טרומבוזיס

ד"ר ציצוביץ שלום רב, לפני כשלושה שבועות ילדתי את בתי בניתוח קיסרי. כיוון שלאורך כל ההריון היה ידוע על שילית פתח מרכזית ולקראת סוף ההריון הועלה חשד לשיליה נעוצה, הוחלט על החדרת צנתרים לעורקים הראשיים בשתי המפשעות בכדי לגבור על דימום מסיבי העלול לפרוץ בזמן הניתוח הקיסרי וכך אכן היה. מכיוון שיה דימום כבד (נזקקתי ל- 5 מנות דם בשלב זה), הופעלו הצנתרים כאמור. לאחר שהסתיים הניתוח הקיסרי (כעבור כשעה וחצי ושנעשה בהרדמה כללית) התעוררתי וחשתי כאבים בשתי הרגליים, שלא ניתן לתאר אותם במילים-זה כאב מאד!!! כל מה שאני זוכרת זה שצרחתי שם לרופאים כי הם הרגו לי את הרגליים וכי אין לי דם (אל תשאל אותי איך ידעתי ...) . הצוות הרפואי בחדר הניתוח כנראה התעשת מהר מאד והבין שמשהו לא קשורה ושם לב כי הרגליים שלי לבנות, קרות וללא דפקים לכל אורכם והבהילו אותי בדחיפות ליחידת האנגיוגרפיה, שם לאחר כמעט כשעה הבחינו כי בשתי הרגלים בעורקים הראשיים מסביב לצנתרים נוצרו קרישי דם אשר חסמו את זרימת הדם לשתי הרגליים מהמפשעות ומטה. כמובן שהובהלתי לניתוח חירום ואשר ב"ה עבר בהצלחה (אני עדיין לא מאמינה שאני עומדת על שתי רגליים). מיד בסיון הניתוח שמו הרופאים לב כי בחלל הבטן ישנו דימום נוסף (לאחר פתיחת הסתימה...) זה אמנם כבר לא רלונטי לעניין הטרומבוזה אבל רק בשביל שתקבל תמונה מלאה, עברתי מיד ניתוח נוסף בבטן שרק לאחריו סוף סוף הסתיים היום הארוך והלא יאומן המתואר לעיל ושהמשיך בטיפול נמרץ וגרר אחריו אשפוז ארוך והתאוששות ביסורים רבים! שאלותי אליך: 1. האם מהתיאור לעיל תוכל לתת לי את הערכך, מה גרם לכך שנוצרו קרישי דם כה קטלניים? לציין כי אינני סובלת מבעיות של קריזיות בדם מכל סוג שהוא. 2. עכשיו כשב"ה הכל מאחורי (חוץ מהכאבים וההתאוששות הכללית), האם אני נכנסת לקובת סיכון של יצירת קרישי דם בעתיד ח"ו ואם כן, מה עלי לעשות, ממה עלי להמנע וכדו'. 3. האם עלי לקחת תרופה לדילול הדם כל חיי? (כרגע אני מזריקה לעצמי קלקסן מידי יום 60 מ"ג) לחודש הקרוב). לציין כי אני אלרגית לאספירין. אני אודה לך מאד אם תוכל למסור לי את כל המידע הרלוונטי לי ושחשוב שאדע בנסיבות הנ"ל. סליחה מראש על אורך השאלה, אולם כפי שניתן להתרשם מסיפור הלידה (!!!...), זה לא מקרה שנתקלים בו ביום יום - וטוב שכך - ולכן אין לי הרבה מידע. אגב, ב"ה נולדה לי בת בריאה!!!! אודה על התייחסותך המהירה והעניינית. תודה רבה ושבת שלום!

שלום מיקי ראשית, מזל טוב להולדת הבת ולהחלמתך מכל הארוע הקשה שתארת. תזכו לבריאות ולכל טוב. שנית, איני יכול לדעת מה קרה ומדוע התרחשה סתחמה בשני העורקים הראשיים של הרגליים. זה כל כך לא סביר שיתרחש בו זמנית בשני העורקים הראשיים והגדולים הללו בגלל בעיה "מקרית" של קרישיות יתר כגורם בלעדי. לענ"ד - וכמובן שזו רק השערה שמחייבת בדיקה מעשית ורשמית (ובלתי תלויה) של הרישומים הרפואיים וכל התיעוד של המאורע - נראה שמקור הבעיה הוא משהו מקומי בשתי המפשעות שנגרם במהלך החדרת הצנתרים. יתכן אולי שבמהלך החדרת הצנתרים לורידים הם קובעו למקומם בתפירה ובאותו תפר קשרו בטעות גם את העורקים מה שגרם כמובן להפסקת זרימת הדם וליצירת הקרישים במקום. איני יכול כמובן לשלול שיש בעיה של קרישיות יתר אצלך שלא היתה ידועה קודם לכן, אבל כפי שרשמתי לא נראה לי סביר (ממקום כתיבתי לפני המחשב....) שזו הבעיה המרכזית שגרמה לארוע. לכן, עצתי היא לאסוף במהירות את כל החומר הרפואי וכל הרישומים והבדיקות מבית החולים ולבקש בירור מעמיק של המקרה (כדאי כמובן להתייעץ בעו"ד מה הדרך הטובה והנכונה לעשות זאת - דרך משרד הבריאות או באופן פרטי). אני מדגיש שוב שזו השערה בלבד שאיני יכול לבסס אותה אלא רק ממה שכתבת ובודאי שתשובתי לא מהוה חוות דעת ממשית אלא רק הכוונה לבדיקה מעמיקה של הדברים. אם תשאירי כתובת אימייל אשמח להתעדכן בהמשך מהלך הדברים. באשר לשאלה של "כניסתך לקבוצת סיכון" - התשובה מאוד לא פשוטה ותלויה בתוצאות הבירור (הן של המאורע והן של של הבדיקות לקרישיות יתר) ומוקדם עדיין לענות עליה.

ד"ר ציצוביץ שלום, חן חן על תשובתך המעניינת והמהירה. כתובת המייל להמשך עדכון הנו [email protected]. אם תשלח לי לכתובת זו את כתובתך, אוכל כבר מידית לעדכנך בפרטים נוספים אותם הייתי מעדיפה שלא לפורום ושיתכן ויוכלו לספק לך איפורמציה נוספת שעשויה לתת לך תמונה יותר מלאה שאולי תעלה אצלך עוד נקודות למחשבה. תודה.