וטרינריה: תולעת הפארק

(7)
לדרג

תולעת הפארק, אשר עלולה לגרום לנזקים חמורים ואף למוות בכלבים, ניתנת לאבחנה באמצעות אנדוסקופ המאפשר הסתכלות ישירה על תוך הוושט והקיבה

מאת: ד"ר טליה מור

תולעת הפארק, הידועה בשמה המדעי ספירוצרקה לופי, מכונה כך כיוון שהתגלתה לראשונה בארץ בשנות השמונים בגופן של חיפושיות הזבל באזור הפארק הלאומי ברמת גן בסמוך לספארי. מדובר בתולעת הגורמת למחלה הנקראת ספירוצרקוזיס, הנפוצה בעולם בעיקר בארצות חמות ולכן גם בישראל. התולעת הבוגרת היא תולעת אדומה, החיה בתוך "מושבות" הנקראות בשפה המקצועית גרנולומות, מעין מסות מוגבהות הבולטות אל תוך האיבר, בעיקר בדופן הוושט. הנקבה מטילה ביצים היוצאות לחלל הוושט עוברות דרך צינור מערכת העיכול ומופרשות בצואה. הביצים שבצואה נאכלות על ידי מארח ביניים, כדוגמת חיפושית הזבל, ובגופה של החיפושית הן מתפתחות לזחל. הזחל משתחרר בקיבת הכלב ומשם נודד דרך כלי דם אל אבי העורקים ולוושט (ולאיברים נוספים כגון עמוד השדרה והכליות). בתוך הוושט הוא מתבגר לתולעת המטילה ביצים וכך מתחיל מחזור חיים חדש - הנמשך כשלושה-חמישה חודשים. בקבוצת הסיכון להידבק במחלה נמצאים כלבים הגרים באזורים נגועים וכלבים הנוטים לרחרח ולאכול כל דבר.

סימנים קליניים

הסימנים הקליניים השכיחים ביותר הינם פליטות מזון בלתי מעוכל בסמוך לארוחה, הקאות וקשיי בליעה, ריור מוגבר, חולשה, ירידה במשקל, פגיעה עצבית וצליעות. הסימנים הקליניים מופיעים לרוב בשלב בו ניזוקו הרקמות. המחלה אף יכולה להסתיים במוות פתאומי והשינויים ברקמות יכולים להתפתח עם הזמן לגידולים.

תולעת הפארק
תולעת הפארק

אבחון המחלה

בדיקות דם אינן ספציפיות ולרוב יצביעו על אנמיה קלה. בדיקת צואה שלילית אינה שוללת את נוכחות המחלה, כיוון שהפרשת הביצים בצואה אינה מתבצעת באופן רציף. צילומי רנטגן עם וללא חומר ניגודי יעוררו חשד, אך האבחנה סופית תעשה בעזרת אנדוסקופ בבדיקת אסופגו-גסטרוסקופיה, המאפשרת הסתכלות ישירה על תוך הוושט והקיבה.

בדיקה אנדוסקופית

הבדיקה האנדוסקופית מבוצעת בעזרת מכשיר אופטי הנקרא אנדוסקופ. זהו צינור ארוך וגמיש עטוי מעטפת פלסטית, אשר בקצהו מצלמה ולאורכו תעלת עבודה המאפשרת העברת מכשירים דרכו. המצלמה מאפשרת לקבל תמונה ברזולוציה גבוהה של איברי מערכת העיכול, הוושט והקיבה, על גבי מסך וידיאו. השימוש באנדוסקופ גמיש מאפשר לקחת דגימות לבדיקות מעבדה ולבצע התערבות טיפולית. הבדיקה בעזרת האנדוסקופ אינה מכאיבה.

האנדוסקופ מוחדר בעדינות דרך הפה ללוע, לוושט ומשם לקיבה. חלל ודופן הוושט נבדקים לכל אורכה באופן ישיר. במקרים של שתולעת הפארק קיימת, ניתן להבחין בגרנולומות שלה, בהיצרות של האיבר הנסקר, בתולעים חיות, בגידולים וגם להבחין בעדות לשינויים הדלקתיים בוושט.

הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה, כך שהכלב אינו חש בכאב. משך הבדיקה נע בין 15-30 דקות בממוצע. הסיכונים הכרוכים בבדיקה, להוציא אלו הקשורים בהרדמה, קיימים אך נדירים. בהם יש להזכיר את חירור הוושט והקיבה, מצבים המחייבים התערבות כירורגית פולשנית. כדי לאפשר את ביצוע הבדיקה ולהשיג תוצאות טובות על הכלב להיות בצום של 12 שעות; מים ניתן לספק לו בגישה חופשית עד 4 שעות לפני הבדיקה.

ההתאוששות מן הבדיקה מהירה, והכלב משוחרר לביתו תוך זמן קצר. לאחר הבדיקה הרופא ידווח לך על הממצאים. אם נלקחה דגימה, היא תישלח למעבדה המתאימה.

דרכי הטיפול

הטיפול במחלה הינו טיפול תרופתי בחומר מקבוצת האיורמקטינים, המקובל בשימוש בארץ, ונקרא דורמקטין. ישנם מספר פרוטוקולי טיפול בהתאם למצב ועל פי חוות דעת ושיקול הווטרינר המטפל. במהלך הטיפול מומלץ לחזור על הבדיקה האנדוסקופית, המאפשרת לעקוב אחר תהליך ההחלמה. כלבים מגזעים מסוימים והכלאותיהם: רועה צאן אנגלי, רועה צאן אוסטרלי, קולי ושאלטי רגישים לחומר ולכן אין לתת להם את התרופה בכל צורה שהיא (כטיפול או כמניעה) מבלי לבצע בדיקה לנוכחות הפגם הגנטי.

מניעת המחלה

באזורים נגועים מומלץ "לחסן" (למעשה לא מדובר בחיסון אלא בהזרקת תרופה) את הכלב באמצעות מתן דורמקטין באופן תקופתי, ובכך להקטין את הסיכוי להידבקות ובמחלה. את סביבת הכלב יש להדביר ולנקותה מצואת כלבים, המהווה בית גידול לחיפושיות הזבל, ולמנוע מן הכלב אכילה מחוץ לביתו.

ד"ר טליה מור היא רופאה וטרינרית.

בואו לדבר על זה בפורום וטרינריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום