חוסר חשק מיני

שלום רב, יש לי בן זוג מזה 10 חודשים ואנו גרים יחד 4 חודשים. אני גרושה+ילדה והוא רווק. אנו אוהבים מאד. מאז שעברנו לגור יחד,לפני 4 חודשים, התעוררה בעייה אצלו של חוסר חשק מיני והבעיה נמשכת מזה זמן רב. הזוגיות שלנו היא טרייה, התחלתית, פוריה אך אנו שוכבים אחת לחודש. אני אישית מתוסכלת וזה משפיע עליי גם בתחומים אחרים-אני יותר עצבנית, יותר שמה לב לפרטים קטנים, יותר מאשימה אותו. הבעיה היא שרק אתמול הוא התוודה שיש לו חוסר חשק מיני. בשאר הפעמים שניסיתי להתקרב אליו, הוא תירץ את התרחקותו ממני בעייפות/כאבי ראש .הוא אמנם עובד קשה והרבה שעות, אך לא נראה לי שלאחר שעברנו לגור יחד ואנחנו עדיין לא פנסיונרים , נשכב אחת לחודש. הצעתי לו ללכת להתייעצות לטובת הקשר שלנו. אשמח לשמוע את עצתך בנושא , למי לפנות (מומחה) ומה לעשות עד הבדיקה? סליחה אם זה קצת ארוך, זה פשוט נושא שמתסכל אותי מאד ואני מאמינה שגם אותו,הוא פשוט אומר שהוא לא יודע מה הבעיה שלו ושיש לו "חוסר חשק מיני". תודה מראש ושבת שלום

קשה לדבר על חשק או אי חשק ול לחשוב על בעייה שאינה אורגנית אבל - שיבצע בדיקת טסטוסטרון

שלום רב, אני מניחה שהבעיה היא או פיסית או פסיכולוגית. דוגמא קטנה: אתמול הוא חזר מהעבודה אחרי יום ארוך, לא היה לנו זמן לעצמינו.הוא חזר באחת עשרה בלילה, הכנתי סלט פירות טרי, 2 כוסות יין, ופגשתי אותו עם שיר אהבה. הוא נכנס בדלת, חיבקתי,נישקתי, אבל קיבלתי חזרה: די, אני עייף, את לא סבלנית,לא מתחשבת, את רוצה לאנוס אותי על השולחן!" זה כבר עבר את הגבול. התנגדות כה גבוהה למין לאחר 4 חודשים בלבד של מגורים יחד זה מוזר. לפני המגורים יחד, שכבנו לפחות אחת ליומיים בביתו.ואלה היו לילות ארוכים. הוא מודה שהיו לו תקופות כאלו בעבר אך לא אומר/מסביר את הסיבה.הוא פשוט מסתגר.הצעתי ללכת לאורולוג והוא הסכים אבל תגובה כזו קיצונית ממנו עוד לא קיבלתי. אפילו לא חשבתי על מין. רק רציתי לקבל אותו יפה ולהיות בקירבתו 10 דקות ולישון. הבטחתי לו שאהיה סבלנית עם עניין המין. מה עושים?

היי אסתי, לצערי אני סובלת מבעיה דומה עם בן זוגי. שניניו בשנות העשרים לחיינו, זוג צעיר, גרים ביחד כשנה וחצי. אנימאוד מבינה לליבך שכן אני סובלת מזה זמן מה. והרי חינכו אותנו שהגבר הוא תמיד היוזם מין והנשים הן אילו הדוחות את בן זוגם לעיתים. הדחייה הזו כואבת ומוזרה וקשה לעקל אותה, לדעתי את צריכה לפעול על פי עצת הדוקטור בפורום שכן לפחות בן זוגך מוכן להיבדק (חצי נחמה). מקווה שיהיה לך בהצלחה, והעיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך כותיקה בתופעה היא לא ללחוץ ולא ליזום הרבה כי זה מרתיע יותר....