הפלות חוזרות

אני בת 30 . במשך השלוש שנים האחרונות עברתי 3 הפלות ובימים אלה הפלה רבעית. דבר זה גורם לי להרגשת יאוש וחוסר תיקווה לעתיד. כל ההפלות היו בין השבועות 6-7 והסתימו בגרידה. בכל הבדיקות הרפואיות שעברתי לא נמצאה הסיבה לכך דבר שמתיש אותי עוד יותר. שאלתי היא : האם נתקלתם בתופאה כזו? האם עוד יש לי סיכוי לזכות בהבאת יל/ה לעולם. האם ידוע על בדיקות מסוימות שיכולות לעזור באיתור הבעיה. כמו כן אשמח לשמוע מנשים שעברו מצב דומה ולדעת אך היסתדרתן עם הבעיה נפשית ופזית. תודה רויטל.

מדובר במצב המוגדר כהפלות חוזרות ,מצב מוכר אשר מצריך בירור במסגרת "מרפאת הפלות חוזרות". ע"י מספר בדיקות דם ניתן לאשר או לשלול את הגורמים המוכרים להפלות שכאלו . באמצעות הבירור הנ"ל ניתן להציע לך טיפול אשר יאפשר לך להרות וללדת בהצלחה. ברוב המקרים הסיבה איננה ידועה אך החשוב מכל שרוב אותן נשים יהרו וילדו בהצלחה בהריון הבא.

רויטל שלום! קודם כל אל תתייאשי למרות שזה קשה.תפני באמת למחלקה להפלות חוזרות שאולי יגלו מה הבעיה. גם אני עברתי 4 הפלות שיסתיימו בגרידה והריון אחד מחוץ לרחם. במחלקה להפלות חוזרות הרופא "מצא" שהגוף שלי דוחה שתל זר . זאת בעקבות בדיקת סיווג רקמות שעשינו. אני לא מתייאשת מדבריו ואיני יודעת אם הוא צודק. כיום אני עוברת הפריות ולמרות שעדיין לא נקלטתי שוב, אני מנסה להנות מהחיים. נרשמתי להמשך לימודיי, שיניתי צבע בשיער, נרשמתי לחיטוב הגוף ורזיתי לבד. היינו על סף גירושין ובמקום להמשיך לבית הדין הרבני החלטנו לטוס לכמה ימים לחו"ל. האמת היא שגם אני לא שמעתי על נשים במצבנו, שלבסוף עברו הריון תקין והצליחו ללדת. מצד אחד הבעיה היא להיקלט להריון ומצד שני לשמור אותו. הבדיקות שעברתי בביה"ח הן רבות כמו: קריוטיפ, קרישת דם, טוקסופלסמה וכ"ו. יש כיום קבוצות תמיכה שפועלות באזורים שונים בארץ ותוכלי לפנות לשם. אני אף פעם לא פניתי לשם, אולי אפנה בקרוב . אשמח לשמוע גם את חוות דעת הרופא ושיעודד אותנו, שאולי עוד נצליח להביא ילד לעולם. בהצלחה, אם תרצי צרי קשר.

ראשית אומר שאין צער גדול מלצפות לילד ו"להתאכזב " ,אני עברתי 10 הפלות שבכל אחת הסתימה בשבוע שבין8-10 שבועות ומלווה בגרידה. נבדקנו בסוג הבדיקה שהגוף "תוקף" גוף זר והיא לא נשללה ,לבסוף הבעיה היתה בעיה בתפקוד בלוטת התריס. כאשר היא נפטרה ע"י ניתוח. שלושה חודשים אחר כך נכנסתי להריון . היום אחרי מסע הייסורים יש לי שלושה ילדים. אז לא להרים ידיים.

היי חני ויסמין תודה על תגובתכן ועל העידוד. אכן זהו מסע מפרך שאנו הנשים צועדות בו עם תיקווה חדשה בלב בכל פעם מחדש. ולמרות הקושי הרב והסבל הגופני והנפשי ממשיכות לנסות . כנראה שבסופו של דבר אנו המין החזק. גם אני אם אתמול הייתי מיואשת, היום התעוררתי בהרגשה של מה שהיה נגמר עכשיו הזמן להתאושש ולא לשקוע עוד בכאב , לחזור לשיגרת החיים ולהתחיל שוב בברורים ובדיקות נוספות כדי לנסות ולאתר את הבעיה. ולסיום בהצלחה לך חני בעתיד ולך יסמין הרבה אושר מילדייך. רויטל