מכור לאוננות ארוכה לארוך שעות

היי, אני בן 18 ואני ממש מכור לאוננות, לא לפורנו אלא לאוננות, התחלתי לאונן בגיל 13 בערך ובהתחלה זה היה בסדר, אבל בערך בגיל 16 (סמוך ל7.10) התחלתי להתמכר ממש. הבעיה שלי לא זה שאני מאונן הרבה, אלא שכל פעם היא מאוד ארוכה, לרוב אני מאונן בערך פעם ביום ולפעמים פעמיים אבל כל פעם יכולה להימשך שעות (3-4 במקרי קיצון) וכמעט תמיד נמשכת באיזור השעה וחצי שעתיים. זה לא תמיד כזה ארוך אבל כמעט תמיד, אני נכנס לשירותים ולא יוצא לכמה שעות. אני מתבייש מידי כדי לדבר על זה עם אנשים אבל אני לא יודע מה לעשות. כל המשפחה שלי יודעת שאני נכנס לשירותים לשעות כל פעם. התגייסתי לפני בערך 8 חודשים ובבסיס אני יחסית בסדר ומסתדר אבל כל פעם שאני חוזר הביתה אני לא יכול ושוב פעם נופל לשעות של אוננות. יש תקופות שפתאום יותר הכמויות לקצת זמן אבל זה תמיד חוזר. חשוב לי לציין שאני לא מכור לפורנו, לרוב אני אפילו לא מאונן על פורנו אלא סתם על תמונות או שאני באתרים של שיחות עם אנשים. וזה גם בעיה כי באתרים האלה לפעמים אני שולח תמונות וזה דברים שאני מתחרט עליהם אחר כך. בקצרה אני ממש מכור ואני צריך עזרה, בבקשה אני ממש לחוץ, אני לא יודע מה לעשות אני מנסה להפסיק באמת מנסה אבל אני פשוט לא מצליח. אני יודע שזה לא הפורום הנכון פשוט בשאר הפורומים לא עונים לי, ואתה עזרת לי בעבר עם משהו ששלחתי פה. אני באמת חייב עזרה אני במצוקה אני חייב להירגע אני לא מצליח זה ממש מלחיץ אותי שאני כזה מכור ואין לי עם מי לדבר על זה.

כתוספת לתשובתה המלומדת והנכונה של ידידתי מרים, חשוב לי להדגיש שהשאלה המרכזית כאן אינה כמה פעמים אתה מאונן, אלא האם ההתנהגות נמצאת בשליטתך ועד כמה היא פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים. מה שאתה מתאר אינו בהכרח "התמכרות לפורנו", ולכן חשוב לא למהר להדביק לעצמך אבחנה. מצד שני, העובדה שאוננות נמשכת לעיתים שעה וחצי עד ארבע שעות, חוזרת למרות רצונך להפסיק, גורמת להסתגרות ממושכת ולתחושה של אובדן שליטה, בהחלט מצדיקה בירור מקצועי. בהערכה מסודרת כדאי להבין מה קורה לפני תחילת האוננות, אילו טריגרים מפעילים אותה, מה גורם לה להימשך זמן רב, והאם הפורנו משמש להרגעה, להפגת מתח, שעמום, בדידות או מצוקה. חשוב לבדוק גם אם קיימים במקביל חרדה, דיכאון, קשיי קשב וריכוז, מחשבות כפייתיות, קשיי שינה או מצוקה אחרת, וכן האם כבר יש השפעה על לימודים, עבודה, קשרים חברתיים או תפקוד מיני. הטיפול, כשנדרש, אינו נועד "לאסור אוננות", אלא להחזיר לך בחירה ושליטה. הוא יכול לכלול זיהוי טריגרים, שינוי הרגלים, קיצור הדרגתי של משך ההתנהגות, עבודה על ויסות רגשי, ובמידת הצורך טיפול ממוקד יותר בדפוסים כפייתיים או בבעיה נלווית. עצם העובדה שאתה בן 18, מזהה שמשהו אינו מרגיש לך בשליטה ומבקש עזרה, היא נקודת פתיחה טובה מאוד.