תרומת ביצית: מה חשוב לדעת?

(0)
לדרג
תוכן מקודם

בישראל קשה לקבל תרומת ביצית - נוכח היצע נמוך וקשיים בירוקרטיים. מבחינה רפואית, הטיפול בתרומת ביצית פשוט מטיפולי פריון - אך מבחינה רגשית, התהליך קשה יותר

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים)
054-4452217

טכנולוגיות הטיפול החדשניות שקיימות כיום, המכונות בשם הכולל (ART Assisted Reproductive Technologies) , מאפשרות לזוגות רבים ולאוכלוסיות נשים וגברים - שבעבר סיכוייהם להרות היו אפסיים - להגשים את חלום ההורות שלהם, באמצעות תרומת ביצית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בנושא רגיש, הקשור בלא מעט שאלות מהותיות, אתיות, דתיות וחוקיות ומערב אספקטים פסיכולוגיים וסוציאליים. במאמר זה, נסקור בהרחבה את הנושא.

למי מיועדת תרומת ביצית?

לידת הילד הראשון מתרומת ביצית הייתה בשנת 1984, כ-6 שנים לאחר לידת ילדת המבחנה הראשונה. בשנים הראשונות, הוצעה תרומת ביציות בעיקר לנשים שנולדו ללא שחלות (במצבים רפואיים כגון: תסמונת טרנר), לנשים שעברו כריתת שחלות ולנשים שנכנסו לבלות מוקדמת בגיל צעיר.

לאורך השנים, חלה עלייה הדרגתית במספר המטופלות המבקשות להרות באמצעות תרומת ביציות.

הסיבה לכך נעוצה בין היתר, באורח החיים הכלל עולמי (בעיקר בעולם המערבי) - הנוטה לדחות את גיל הנישואין ואת ההריון הראשון. כתוצאה מכך, נשים רבות בשלהי שנות ה-30 או בתחילת שנות ה-40, מוצאות את עצמן במצב בו הרזרבה השחלתית שלהן מוגבלת - ולכן יש ירידה בסיכויי ההצלחה שלהן להרות באופן טבעי, או בטיפולי פריון (IVF)

כיום, מוצעת האפשרות לתרומת ביצית גם לנשים עם רזרבה שחלתית ירודה, לנשים מעל גיל 45 שמיצו את טיפולי הפריון לנשים שחוו כישלונות חוזרים של טיפוליIVF , לנשים חד הוריות ולגברים הומוסקסואלים (המבקשים להיות הורים ע"י תרומת ביציות משולבת עם פונדקאות).

בישראל מותר להחזיר עובר רק לאישה עד גיל 54.

עד כמה קיים בישראל היצע של תרומת ביציות?

החוק לתרומת ביציות, קובע שימוש לצורך תרומה רק בביציות טריות ואינו כולל אפשרות להקמת מאגר של ביציות קפואות, בדומה לבנק הזרע .

לכן , תורי ההמתנה לתרומה ארוכים; כאשר כבר מגיעה תורמת, היא מיועדת לנתרמת הראשונה בתור ההמתנה לתרומה - מה שגם מקשה מאוד על ההתאמה של תורמת לנתרמת. קיים קושי באיתור תורמות בעיקר כתוצאה מחוסר מודעות של הציבור.

בנוסף לכך - ובניסיון להתגבר על ההיצע הקטן - מחייב החוק בישראל לקחת מכל תורמת ביציות עבור 3 נתרמות, מה שעלול לגרום עוגמת נפש רבה, במקרה שלתורמת לא היו מספיק ביציות בשלות - עבור כל 3 הנתרמות המועמדות (כך שאחת או שתיים מהן לא יקבלו את התרומה, על אף שהוכנו לכך פרוצדורלית ,וכן ע"י טיפול הורמונאלי ).

אחת הבעיות בארץ הינה היעדר תקציב מוגדר לצורך הפעלת תרומת ביציות. המימון לתוכנית תרומת ביציות לפי הסידור הקיים היום , אמור להספיק רק אם כל תורמת תתרום ל-3 נתרמות ובשטח זה לא תמיד אפשרי. בנוסף, היעדר התקציב גורם לכך שאותו רופא מטפל הן בתורמת והן בנתרמת , למרות שלפי רוח החוק התורמת והנתרמת צריכות להיות מטופלות בנפרד. מה שעלול להוביל לניגוד אינטרסים ולפגוע ביחס אל התורמת.

לכן , נכון להיום רוב הנתרמות בישראל מטופלות ע"י ביציות הנתרמות בחו"ל.

