אתגר למומחי גסטרואנטרולוגיה - בעיה באיבחון:

שלום רב, לצוות הרופאים ולכלל המשתתפים באתר. ברצוני לתאר בעיה שקיימת אצלי מספר שנים. לצערי הרב לא הצלחתי עד היום להשיג אבחנה של הבעיה, בעיקר אני מניח משום חוסר היכולת שלי לתאר את התופעות העוברות עלי, בצורה מדוייקת. אני מצטער שזה קצת ארוך ומפורט מדי, פשוט מקריאה באינטרנט אני מבין שהתסמינים של מחלות מעיים מסויימות הם מאוד מבלבלים ומקבילים לעיתים קרובות, בניגוד לתחום אחר (מחלת קרוהן, המעי הרגיז, ועוד - הגדרות "גסות" עלולות לענות לקריטריונים של כולן). אני בן 28 כיום, מזה כשלוש שנים, לאחר שחזרתי מביקור בן חודש בגואה שבהודו, במהלכו נתקפתי בבעיות של שילשולים תחופים (מהסיבה הטריביאלית, אני מניח), מצב העיכול שלי לא חזר לקדמותו. השילוב של שילשול ועצירות, נפיחות וגזים, הפכו את החיים שלי לבלתי נסבלים מהבחינה הזו. לשמחתי (החלקית), טיפול תרופתי הצליח להביס את בעיית השילשולים הדחופים, לאחר מספר חודשים, אך נותרה בעינה בעיה שאתאר להלן. לפני התיאור המפורט, אציין רק שבמהלך תקופה זו עברתי התקף של דלקת בכיס המרה (הוסרה בניתוח לאחר מכן), ושהנני בריא בדר"כ, רזה וספורטיבי - למרות ששיגרת חיי (לימודים ועבודה) רוויה בישיבה (תחום המחשבים). אני ממוצא מזרחי (דור שלישי בארץ). להלן תיאור מפורט של מה שעובר עלי, אני מתנצל מראש על פירוט היתר: ההרגשה היא כאילו כל הזמן יש משהו בבטן, בקיבה. כל היום נע סביב, או "בצל" השאיפה להיפטר מזה. גזים, נפיחות, סוג של עצירות מורכב: יש יציאות, לפעמים יותר מדי. אבל הן איטיות בצורה מדהימה (לוקחות שעות לפעמים), מספר רב מאוד של פעמים, ובכל פעם קיבולת זעומה של צואה. אחת למספר ימים, לעיתים קרובות, יש יציאה שבה הכמות היא גדולה מאוד (הרבה יותר מצואה רגילה), והקיבה מרגישה "ריקה" פתאום לאחר מכן. הגוף מרגיש כאילו הדם זורם במהירות, אחרי מסע גופני מפרך לאחר יציאה כזו. פעימות מהירות וחזקות של הלב. מייד לאחר מכן מתחילה תחושת רעב המזכירה "בולמיה" (בכוונה בגרשיים, שכן מדובר על תחושת הרעב בלבד, ולא על תופעות אחרות המזכירות בולמיה), במידת הדחיפות להכניס משהו לפה. בדר"כ אני נוהג לאחר מכן לשתות משהו חם (תה ירוק) כדי להרגיע את הקיבה, עם אכילת משהו זמין, ולאחר מכן ארוחה כבדה יותר. לאחר הארוחה - שוב חוזרות התופעות שלעיל מחדש: הבטן מלאה, נפוחה. מספר דקות לאחר הארוחה יש (שוב) דחף "לרוץ" לשירותים, רוב הסיכויים שלא תהיה יציאה, ואם כן - היא תהיה זעומה. ואז שוב - כל כמה דקות "אזעקת שווא", עד היציאה (הקצרה) הבאה, וזו שלאחריה, כך יום-יומיים או יותר עד ליציאה הגדולה הבאה, וחוזר חלילה. מבחינת פעילות גופנית, כאשר יש נפיחות ותחושת כבדות (חלק ניכר מן הזמן), אינני יכול לבצע פעילות גופנית מאומצת (תגרום לכאבים המזכירים ריצה מייד לאחר ארוחה כבדה, למרות שבעצם עברו שעות מאז..). יש כאבים חיצוניים ביציאה, המזכירים את תופעת הסדק בפי הטבעת (אני לא בטוח בהקבלה הזו, משום שאני מכיר את תופעת הסדק מקריאה בלבד). הצואה קשה (לפחות בהרגשה) והפתח צר (שוב: הרגשתי האישית לפחות). שטיפה במים חמים ומספר שעות של התעלמות מהבעיה עוזרות להיעלמות הכאב החיצוני הזה. כמו כן, אני נמנע מלנסות ולעודד הוצאת צואה על ידי כיווץ שרירים - למרות השאיפה הטריביאלית לכך, ובכך נמנע ככל הנראה כאב ופצע חמור יותר. בעיה ה-ר-ב-ה יותר חמורה ומדאיגה אותי: כאב פנימי (!) עז, המשתק אותי לפעמים מרוב עוצמתו, במהלך השהיה בשירותים - או במהלך היום בכלל, המזכיר (שוב: לפי קריאה בלבד) חסימה במעי. דבר זה מפחיד אותי מאוד, וגורם אצלי לחרדה. כאב זה בא בגלים, והחשש ממנו נעלם עם היציאה המשמעותית (בלבד) הבאה. החשש מכאב זה ומתופעות שאני חושש מלחוות, גורמים לי לפחד לצאת ולטייל (כבר קרה לי פעם אחת שבמהלך סיומו של טיול חוויתי את הכאב הזה, כשלא היה ברשותי אפשרות להתפנות. חוסר אונים משווע), וחסמים נוספים בשגרת החיים. תודה רבה בכל מקרה ומראש.. :)

