מסטוציטוזיס

אימי בת 65, סובלת כ 5 שנים ממסטוציטוזיס עורי שמתבטא בעיקר בהופעת נגעים שטוחים מרובים על העור ולעיתים גרד. לפני כחודשיים אובחנה גם כחולת לוקימיה מסוג AML 5. לאחר טיפול ראשון בכימותרפיה חל שינוי בנגעים והם הפכו בולטים מאוד, כהים ומרובים יותר. שאלתי היא האם ניתן לטפל בהם כדי שלא יתפשטו ואם קיים סיכוי שהנגעים יהפכו למחלה מסוכנת יותר כתוצאה מהטיפול? תודה רבה

א. קשה לדון בחולה המסוימת בלי להכיר אותה ולדעת היטב את כל הפרטים. לכן נדון בתיאוריות... ב. באופן כללי - זה אכן עלול לקרות. הצירוף של לאוקמיה ומסטוציטוזיס אינו דבר שכיח, אבל הנה תיאור מקרה שמדגים בעיה דומה של חולה עם לאוקמיה ומסטוציטוזיס סיסטמית (לא ממוקמת לעור) אשר החמירה בעקבות הכימותרפיה (כי מסטוזיצטוזיס עמידה לכימותרפיה ברוב המקרים). כיון שאין טיפול מעשי למסטוציטוזיס, אלא רק טיפול סימפטומטי, זו אכן עלולה להיות בעיה. http://www3.interscience.wiley.com/journal/112699995/abstract מאידך, תיאורטית, יכול גם לקרות תהליך הפוך, דהיינו, שהמסטוציטוזיס תגיב לכימותרפיה. אפשרות שלישית, אם אימך תימצא מתאימה להשתלת מח עצם לאחר השגת הפוגה מהלאוקמיה, זה יכול לפתור גם את בעיה המסטוציטוזיס. אולי. אבל היא גבולית מבחינת גילה להשתלה כזו. תיאור מקרה נוסף http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1770248/ רפואה שלמה תוספת: יכול להיות שהוספת אינטרפרון תוכל למנוע את התגרות המסטוזיציטוזיס בעור. בספק, אבל כדאי לשאול את רופאיה.