הרפס בעין: שומרים על היגיינה

(31)
לדרג

הרפס בעין עלול לפגוע בלחמית (במקרים קלים) ובקרנית (במקרים קשים). מערכת חיסונית חלשה וסטרס נפשי הם בין הגורמים להרפס. איך ניתן לטפל וכיצד ניתן למנוע?

מאת: ד"ר אליה לוינגר

הרפס הוא נגיף (וירוס) לו מספר סוגים, ולכן מתבטא במספר מחלות שונות, כגון: שלבקת חוגרת, מחלת הנשיקה ודלקות באזורים שונים של העיניים. בדרך כלל, הביטוי השכיח של נגיפי ההרפס השונים הוא שלפוחיות בהתאם לסוג ההרפס. הסוגים הנפוצים הם על העור, בעפעפיים, בשפתיים ובאברי המין.

מה עלול להיגרם כתוצאה מהרפס בעין?

הרפס בעיניים גורם ברוב המקרים, בפעמים הראשונות, לדלקת שמתפשטת אל לחמית העין - הקרום השקוף העוטף את החלק הלבן בעין. הלחמית מחברת בין גלגל העין לעפעפיים, ומגינה על החלקים הרגישים של העין מפני חיידקים ונגיפים.

בנוסף, בהידבקויות חוזרות, יתפשט לקרנית העין - החלק השקוף, דרכו חודרות קרני האור אל העין - וכל פגיעה בשקיפותה עלולה לפגוע בחדות הראייה. לעתים, הרפס בעין מתבטא גם בשלפוחיות על העפעפיים.
הרפס זוסטר: שלפוחיות גם על העפעפיים (אילוסטרציה shutterstock)

הרפס זוסטר: שלפוחיות גם על העפעפיים. צילום: שאטרסטוק

כיצד הרפס בעין בא לידי ביטוי?

הרפס בעיניים יכול להתבטא בשני אופנים:

הסוג הראשון: עלול להיגרם מאותו הווירוס הגורם לשלבקת חוגרת (נגעים בעור) הנקרא הרפס זוסטר, העלול להתבטא בכאב חזק מסביב לעיניים או בצד הפנים, בהופעת שלפוחיות על פני המצח, בקצה האף, על העפעפיים, באדמומיות או בפצעונים מסביב לעיניים, אדמומיות בלחמית ובירידה בראייה, כתוצאה מפגיעה בקרנית העין.

הסוג השני: נקרא הרפס סימפלקס,הגורם גם לשלפוחיות בשפתיים ויכול לגרום גם לדלקת בעיניים, שתסמיניה: כאב בעין ותחושה של גוף זר בעין, אדמומיות של הלחמית ודמעת. בחלק גדול של המקרים, גורם הרפס סימפלקס גם לדלקת חריפה בקרנית ולפגיעה בה.

מהם הגורמים להידבקות בנגיף ההרפס?

בדרך כלל, נגיף ההרפס מדבק דרך מגע של עור בעור, ודרך נוזלי הגוף. רבים מאיתנו נדבקים בתקופת הילדות והנגיף מצוי בגוף במצב רדום לכל החיים. אצל רוב הילדים, יפתח הגוף נוגדנים לנגיף ההרפס, ואצל חלק מהאנשים הנגיף יתפרץ בהמשך, במהלך החיים.

הסיבות להתפרצות עלולות להיות:

מערכת חיסונית חלשה.
מחלה המלווה בחום גבוה.
לחץ נפשי (סטרס).
שינויים הורמונליים.

ברוב המקרים, ההידבקות הראשונה בהרפס בעיניים אופיינית לגילאי חצי שנה עד שנתיים, במסגרת גני הילדים - כאשר התינוקות והפעוטות נוגעים באותם החפצים (ואחד בשני), תוך מגע עם רוק ודמעות.

בהמשך להידבקותם בגן הילדים, במקרים רבים ידביקו הפעוטות את בני המשפחה. מי שחווה פעם אחת הידבקות בדלקת בעיניים, כתוצאה מהרפס, קיים סיכוי גבוה שיפתח דלקות בעיניים פעמים נוספות, בסמוך להדבקה הראשונה, וגם בהמשך החיים.
ההדבקה בווירוס מתרחשת בילדות המוקדמת (אילוסטרציה shutterstock)

ההדבקה בווירוס מתרחשת בילדות המוקדמת. צילום: שאטרסטוק

מהם הסימפטומים של הרפס בעין?