עברתי קלנוסקופיה במהלכה הוצאה ביופסיה מהצד הימני וצילום של המעי הדק. מבחינה פתולוגית הכל נראה תקין. בדיקות דם שגרתיות נראו תקינות, אין חסך של אף גורם בדם, וכמו כן נשללו מחלות נפוצות חשודות אחרות, שאינן מתחום הגסטרואנטרולוגיה (HIV, וכו').

זה רק מחזק את האבחנה. ד"ר גל

התופעות שאתה מתאר מתאימות כמעט מילה במילה להגדרות של תסמונת המעי הרגיש כפי שמופיעות בכל ספרי הרפואה כך שלא ברורה לי הבעיה האבחנתית. נראה לי שחייך סובבים יותר מדי סביב תחושות הבטן שלך והדבר מפריע לך לחיות חיים הנורמליים. העיצה הטובה ביותר לחולי תסמונת המעי הרגיש היא לנסות להתעסק כמה שפחות עם המחלה ונסיונות למצוא לה הסברים אחרים ולהתרכז בדרכים להמשיך בחיי היומיום באופן נורמלי עד כמה שניתן. טיפול פסיכולוגי או בקבוצות תמיכה נמצא יעיל במצבים אלו. ד"ר גל.

קודם כל אלף תודות על קריאת התיאור (הארוך) שלי, ועל תגובתך, דוקטור גל. אני רוצה למקד את הבעיה, שבעטיה אינני מצליח להיות בטוח לגמרי שמדובר בתסמונת המעי הרגיז ("רגיש"): הכאבים שאני חווה, לעיתים תכופות מדי, הם עזים בצורה שקשה לי לתאר. האם יתכנו כאבים כה עזים, תחת ההגדרה של "תסמונת המעי הרגיש"? האם תופעה זו (שהיא המדאיגה ביותר מבחינתי, למרות שאינה היחידה) אינה חמורה מדי? שוב, תודה על תגובתך.

קודם כל אלף תודות על קריאת התיאור (הארוך) שלי, ועל תגובתך, דוקטור גל. אני רוצה למקד את הבעיה, שבעטיה אינני מצליח להיות בטוח לגמרי שמדובר בתסמונת המעי הרגיז ("רגיש"): הכאבים שאני חווה, לעיתים תכופות מדי, הם עזים בצורה שקשה לי לתאר. האם יתכנו כאבים כה עזים, תחת ההגדרה של "תסמונת המעי הרגיש"? האם תופעה זו (שהיא המדאיגה ביותר מבחינתי, למרות שאינה היחידה) אינה חמורה מדי? שוב, תודה על תגובתך.