המשך או הפסקת טיפול להומוציסטאין

שלום, בבדיקות דם שעשו לי לפני כחצי שנה לקראת טיפול הורמונלי התברר שיש לי עודף הומוציסטאין, והסבירו לי שזה עלול לגרום לאמבוליזם ובעיות אחרות, ולכן עליי לקחת חומצה פולית ו-B12. בבדיקות נתגלה גם שהסיבה להומוציסטאין הגבוה היא גנטית (MTHFR). עקב כך אני לוקחת את שני הויטמינים כבר כחצי שנה, וכעת ההומוציסטאין ירד בצורה דרמטית (מ-16 לפחות מ-8), כך שאני נמצאת בטווח הנורמה. השאלה היא - האם במצב כזה ממשיכים לקחת B12 וחומצה פולית, או מפסיקים? האם המשך לקיחת הנ"ל יכול ליצור עודף שלהם ולגרום לבעיות? יש לציין שהבדיקות ההמטולוגיות השונות שעשיתי הראו כי יש לי רמת המוגלובין ברף העליון של הנורמה וצפיפות של כדוריות דם אדומות, ונאמר לי פעם שבמקרה כזה צריך להזהר מנטילה מרובה מדי של B12 וחומצה פולית מפני שהם יכולים להעלות עוד יותר את הסמיכות של הדם. אני מטופלת במקביל גם בגלוקומין כתחליף לטיפול הורמונלי רגיל, מפני שמקרה שחשוד כ-TIA בעת נטילת תרופה נגד הריון בגיל ההתבגרות גרם לחשש שתהיה לי תגובה לא טובה לטיפול הורמונלי. כל המדדים השתפרו מאז נטילת התרופה - כולסטרול, טסטסטרון, שומנים בדם וכו',. אם כי הם עדיין לא נמוכים מספיק. בשורה התחתונה - האם נהוג להפסיק (זמנית או בכלל) את השימוש בחומצה פולית -B12 כשרואים חזרה לרמות נורמליות של הומוציסטאין, או במקרים בהם הסיבה היא גנטית חייבים לקחת כל החיים? תודה רבה.

במקרה של רמה מוגברת של הומוציסטאין שסיבתה גנטית, הטיפול (בחומצה פולית +/- ויטמין B12) הוא לכל החיים. עודף חומצה פולית או B12 אינו גורם נזק, אך גם אפשר לקחת את התרופות במינון שיספיק לשמירת רמת ההומוציסטאין בנורמה בלי להגיע לעודפים.