חולת קרוהן לאחר ניתוח
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
אני בת 19. לפני חצי שנה אובחנתי כחולת קרוהן ועברתי ניתוח של כריתת החלק הסופי של המעי הדק. הרופאים אמרו לי שלאחר הניתוח יהיה לי שקט של לפחות כמה שנים, ושהמקום נקי לחלוטין. אני שומרת על דיאטה דלת תאית ומרגישה בסדר, אך מידי פעם השלשולים חוזרים. כל חודש יש לי 2-3 התקפות של שלשולים שנמשכות כ-4 ימים. חוץ מהשלשולים אין לי תופעות נוספות כמו כאבי בטן וכד'. רציתי לשאול, האם זה מצב של דלקת פעילה? האם זה מצב של רמיסיה? על מה מצביעים השלשולים? האם אני צריכה לעבור בדיקה כלשהי? מדוע השלשולים חוזרים בכל פעם?
יכול להיות שישנם שילשולים סביב התאריך של קבלת המחזור. הוא תמיד משבש את הקרוהן למס' ימים, אפילו אם את ברמיסיה. אם הכל בסדר חוץ מזה- אז אין מקום לדאגה. רק רצוי שהרופא המטפל יעודכן. הרבה בריאות.
שלום, ראשית תזהרי מכל מיני עיצות מיותרות שמקבלים מכאלה שאין להם שום ידע או הכשרה לענינך, המחלה יכולה לחזור לאחר הניתוח ואין שום ביטוחים. לאחר הניתוח החולה צריך להיות מטופל בתרופה שתמנע חזרת המחלה כי אחרת היא חוזרת כמעט בודאות. את צריכה להיות במעקב של מרפאת גסטרו מנוסה ולדווח לרופא שלך על הארועים הנ"ל בברכה, דר אלכס גלר מנהל אנדוסקופיה
הרופא שכח לציין שגם התרופות לא עוזרות בד"כ, כי גם כשלוקחים תרופות המחלה חוזרת כמעט בודאות (תמצאו לי חולה אחד שלקח תרופות ולא נכנס להתקפים!). ולפעמים עצה של בעל נסיון (או בעלת נסיון במקרה של המיעצת למעלה) שווה מאלף עצות של אלף רופאים. כי בטוח שהרופא אף פעם לא היה במחזור וראה שזה משפיע, והוא אולי לא יודע שלהיות חולה זאת ה"הכשרה" הכי טובה.
אני בת 24, וגם צריכה כנראה לעבור ניתוח של החלק הסופי של המעי הדק. אני מאוד חוששת. תוכלי אולי לספר לי במה הניתוח כרוך? כמה זמן הוא אורך? בכמה ימי אישפוז זה כרוך?הזכרת דיאטה דלת תאית- מה זה בדיוק אומר? אשמח אם תעני לי.
יעל היקרה! אני קודם כל רוצה להרגיע אותך. את תהיי בסדר! אמנם לא בסדר גמור, אבל החיים חוזרים למסלולם הכמעט רגיל לאחר כחודשיים. עד לפני חצי שנה לא ידעתי כלל על מחלה זו וכאשר אמרו לי שזוהי מחלה נמשכת קבלתי את משבר חיי. אך כעת אני רואה שלמרות כל הקשיים (ויש כאלה) הענין לא כל כך נורא. אחרי ההקדמה הארוכה, אספר לך מעט על הנתוח: (אני מספרת לך מנקודת מבט של חולה ולא של רופא, קחי את זה בחשבון) ההכנה לנתוח כללה כמה ימים של אשפוז 3-4 במהלכם בצעו בדיקות נוספות כדי לוודא את נחיצות הניתוח (קולונוסקופיה) ימים אלו היו ימי צום. בתחילה אוכל דייסתי ולאחר מכן רק נוזלים. ביום שלפני הניתוח נתנו לי פעמיים לשתות חומר משלשל (הוא אינו נעים אך הכמות היא קטנה) וכן בבוקרו של הניתוח עשיתי פעמיים חוקן, כל זה במטרה לנקות עד כמה שאפשר את המעי. אני כמובן התרגשתי ונלחצתי, כמצופה לפני ניתוח. הניתוח עצמו ארך כמעט שלוש שעות כאשר מייד בהתחלה הרדימו אותי והתעוררתי רק כעבור 8 שעות! בניתוח הרופאים כרתו את החלק הסופי של המעי הדק וחברו בחזרה אותו למעי הגס בעזרת סיכות מיוחדות. לאחר הניתוח יש להשאר בית הרפואה בין 8 ל-10 יום, כדי לבדוק שמערכת העיכול חזרה למסלולה הרגיל, ימים אלו היו קשים למדי, במיוחד שני הימים הראשונים בהם הייתי כואבת וכן מנומנמת, צריך הרבה כח כדי לעבור שני ימים אלו אולם לאחר מכן בכל יום ישנו שיפור ע נ ק וזה נותן את הכח להמשיך .