כאשר יתוקן החוק - ויתיר הקמת בנק לאכסון ביציות קפואות - זמינות הביציות המגיעות מתרומות בישראל תגדל משמעותית וניתן יהיה להתאים נתרמת לתורמת.

תרומת ביצית. אילוסטרציה: שאטרסטוק
תרומת ביצית. אילוסטרציה: שאטרסטוק

האם קיים מאגר נתונים - של תורמות ונתרמות ? האם תיתכן יצירת קשר עם הורה ביולוגי, במקרה שהצאצא יהיה מעוניין בכך?

בישראל - על פי חוק תרומת ביציות - ניתן לקבל אך ורק תרומות אנונימיות. עם זאת, קבע החוק בישראל כי פרטי התורמות והנתרמות יישמרו במאגר נתונים אליו יכולים לגשת רק מורשים.

במדינות רבות, כגון בריטניה וארה"ב - ניתן לקבל ביציות מתורמת ידועה (אחות, קרובת משפחה, חברה וכו').
פירוש הדבר הוא כי ילדים שנולדו מתרומת ביצית או זרע וההורים סיפרו להם על כך - רשאים להגיש בגיל 18 בקשה לאיתור ויצירת קשר עם האב או האם הביולוגיים שלהם (יש לציין כי ההורים הביולוגיים חופשיים להסכים או לסרב לבקשה).

לעומת תרומת ביציות, תרומת זרע בישראל היא תרומה אנונימית לחלוטין - פרטי התורמים והנתרמות אינם נרשמים במאגר נתונים ארצי, אלא מאוכסנים בכספת של בנק הזרע.

האם עדיף לבצע את התהליך בעזרת תורמת אנונימית או תורמת מוכרת?

לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות.

תורמת מוכרת: היתרון הוא בכך שהזוג מכיר את התורמת; ולכן, באופן טבעי, יהיה לו מידע רב יותר על מקור הביציות. החיסרון הוא בכך שחלק מהנתרמות יתקשו לפגוש את התורמת בחיי היומיום - בעיקר אם התורמת היא אחות, קרובת משפחה או חברה. במקרה כזה, גם האפשרות לא לגלות לילד שהוא נולד מתרומת ביציות -כמעט אינה קיימת.

תורמת אנונימית: היתרון הוא בכך שתרומה אנונימית מאפשרת לנתרמת "לחתום" ביתר קלות את זהותה עם הרך הנולד - כך שיהיה חלק ממנה ומההיסטוריה של התא המשפחתי. החיסרון הוא בכך שהתורמת נבחרת על ידי הצוות הרפואי, מבלי שלנתרמת תהיה אפשרות להכיר את התורמת באופן אישי, כך שלנתרמת יש ידע מוגבל יותר על התורמת, ביחס לתורמת מוכרת.

מה תהיה הדת של ילד הנולד מתרומת ביציות?

על אף שמדובר בהליכים רפואיים, מובן מאליו כי יש לנושא הפריון וההולדה משמעות חברתית, משפטית ודתית רחבה. על פי ההיגיון הפשוט - ילד שנולד מרחמה של אישה, יקבל חינוך לפי הדת של בני הזוג ויהיה יהודי/ נוצרי/ מוסלמי, בהתאמה.

יחד עם זאת, קיימות גישות מגוונות לשאלה זו, בתוך כל דת ובין הדתות השונות.

יהדות: בדת היהודית, קיימים חילוקי דעות בין הרבנים. הדעה הרווחת, בקרב רוב הרבנים והזרמים: במקרה שהאם הנושאת את ההריון ויולדת את הילד הינה יהודייה - אז הילד יהודי (ואין צורך בגיורו). יחד עם זאת, יש רבנים המחמירים וקובעים שתינוק שנולד מתרומת ביציות (שאינן מתורמת יהודייה) - צריך לעבור גיור כהלכה.

במאמר מוסגר, נציין כי עמותות כגון פוע"ה ובוני עולם - הן עמותות שבהן יש רבנים יועצים, אשר עברו הכשרה בנושאי טיפולי פריון ועובדים יד ביד עם הרופאים והפוסקים, כאחד. עמותות אלה מייעצות לחילוניים ולדתיים וניתן לפנות אליהן בשאלות הלכתיות.

איסלאם: גם בחברות המוסלמיות, רוב הזרמים מתירים תרומת ביציות, אחת המטרות העיקריות של הנישואין היא הולדת ילדים - מצווה שהיא בגדר חובה דתית. לידתו של ילד אינה נחשבת רק לברכה, אלא נתפסת כמחזקת את קשר הנישואין - ומרחיבה את קהל המאמינים. בית שבו לא נולדו ילדים נתפס באיסלאם כבית שלא שורה בו ברכת האל.

