תגובה למ- מי שענתה לי

קודם כל תודה רבה שענית לי... :) תודה גם על שאמרת שאני נשמעת חכמה. אם את רוצה לדעת את הסיפור המדויק שלי אז הוא ככה: עכשיו אני בכיתה ט' בכיתה ו' שקלתי במשקל נורמלי כמו שצריך- היתי רזה ונראיתי נורמלי. בסוף כיתה ו' בחופש הגדול לפני ז' התחלתי לגבוה ולא לעלות במשקל - דבר שגרם לי להראות הרבה יותר רזה ממה שהיתי- ונהפכתי להיות ממש רזה-מקל, היתי בערך גובה 160 משקל 37.שראיתי שנהיתי שלד זה מצא חן בעיני מאוד ואז החלטתי שכדי לשמור על זה אני אתחיל בדיאטה. אז בניתי לי איזה תפריט של דיאטה מוזר, ועשיתי אותו שנה. עכשיו מכיתה ז'-ח' נשארתי באותו משקל כל השנה- ואני חושבת שגבהתי עוד גם. בתחילת כיתה ח' התחלתי לעלות במשקל פתאום בהדרגה לאט לאט במשקל- וזה לא שזזלתי מלא סתם בלי סיבה- המשכתי לאכול את הדיאטה הרגילה שעשיתי, אפילו לא הוספתי שום דבר לתפריט אני חושבת. התפריט שלי כלל איזה 700 קלוריות ליום או 600 לא זוכרת כבר. אז בתחילת כיתה ח' אני זוכרת גם איך התחלתי לעלות- 37-40-42-45 והלאה... ושראיתי שאני 45 רציתי למות. לא האמנתי שאני יכולה להשמין ככה. הבעיה שהמשכתי להשמין עוד אחר כך עד שהגעתי ל50 :( :( :(וזה אפילו לא היה בשליטתי:( ובכול פעם שאני נזכרת בכמה רזה היתי- ואנשים כבר אמרו לי שאני אנורקסית ואהבתי את זה- אמא שלי כל הזמן נדנדקה לי לאכול ולאכול ואמרה לי שבסוף אני אהיה במוסד אבל לא היה אכפת לי ממנה , עד שבסוף אלוהים העניש אותי וגרם לי לעלות אפילו בלי סיבה במשקל. מתחילת כיתה ח' החים שלי הפכו לגיהנום. אני רק מרגישה שמנה ומגעילהה ואני שונאת את עצמי כל הבטן שלי השמנהה אני שונאת לצאת איתה מהבית בכלל.... לפעמים לא יצאתי לכל מיני מקומות כי הרגשתי שמנה ושנאתי את הבטן הרגלים וכל איבר אחר בגוף שלי. בחופש הגדול לפני ט' ניסיתי להרזות ולהגיע שוב ל-38 בערך. אבל לא הצלחתי לצערי כי זאת נראית לי לגמרי משימה בלתי אפשרית. אז ויתרתי על זה כבר כי אני יודעת שאני בחים לא אצליח. אני רק מסתכלת במראה אני מקבלת בחילה מהגוף שלי ...........והחלום שלי זה להיות מקל כמו שהיתי. החלום הזה לעולם לא יתגשם כי אני כל הזמן רעבה אם אני עושה דיאטות , ואם אני אוכלת רגיל אז אין לי בעיה אני רעבה רגיל לא יותר מידי לא קצת מידי. אז בגלל זה אני צריכה עזרה כי אני לא מצליחה לעמוד בדיאטות כאסח האלה כבר ובדיאטה רגילה לא נראה לי שאני אצליח לרדת אפילו קילו. אני עושה גם מדי פעם ספורט כפיפות בטן, קצת הליכה ושותה הרבה מים- משתדלת בכל אופן.... אז זה הסיפור במלואו.... :[ ודרך אגב--> בת כמה את ומאיפה???

אני בת 33 ,מאיזור המרכז. האם כרגע את שוקלת 50 ק"ג ובזה נעצרת? כיוון שלי נראה ממשקלך ומגובהך (למרות שזה איננו חישוב מדעי,כלומר לפי B.M.I ) שאינך שמינה מאוד כפי שאת רואה את עצמך, אולי קצת מלאה(וגם זה לא בטוח),ושוב אני אגיד לך-שיכול להיות שהשומן קיים רק במחשבותייך על עצמך. איני יודעת את טווחי המשקלים לכל גיל,אך נראה לי שמשקלך היה בעבר מתחת לממוצע - וזה אינו דבר טוב במיוחד,זה אפילו יכול להזיק; במיוחד יכול להזיק התפריט של ה-600 -700 קלוריות ליום שעשית,כיוון שמצד אחד את בתהליך צמיחה-התבגרות,והגוף דורש הרבה אנרגיות(וגם את בטח עושה פעילויות שמוציאות הרבה אנרגיות),ומצד-שני את לא מספקת לגוף שלך את כל מה שדרוש לו(ויכול להיות שבכך את גורמת נזק לגופך). בכל מקרה,עד שהרופא יענה,עם הפרעת אכילה כזו חשוב שתפני גם לפסיכולוג שמטפל בהפרעות אכילה; אך חשוב לי קודם שד"ר ברק יגיד לך מה דעתו ומה הצעת הטיפול, לפני שתיישמי טיפול כלשהו,כי הוא המומחה,ואני רק עונה לך מידע כללי,וממה שנשמע לי ממה שאת כותבת. שוב,מקווה שעזרתי. מ.

אני ממש לא מגדירה את עצמי כאחת שצריכה פסיכולוג! הלואי והיתי צריכה- לפחות היתי רזה אז.... ובימים האחרונים אני עסוקה יותר במבחנים- יש לי לוח מבחנים ממש לחוץ- ככה שאני הרבה פחות חושבת כבר על כל הנושא הזה.. למרות שאני בטוחה שהוא יחזור אליי בקרוב... ותודה לך....:] מאיפה את במרכז?