בדרך כלל, יתבטא ההרפס בעיניים בדלקת בלחמית המלווה באדמומיות, בהפרשה מוגברת של דמעות ובשלפוחיות על העפעפיים. בהתקפים חוזרים (או אם הדלקת איננה מטופלת בזמן בהתקף הראשון), עלולה הדלקת להתפשט גם לחלקים נוספים בעין. כאשר יש פגיעה גם בקרנית, עלול המטופל לחוות גם הפרעה בראייה - בין טשטוש קל לקשה - בהתאם להתפשטות הדלקת בקרנית.

במקרים מסוימים, בעקבות חדירת נגיף ההרפס לתאי האפיתל של הקרנית, הוא יגרום להרס התאים, להיווצרות כיב (פצע) ולבצקת סביבו. כיב בתאי האפיתל שבקרנית נקרא "כיב דנדריטי", בשל צורתו הדומה לענף, ממנו יוצאים ענפים דקים. כאשר הכיב גדול, הצורה היא צורת מפה גיאוגרפית.

התסמינים של כיב בקרנית: אודם משמעותי בלחמית, הפרשה, דמעת והיווצרות של עכירות בקרנית (מאבדת את שקיפותה); וכתוצאה מכך, תורגש גם ירידה חדה בחדות הראייה ובאיכותה.

כיב בקרנית עלול גם להותיר צלקת בקרנית, שתחמיר את הפגיעה הקשה באיכות הראייה. אם הפגיעה בקרנית משמעותית ונוצרת עכירות בקרנית, תיגרם לעין פגיעה קשה, עד לאיבוד ראייה (תלוי במיקום העכירות). כאשר העכירות גדולה וממוקמת במרכז הקרנית, הנזק לראייה יהיה משמעותי יותר, בהשוואה לעכירויות קטנות בהיקף הקרנית.

במקרים נדירים, עלול ההרפס לגרום גם לדלקת תוך-עינית מסוג אובאיטיס (דלקת הענביה), הכוללת גם את הקשתית (החלק האחראי על צבע העיניים) ואת תאי האנדותל בקרנית. דלקת מסוג אובאיטיס באה לידי ביטוי גם בירידה בראייה; ובנוסף, בסנוורים בחלקים הפנימיים של העין, באודם ניכר, וברגישות מוגברת לאור ולכאב.

מהם דרכי הטיפול בהרפס בעין?

אבחון הרפס בעין נקבע לאחר בדיקה המבוצעת על ידי רופא עיניים, הכוללת בדיקה של החלקים החיצוניים של העין, דוגמת הלחמית והקרנית; ובהמשך גם בדיקה של החלקים הפנימיים יותר ושל הרשתית.

הטיפול בהרפס בעין צריך להיות מוקדם ככל שניתן, כדי למנוע את התפשטות הדלקת לשכבות עמוקות של הקרנית ולמניעת היווצרות כיב או בצקת בקרנית (וכתוצאה מכך נזק לראייה).

דלקת בעיניים, שמקורה בנגיף ההרפס, תטופל באמצעות משחה המכילה חומר אנטי ויראלי; או באמצעות נטילת כדורים. כאשר הדלקת פוגעת גם בשכבות עמוקות של הקרנית, יינתן טיפול באמצעות טיפות המכילות גם סטרואידים ואנטיביוטיקה.

הרפס מסוג זוסטר גורם לעתים לכאב ממושך ולרגישות ניכרת בעור, מסביב העין ובמצח. במקרים אלה, יש צורך גם בטיפול במצב זה. בכל מקרה, כאשר המטופל יודע כי הוא סובל מהרפס בעיניים הוא חייב להגיע בהקדם לבדיקת רופא כדי להקטין את האפשרות להמשך היווצרות נזק ופגיעה בעין.

כיצד ניתן למנוע הרפס בעין

יש לתת דגש לשמירה על היגיינה:

1. הקפדה על רחיצת ידיים, לפני מגע עם העיניים.

2. הקפדה על שימוש במגבות נקיות ואישיות.

3. אצל פעוטות, יש לכבס פריטים שנמצאים בשימוש הילד שנדבק (ואולי הדביק). מדובר בפריטים כגון: חיתולי בד, בובות פרווה; וכמובן: מגבות ומצעים.

במקרים בהם מדובר במטופלים עם התקפים חוזרים ו/או כאשר הדלקת התפשטה גם לחלקים הפנימיים של העין, או במטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת, לעתים יתאים טיפול מונע למשך מספר חודשים, באמצעות כדורים מסוג אציקלוביר זובירקס. למי שנדבק מהרפס בעין, לא מומלץ להרכיב עדשות מגע.

ד"ר אליה לוינגר הוא מנתח ומנהל שירות ניתוחי קטרקט במחלקת העיניים במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), מנתח במרכז הרפואי "עיניים" וב"עתידים מדיקל סנטר" בת"א.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום