בחור מקולרי? מהו זמן ההתאוששות?

הניתוח לפתרון בעיית החור המקולרי אורך כחצי שעה ונעשה בהרדמה מקומית. 3 החורים דרכם הוא מבוצע כה קטנים, עד כי אין שום צורך לתפור אותם, כך שלא נותרות שום צלקות.

לאחר הניתוח, העין נחבשת ללילה אחד. לאחר הורדת החבישה, המטופל נשלח לביתו. לעיתים אף ללא לינה בבית החולים.

בחמשת הימים הבאים, על המטופל להשאיר את ראשו כך שפניו יהיו מופנים מטה, בין אם בהליכה, בישיבה, בעמידה או בשכיבה, במשך לפחות 16 שעות ביממה. זאת, על מנת להבטיח שהגז ילחץ יותר על אזור החור ויבטיח את שחרור הרשתית והפסקת מתיחתה. יחד עם זאת, אם הניתוח בוצע כראוי, במיומנות הדרושה ובשיטות החדישות ביותר, לעיתים יספיקו 24 שעות בתנוחת ראש זו, על מנת להבטיח את פעולת הגז. הגז עצמו הוא בעל משך קיום ארוך והוא מתנדף מהעין בתוך 10 ימים עד 14 ימים.

במהלך תקופה זו, כל עוד הוא שומר על תנוחת הראש הזו, המטופל יכול לעשות הכל, כולל מקלחת וחפיפה. המגבלה היחידה היא הימנעות מהרטבת העין בבריכה או בים.

כיצד נבדקות תוצאות הניתוח?

מיד לאחר הניתוח, בודקים שאין זיהום ושאין שינוי בלחץ בעין. שבוע לאחר הניתוח, מבצעים בדיקה שנייה, שבה בודקים כי הכל תקין וכי לא נוצר שום סיבוך. הבדיקה השלישית מתרחשת חודש אחרי הניתוח, אז מבצעים שוב צילום OCT, על מנת לוודא סופית כי ההחלמה הושלמה וכי החור סגור לחלוטין.

לראות מחדש. אילוסטרציה: שאטרסטוק
לראות מחדש. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם סיכויי ההצלחה? האם ישנם מקרים בהם נדרש ניתוח חוזר?

הסיכוי שהחור המקולרי ייסגר בעקבות הניתוח עומדים על מעל 90 אחוז. נוסף על סגירת החור עצמו, ברוב המקרים הניתוח מוביל גם לשיפור בראייה ופתרון הסימפטומים שהחור יצר. אצל חולים שהחור לא נסגר אצלם, מבצעים ניתוח חוזר, אך יש לקחת בחשבן שסיכוייו להצליח פחותים.

תופעה של חור שאינו נסגר, למרות הניתוח, עשויה להתרחש גם עקב סיבוכים שונים. הסיבוך הראשון והשכיח ביותר, הוא היווצרות של קרע בהיקף של הרשתית. בדרך כלל, סיבוך זה ניתן לטיפול באמצעות לייזר; וכך ניתן להביא לפתרון בעיות הראייה שהחור המקולרי יצר. סיבוך נדיר הרבה יותר הוא כאשר הרשתית זזה ממקומה - וגם הוא ברוב מהמקרים ניתן לטיפול.

האם ישנן תופעות לוואי ידועות, לביצוע הניתוח לסגירת חור מקולרי?

יש לקחת בחשבון, כי בעקבות היווצרות החור המקולרי ובעקבות הניתוח שמטרתו לסגור אותו, קיים סיכוי גבוה להתפתחות קטרקט בעין. פירושו של דבר, כי מספר חודשים לאחר הניתוח לכריתת הזגוגית, יזדקק המטופל לניתוח נוסף, להסרת הקטרקט.

לסיכום: חשוב לדעת כי מרגע שנוצר החור המקולרי, ישנו חלון זמן קצר (עד חצי שנה) להתלבט לגבי ביצוע הניתוח. לאחר חצי שנה, הסיכויים שהחור ייסגר בעקבות הניתוח פוחתים - והטעם לבצעו יורד.

פרופ' ענת לבנשטיין היא מומחית למחלות וניתוחי רשתית וזגוגית, בוגרת השתלמות ברשתית וזגוגית על בבית החולים ג'ון הופקינס שבבלטימור, מנהלת מערך עיניים בבית החולים איכילוב, וסגנית דיקאן בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום מחלות רשתית ורטינופתיה סוכרתית בניהול עמותת לראות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום