קרישיות יתר

ד"ר נכבד אישתי, בהריון הקודם(IVF)סבלה מקרישיות יתר בדם.דבר זה התגלה כשהעובר החל להתפתח לאט ותמיד היה קטן בכמה שבועות(כ4) מגילו.אז החלה לעשות את כל הבדיקות הדרושות והתחילה טיפול בזריקות קלקסן 40 מיל'.הקלקסן אכן טרם לשיפור משמעותי ובדיקות הדופלר שבוצעו לעובר הראו תוצאות טובות יותר.למרות זאת החליטו ליילד אותה בשבוע 36 כשהעובר היה במצוקה.(ילדינו המקסים נולד עם מום - אנוס חסוםועד היום עבר מס' ניתוחים). בלידה השילייה נראתה מאוד עבה וסמיכה. היום, התברכנו בהריון נוסף (רגיל ללא טיפולים) ורופא הנשים החליט כי בהריון הזה תתחיל טיפול בקלקסן כבר מעכשיו(שבוע 14) בכדי שלא יהיו שוב בעיות כבעבר. בבדיקות דם שנעשו עתה לא נראה כי יש בעיה אמטולוגית אך מכיוון בההסטוריה היתה קשה, לדעתו צריך להתחיל מייד בטיפול. שאלתי:1. האים יש סיכונים מיוחדים לאם ו/או לעובר בנטילת קלקסן? 2.התברר לנו כי קלקסן עלול לפגוע בעצמות הגב של האם ולגרום לנזק בלתי הפיך? 3.האם הקלקסן יכול לגרום למומים בעובר( כמו שכבר חווינו)? תודה רבה .

האם נעשה בירור מלא לקרישיות יתר ? האם נבדקה רמת הומוציסטאין ? קלקסן לא עובר בשליה ולכן אינו מסוכן לעובר ולא גורם מומים. האם לקחת קלקסן ? איני יודע לענות לך מחוסר מידע מספיק אודות הגברת. הפרין עלול לגרום לאוסטאופורוזיס בנטילה ארוכת טווח. גם לגבי קלקסן שהוא סוג מסויים של הפרין אומרים שסיכון כזה קיים. אבל, הנה עבודה שבדקה צפיפות עצם בנשים הרות שקיבלו קלקסן ולא מצאה שינוי משמעותי בעצמות: J Matern Fetal Med 2000 Mar-Apr;9(2):122-5 Prospective evaluation of bone density in pregnant women receiving the low molecular weight heparin enoxaparin sodium. Casele HL, Laifer SA Department of Obstetrics and Gynecology, Evanston Hospital, Northwestern University Medical School, Illinois 60201, USA. [email protected] OBJECTIVE: To evaluate changes in bone density in women receiving enoxaparin sodium during pregnancy. METHODS: Bone density in the proximal femur was serially measured in 16 women receiving enoxaparin sodium (40 mg daily) during pregnancy. Baseline measurements were taken within 2 weeks of starting therapy and then at 6-8 weeks postpartum and 6 months postpartum. RESULTS: Patients received enoxaparin sodium for a mean duration of 25 weeks (range, 19-32 weeks). There was no significant change in mean bone density measurement from baseline measurements to the conclusion of therapy at 6 weeks postpartum and no patient experienced a decrease in bone mass of >10% at 6 weeks postpartum. By 6 months postpartum, there was a significant mean decrease in bone density (P = 0.02) and two of the 14 patients evaluated (14%) experienced an overall bone loss of >10%. CONCLUSION: The prolonged used of enoxaparin sodium may not cause significant bone loss during pregnancy. לגבי סיכון לשברים מהסוג שהזכרת - הסיכון כנראה אפסי. הנה מאמר שבו יש התייחסות לשאלה זו: BJOG 2000 Sep;107(9):1116-21 Antenatal use of enoxaparin for prevention and treatment of thromboembolism in pregnancy. Ellison J, Walker ID, Greer IA University Department of Obstetrics and Gynaecology, Glasgow Royal Maternity Hospital and Glasgow Royal Infirmary, UK. OBJECTIVE: To assess the safety and efficacy of enoxaparin use for thromboprophylaxis or treatment of venous thromboembolism during pregnancy. DESIGN: Retrospective review of casenotes of women who received enoxaparin during pregnancy. SETTING: Obstetric Medicine Unit at Glasgow Royal Maternity Hospital. SAMPLE: Data were obtained on 57 pregnancies in 50 women over six years. METHODS: Information was obtained from case records in relation to outcome measures, the presence of underlying thrombophilia and indication for anticoagulation. MAIN OUTCOME MEASURES: Incidences of venous thromboembolism, haemorrhage, thrombocytopenia, peak plasma anti-factor Xa levels and symptomatic osteoporosis. RESULTS: There were no thromboembolic events in the thromboprophylaxis group. There were no incidences of heparin-induced thrombocytopenia. Twenty-two women had spinal or epidural anaesthesia and no complications were encountered. There was one instance of antepartum haemorrhage following attempted amniotomy in a woman with previously unknown vasa praevia. Two women sustained postpartum haemorrhage, both secondary to vaginal lacerations, resulting in blood loss > 1,000 mL. Blood loss following caesarean section was not excessive. No instances of vertebral or hip fracture were encountered. The median peak plasma anti-factor Xa level on a dose of 40 mg once daily was 0.235 U/mL; peak plasma anti-factor Xa levels were not affected by gestational age. CONCLUSIONS: The use of enoxaparin in pregnancy is associated with a low incidence of complications and a dose of 40 mg once daily throughout pregnancy provides satisfactory anti-factor Xa levels and appears effective in preventing venous thromboembolism

תודה רבה על יחסך המסור אתה פשוט נפלא.

תודה רבה על יחסך המסור אתה פשוט נפלא.