נצרות: גם בדת הנוצרית יש חילוקי דעות בין הקתולים שככלל, אוסרים תרומת זרע ותרומת ביציות
התפיסה הרווחת היא שילד צריך להיוולד מיחסי מין בין האב והאם ללא התערבות צד שלישי.

אולם, בזרמים אחרים יש הכלה של טיפולי IVF . והדוגמא הקלאסית שמוזכרת היא מריה הקדושה שהרתה ללא יחסי מין.

הריון בזכות תרומת ביצית. אילוסטרציה: שאטרסטוק
הריון בזכות תרומת ביצית. אילוסטרציה: שאטרסטוק

האם לאישה הנושאת את ההריון (הנתרמת) יש השפעה על התפתחות העובר, שהתקבל מתרומת ביציות?

בהריון תרומת ביציות משתתפים למעשה 3 הורים: תורמת הביציות, הגבר שתרם את הזרע והאם הנושאת את העובר. המבנה הגנטי של העובר אמנם מורכב מהמידע בביצית ובזרע. עם זאת, הוכח במחקרים רבים כי הביטוי של הגנים בעובר מושפע ויכול להשתנות מגורמים סביבתיים - בהם מתפתח העובר. תופעה זו מערבת שינויים בגנים, במנגנון המכונה אפיגנטיקה.

הוכח כי שינויים תזונתיים, חשיפה לסביבה נקייה/מזוהמת, עישון וסטרס - עלולים לגרום לשינויים אפיגנטיים בעובר ולביטוי גנטי שונה ו"תכנות מחדש" של התפתחות אותו עובר. כמובן, לאחר הלידה - הסביבה, השפה, המימיקה, התרבות והחינוך - משפיעים רבות על דמיון הנולד להוריו.

כיצד משפיעה תרומת ביציות על מצבן הנפשי של התורמת והנתרמת?

התורמת: על מנת למנוע סחר בביציות (וניצול לרעה של נשים), מנסות הרשויות למצוא את האיזון העדין - בין מניעת סחר בביציות לבין עזרה כלכלית לתורמת.

ברוב מדינות העולם המערבי, חל איסור לשלם לתורמת - אלא רק להשלים את הוצאותיה (כגון: נסיעות, בדיקות רפואיות והוצאות הקשורות להיעדרות מהעבודה). עם זאת, מחקרים רבים הראו כי גם במדינות מתוקנות שבהן מותר לשלם לתורמות (למשל: במזרח אירופה), לתורמות יש יחס חיובי וגישה אלטרואיסטית לתרומת ביציות, גם מעבר לאספקט הכספי.

בישראל, התשלום לתורמת עומד על כ-20 אלף שקלים (עבור התהליך כולו, הנמשך כחודש וחצי - וכרוך בעיקר במאמץ ובהפסד ימי עבודה). ובכל זאת, עדיין אין היענות גדולה של נשים - המעוניינות לתרום.

הנתרמת: כאשר מוצע לאישה טיפול של תרומת ביציות, היא עוברת תהליך נפשי לא פשוט. חלק מהנשים אף עוברות תהליך הכולל את כל שלבי האבל. כאשר מדובר בזוג הורים, ישנה דאגה גם בהקשר לשייכות הביולוגית. לעיתים, יש תחושה של אי שוויון וחרדה כי תהליך תרומת הביציות ישפיע על הזוגיות וההורות.

התמיכה, ההסברים על הטיפול והבנת התהליך - כל אלה תורמים רבות לשיפור התחושה של האישה וחשובים להצלחת הטיפול. קבלת ההחלטה איננה מידית, אלא תהליכית ונמשכת זמן - ובמקרה של תרומת ביציות, מאחר שגיל התורמות תמיד צעיר, המתנה בת מספר חודשים לא תשפיע על הצלחת הטיפול.

באופן מפתיע, מרגע שיש השלמה עם הטיפול - הוא הופך לטיפול רגיל (בדומה לנשים שעוברותIVF ). מחקרים רבים הראו שנשים שהרו מתרומת ביציות חוות הריון רגיל, חיבור זהה לעובר (בדומה לאם ביולוגית) וקשר מצוין עם הרך הנולד.

האם מומלץ לגלות לילדים?

הנטייה של הפסיכולוגים היא להמליץ לספר לילד כי הוא נולד מתרומת ביצית, על מנת לחיות חיי משפחה ללא "סודות" - ולמנוע משבר אמון עתידי של הילד, אם יגלה זאת.

