טיפול במבטרה

לפני 20 שנה חליתי בלימפומה פליקולרית גרייד 3 בדרגה 4 B , טופלתי ב - MCOP B תשעה טיפולים אחת לשבוע , נכנסתי להפוגה בת 19 שנים. לפני כשנה המחלה חזרה בגדול, טופלתי ב COHP (חמישה טיפולים)+ מבטרה (8 טיפולים). כבר לאחר שלושה טיפולים נצפתה נסיגה של המחלה. נכון להיום אמורה להתחיל טיפול משמר במבטרה (למשך שנתיים) ובמקביל מתחילה תהליך איסוף תאי אב. קראתי כאן בפורום את תגובתך לשאלת אחד החולים בהקשר למבטרה. אולם תגובתך זו הייתה נכונה לשנת 2008. כתבת אז שלא הוכח כי מי שנחשף כבר לטיפול במבטרה והשיג הפוגה אכן זקוק לטיפול משמר זה. שאלתי, האם זה נכון גם לשנת 2011? (הבנתי שיש יותר מסקנות ברורות היום בסוגיה זו) האם גם כעת צפויה לי הפוגה ארוכה? (לפי מה שהבנתי, לאחר הישנות המחלה ההפוגות מתקצרות...)ו חשוב לי לציין כי הובהרו לי כל הסיכונים בטיפול מתמשך במבטרה, יחד עם זאת רופאיי מאוד ממליצים על מהלך זה. אני מודה שאני חוששת ואני לא שלמה עם ההחלטה ללכת על הטיפול במבטרה, אודה לך באם תעיר את עיניי, תודתי מראש.

א. האם זו אותה לימפומה ??? בודאות ??? אם נשארו דגימות מאז אפשר לנסות ולבדוק זאת... ב. שאלתך לגבי מבטרה נכונה. ככל שידוע היום, טיפול משמר במבטרה מוסיף הגנה. ג. אחרי 19 שנים ??? איני חושב שיש כלל שאומר שההפוגה תהיה קצרה יותר... הלואי שתרפאי לגמרי.

1.לצערי, לא ממש ידוע לי באם נשארו דגימות מאז. בכל מקרה, ההגדרה נשארה אותה הגדרה : foliculary and diffuse large cell stage IV B, טופלתי אז אצלכם בבלינסון. היום מטופלת ברמב"ם. אז המוקד היה בצוואר ונמצאו תאי דיפיוז במח עצם. בהתפרצות הנוכחית המחלה פרצה בצד השני בצוואר ונמצאו 3 מוקדים ברטרופרוטינאום. בעיקרון המחלה זוהתה כבר ב2008 (לאחר 17 שנים של הפוגה) אולם במשך שנתיים הייתי במעקב ללא טיפול מכיוון שלא היה ממצא נגיש לביופסיה וגם מכיוון שלא היו לי סימפוטמים. ביוני 2010 עברתי ביופסיה מהצוואר והאבחנה הייתה אותה אבחנה מ -1991 (עם אינדקס פרופילציה של 70%) כחודש וחצי לאחר מכן, הופיעו כל הסימפטומים : חום, הזעות לילה, חולשה וירידה במשקל בנוסף לצמיחה מהירה של הגידול לצוואר (7 ס"מ), ואז כבר לא היה מנוס מכניסה לטיפולים. הרופאה שלי טוענת שהתגובה החיובית והמהירה לטיפול מעידה על אפשרות להפוגה ארוכה. גם משך ההפוגה הראשונה שהייתה ארוכה מאוד מעידה על אפשרות להפוגה ארוכה כעת. אני כל כך מקווה שזה אכן כך. ב. שמחתי לשמוע שגם אתה גורס שהמבטרה מעניקה הגנה טובה, האם היא אכן משמעותית להארכת משך ההפוגה הצפויה? האם הסיכוי "להסתבך" הוא "זניח"? ג. תמיד נאמר לי שבפוליקולר לימפומה לא ניתן להירפא, ומדובר בעיקר בהפוגות.. ממך אני שומעת נימה קצת יותר אופטימית... האמנם? אלפי תודות.