המשך הרופאים אמרו לי שלאחר חודש מן הניתוח מבחינתם המעי נקי ואני יכולה לאכול הכל! ממש הכל! עד להתקף הבא... אך אני בדקתי וחקרתי ומצאתי תזונאית נהדרת שמתמחת בנושא הקרוהן והיא המליצה לי על תזונה דלת תאית. יש מחקרים רבים שנעשו המעידים על כך שתזונה כזו גורמת להקטנת מספר ההתקפים בהמשך. תאית זהו חומר הנמצא בעיקר בירקות ופירות חיים בדגנים, ואגוזים. ולכן בתפריט היומי שלי אין(!!!) ירקות ופירות חיים, אגוזים ודגנים חוץ מקמח לבן רגיל. אין בכלל! העקרון של הדיאטה הוא הדרגתיות. בתחילה אוכלים מאכלים שהם בכלל ללא תאית וסיבים תזונתיים (שהם מצטברים במעי ויוצרים גושים ודלקות) ולאט לאט מוסיפים בכל פעם מזון אחד שיש בו יותר תאית. כך נותנים לגוף להתרגל למאכל. ההתחלה נורא מבהילה אך אני התמדתי ומרגישה נהדר ב"ה. התפריט שלי כיום מורכב מ: הרבה דגים, והרבה אורז, עוף והודו, ביצים, לחם רגיל, אבוקדו, בננות, ירקות מבושלים, תפוחים אפויים, תפוח אדמה. צריך להתרחק מאוד מהגאנק פוד וכד' ממתובל מדי, ומממתקים. בנוסף לכך אני לוקחת תוספים תזונתיים כדי למלא את החסר של הויטמינים, וכן ברזל בקביעות.
המשך בימים הראשונים קשה לקום, לשכב ובכלל כל תנועה מכאיבה. זה קשה אבל צריך בכל פעם לשמוח עם כל התקדמות, לאט לאט משתחרים וניתן לחזור פחות או יותר לחיים נורמליים. הימים הראשונים הם ימים של צום ולאט לאט ניתן להוסיף דברים לתפריט. כאשר רואים שהכל בסדר (התפרים, היציאות וכו') משחררים הביתה עם המלצה לתרופה מסויימת (אני נוטלת אימורן אבל ישנם כמה סוגים). יש לבצע מעקב הכולל: בדיקות דם אחת לשבוע, קשר רציף במיוחד בחודשיים הראשונים עם הרופא המנתח ועם רופא הגסטרו. לאחר מכן יש לבצע בדיקת דם אחת לחודש / חודשיים וביקורת פעם בשנה.
כתבתי מדי הרבה, אבל אני רוצה לאחל לך את כל הטוב שבעולם! שהניתוח יעבור בהצלחה, ושתחזרי מהר לחיים הנורמליים. קחי נשימה עמוקה ותברי את התקופה הקשה שלפנייך בשלום! את יודעת, לפעמים דווקא בשעות קשות אנשים מגלים כמה כח יש להם. כמובן שלא היינו בוחרים בשעות אלו מלכתחילה אך כשהם באות כדאי לראות בכל זאת את הטוב שבהם, מחזיקה לך אצבעות, ומתפללת לשלומך, אתי
אתי מתוקה, תודה רבה רבה על התשובה החמה. לפעמים תשובות של חולים הן הרבה יותר מסייעות מתשובות טכניות וקרות של רופאים. אני מקווה שהכל יעבור בשלום, ואני מאחלת גם לך את כל הבריאות שבעולם. יעל.