מחקרים מצאו כי שלא כמו באימוץ , רוב הזוגות שהרו מתרומת ביציות אנונימית, מעדיפים לא לספר לילד שהוא נולד מתרומת ביציות. עם זאת, לאורך השנים, ישנה נטייה של יותר משפחות לספר לילד על כך שנולד לאחר טיפול תרומת ביציות או IVF.

כיצד מומלץ לבחור מרפאה של תרומת ביציות?

חשוב לבחור ברופא מלווה מקצועי, במומחה פוריות ובמרפאה המוכרת ע"י משרד הבריאות. במקרה של מרפאות בחו"ל - חשוב לברר היכן מבוצע הטיפול בתורמות; והאם לבית החולים יש את כל הרישיונות הדרושים לכך.

כמו כן, חשוב לוודא שהרופא/ה משרה עליכם ביטחון, מאפשר/ת לכם להיות מעורבים בכל אחד מן השלבים (כמובן, אם תהיו מעוניינים בכך); ובנוסף - שקיים מידע שקוף וברור, הן על התהליך והן אודות התורמת, בריאותה והתאמתה הגנטית.

בחירת התורמת על פי מאפיינים חיצוניים, כגון: גוון העור והשיער, הגובה והמשקל - נחשבת כדרישה בסיסית ומקובלת, אבל חשוב לזכור שאין מדובר ב"מוצר מדף" וגם במקרים של בחירה קפדנית (כגון: צבע עיניים ושיער), ייתכן שהעובר יקבל מאפיינים גנטיים גם מבן הזוג, מהוריה ומהורי הוריה של התורמת. אל תתפתו להבטחות שווא.

מהם אחוזי ההצלחה בתרומת ביציות?

הצלחת הטיפול בתרומת ביציות גבוהה, בעיקר לאור גילן הצעיר של התורמות (רוב התורמות מתחת לגיל 35) - שיש להן ביציות עם סיכוי גבוה יותר להפריה והשרשה.

יחד עם זאת, חשוב מאד להכין היטב את הנתרמת לתהליך (בדיקת תקינות הרחם, עובי הרירית וסינכרון טוב של הנתרמת לתורמת). יש לזכור כי מחלות כמו סוכרת ו/או יתר לחץ דם - ששכיחותן גבוהה יותר עם העלייה בגיל - עלולות לחבל בסיכויי ההצלחה. עישון וגורמי סיכון סביבתיים עלולים אף הם לפגוע בסיכויי הקליטה.

כאשר כל התנאים אופטימליים, 40%-50% מהנשים מצליחות להרות בטיפול הראשון; כ-80% מהנשים מצליחות להרות, לאחר 3-4 טיפולים.

מבחינה טכנית, הטיפול בתרומת ביציות פשוט בהרבה מטיפולי פריון (ללא זריקות חוזרות, ללא הרדמה, ללא פעולה פולשנית). למרות זאת, הלחץ הנפשי דווקא גבוה יותר מאשר בטיפולי IVF. חלק מהנשים שמגיעות לטיפולי תרומת ביציות חוו כישלונות חוזרים - וכולן לאחר התלבטויות רבות. לכן, הליווי והתמיכה הנפשית לאישה ולבן זוגה - חשובים מאד ותורמים להצלחת הטיפול.

לסיכום: הטיפול בתרומת ביצית פשוט יותר מבחינה רפואית למטופלת ביחס לטיפולי פריון אחרים, והסיכוי להרות גבוה משמעותית בהשוואה להצלחות מטיפולי פריון ו -IVF, זאת עקב גילן הצעיר של התורמות.

יחד עם זאת בטיפול ע"י תרומת ביציות מעורבים אספקטים אתיים, משפטיים, ודתיים. מידע שקוף, צוות מקצועי ותמיכה נפשית חשובים גם לתורמת וגם לנתרמת. מחקרים רבים הראו קשר מצוין בין האם והילד ללא שינוי משמעותי ביחס לילד שהתקבל מביציות שלה .

בישראל קיים היצע מוגבל של ביציות מתרומה. אישור לבנק ביציות בדומה לבנק הזרע יוכל לשפר את זמינות הטיפול וגם התאמה של תורמת לנתרמת.

פרופ' מרתה דירנפלד היא מומחית לרפואת נשים ומילדות . מנהלת היחידה לפריון והפריה חוץ גופית במרכז רפואי כרמל, הפקולטה לרפואה , טכניון חיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום