סקירה מוקדמת

ד"ר וולמן שלום רב, אינני מבינה מדוע בארה"ב ובאוסטרליה (וכן במדינות נאורות אחרות ) הוחלט שלא לערוך סקירת מערכות מוקדמת. אין גם את ענין שקיפות העורפית ובכלל לא ממליצים על מי שפיר (אלא אם הגיל הוא מבוגר - 35). כאן בארץ, נדמה לי כי כל ענין הבדיקות והסקירות היא ענין כספי - ממש מסחטת כספים. בהריון הקודם שלי עד לשבוע 19 (לצערי הוא הסתיים) הספקתי לעשות ה מ ו ן בדיקות. בשביל מה? הרי הסקירה המוקדמת הייתה תקינה. שקיפות העורפית הייתה תקינה, מי שפיר היו תקינים (הבעיה הייתה במשהו שקשור בי). מה עזר לי הסקירה המוקדמת, אם בלוא הכי אני חותמת על טופס שאומר שאוטלרסאונד הוא לא 100 אחוז . אז הרי על סמך גילוי משהו מחשיד באולטרסאונד לא יומרו לי להפיל אלא לעשות מי שפיר האם זה נכון??? למה לא לעשות מעט בדיקות. לתת לאשה ולעובר קצת מנוחה מציפיה לתשובות ותוצאות?? אני לא מאמינה שבארה"ב נולדים יחסית לישראל בגלל שלא עברו סקירה מוקדמת יותר ילדים בעלי מום. ומי יודע, היום כולם אומרים שלאולטרסאונד אין כל נזק, אבל פעם גם חילקו סיגריות בחינם לחיילים כי לא ידעו שזה לא בריא. מה הרציונל שעומד מאחורי הענין הזה? וכן האם רופאים ממליצים על סמך אולטרסאונד להפיל חד משמעי? ומדוע בארה"ב הוחלט להפסיק עם הסקירה המוקדמת?

איילת, סילחי לי שאני מתערבת, אבל סקירה מוקדמת נתונה לשיקולך, אין הכרח. בהריון הראשון שלי נאלצתי לעבור בדיקת מיי שפיר על סמך תוצאת החלבון העוברי, שבסופו של דבר היתה תקינה. לדעתי ואני מדגישה לדעתי הפרטית בלבד האפשרות שיש לנו היום לאתר כמה שיותר מומים יכולה לחסוך המון מפחי נפש רציניים במקרה ונולד חס וחלילה תינוק בעל מום. יש המון נשים בארץ שלא עוברות שום בדיקה, אין ספק שהמודעות שיש היום קצת יותר "מלחיצה" אבל שוב זה נתון לשיקולך מה לעבור ומה לא. אגב, בהריון השני שלי עשיתי את הסריקה אצל ד"ר וולמן. אני לא חושבת שהייתי מפספסת שום בדיקה אפשרית מלבד כמובן מיי שפיר , למרות שיש המון נשים שעושות את זה היום כדבר שבשיגרה. בהצלחה וזכרי רק את מחליטה.

הי, ברור לי כי ההחלטה בידי אבל זה לא מדוייק כאשר יש לחץ סביבתי ושל הרופאים גם אם זה לא לחץ שנאמר במפורש אבל אם הרופא אומר כדאי וודאי שהנטייה היא כן לעשות. את פשוט לא התייחסת לשאר הדברים שהעליתי מתוך ידע והתענינות ומתוך זה שאני מ א ו ד בקיאה בעניני רפואה . תאמיני לי, עברתי את מיטב הרופאים בארץ בגלל 2 הפלות בשבועות מאוחרים וזאת אחרי שהסקירות המוקדמות היו תקינות לחלוטין!!!!! הדיון שרציתי לפתוח הוא יותר מה באמת הסקירה הזאת נותנת ואם היא אכן כזאת שווה. לטעמי לא, ובכל זאת רציתי לשמוע מה יש לד"ר וולמן לומר על ארה"ב ועל כך שע"פ סקירה לא מכריעים דברים באופן חד משמעי.(כמה סיפורים שמעת על שהסקירה הראשונה לא הייתה בסדר לפי דברי הרופא אבל התינוק יצא 100 אחוז??? המון.

הבה ונדייק בעובדות. בארצות הברית מעולם לא בוצעו סקירות מוקדמות מאחר והרופאים שם אינם מיומנים בביצוע הבדיקה. לפני 7 שנים בוצע סקר בארה"ב לגבי יכולתךם של הרופאים שם לאתר מומים ונמצא שהם מאתרים כ 35% מהמומים בלבד. ללא ספק היתה מגמה של הרופאים למסור שאין ביכולתם לאתר מומים כדי שלא ניתן יהיה לתובע אותם. בין השאר הם דיווחו על יכולת לאתר חוסר של ראש עובר בכ 90% מהמקרים בלבד. דבר שכמובן לא יעלה על הדעת. חברות הביטוח הגיעו למסקנה שמאחר והרופאים מצהירים שאינם מאתלרים מומים אין הן משלמות יותר על סקירות ( מדובר על המאוחרות) ולכן הפסיקו לבצע את הסקר. מעבר לכך בארה"ב ברוב המדינות אסור לבצע הפסקות הריון מעבר לשבוע מסוים ולכן גם אם מאתרים מום קשה לא ניתן לעשוח דבר. בארץ הוכח מעל לכל צל של ספק שבשבוע 15-16 ניתן לאתר כ 85% מהמומים שהינם ברי איתור ולהוסיף לכך עוד כ 5-10% מומים נוספים בסקירה המאוחרת. כמו כן הוכח שקיימת ירידה משמעותית בשיעור הלידות של עוברים עם מומים באיזורים בהם מבצועת סקירת מערכות קפדניות. לגבי דיקורי מי שפיר ללא ספק החלטת האישה ללא ספק השיעור הגבוה של נשים שעדים יולדות ילדים עם תיסמוחנת דאון הינן נשים תחת גיל 35 אשר אינן נבדקות. יש לי מטופלות רבות מאירופה שלא מבצעות דיקוי מי שפיר מאחר ולדעתן תיסמונת דאון אינה סיבה להפסקת הריון. עצם העובדה שלמרות שביצעת את כל הבדיקות איבדת את ההריון, אינה מעדיה על כך שביצעת לחינם את הבדיקות אלא שבמקרה שלך קיימת סיבה נוספת שעדין לא אותרה כמובן שיש לאתרה ולטפל בה כדי שמקרה כזה לא ישנה אצלך בארץ ההתיחסות של המטופלות בד"כ שונה ותיסמונת דאון איננה מתקבלת בברכה. עצם העובדה שלא ניתן לאתר 100% מהמומים איננה סיבה שלא לנסות ולאתר את 90% מהמומים שהינם ברי איתור.