ניטור בלידה

הבנתי שיש שני סוגי ניוטור - חיצוני ופנימי - מתי משתמשים בכל אחד מהם והאם זה תלוי ברופא או בבית חולים? האם הניטור החיצוני מהווה ברירת מחדל? כל כמה זמן מבצעים ניטור חיצוני?

הי אריאל, הניטור החיצוני הנו אותו מוניטור עם שני מתמרים שמחוברים ע"י רצועות לבטן האישה. ניטור זה הנו השכיח ביותר. המגבלה שלו שהוא מחייב שכיבת האישה במיטה. בעיקרון, אין צורך לנטר את האישה באופן רציף- אלא אם כן היא מקבלת תרופות שונות. כאשר יש חשש לבעיה עוברית או כשיש בעיה טכנית במוניטור החיצוני מחברים אלקטרודה לראש העובר וזהו הניטור הפנימי. זו אינה פעולה מסובכת אלא רק שראש העובר נשרט קלות.

בלידה מנטרים את הדופק העוברי ואת הצירים הרחמיים. הניטור השגרתי הינו ניטור חיצוני באמצעות מתמרים המונחים על בטן האישה באופן לא חודרני. במידה והניטור איננו ברור מסיבה טכנית או במידה והצוות מעונין בניטור מדוייק יותר ניתן לעבור לניטור פנימי שהינו אלקטרודה המחוברת לראש העובר (מחייב פקיעה של שק מי השפיר , איננו גורם נזק לעובר ). ניטור צירים פנימי נעשה ע"י החדרת קטטר דק בצמוד לראש העובר ומתרגם לחץ תוך רחמי לרישום תדירות ועוצמת הצירים. שתי הפעולות אינן מחויבות בלידה רגילה ונעשות רק על פי צורך. קיימת גישה נוספת, הגישה של ה"לידה הטבעית " אשר מאפשרת " ניטור לסירוגין"- מדובר בניטור חיצוני שהמיילדת מבצעת בתדירות משתנה לפי התקדמות הלידה ועל פי מצב העובר.