שפיכה מעוכבת

שלום רב, אני גבר בן שלושים ושלוש, אב לשניים (הקטנה בת 3 וקצת). במהלך השנה האחרונה אשתי ואני מנסים להכנס להריון. לאחר שהצלחנו להכנס להריון, הסתבר שהוא היה מולרי ולכן נאלצנו לחכות חצי שנה. במהלך שלושת החודשים האחרונים אנו מנסים שוב אך ללא הצלחה. בחודש זה הגעתי למצב בו אינני מצליח לגמור לגמרי. אציין עוד מספר עובדות שאולי משפיעות- * במהלך הנסיונות האחרונים הרגשתי כי "ספירת הזרע"/כמות הזרע הולכת וקטנה (פעם אחת אשתי אפילו שאלה אם באמת גמרתי...) * אני לא מצליח לגמור גם באוננות * בתקופה האחרונה אני עובד קשה מאד (בשתים וחצי עבודות) דבר המשפיע על שעות השינה והטירדה הנפשית * עם השנים תכיפות יחסי המין הלכה וירדה ואילו תכיפות האוננות הלכה וגברה. למי עליי לפנות ומה עליי לעשות? כמו כן מה הוא משך הטיפול הממוצע בבעיה מסוג זה? תודה

חוששני שאכן פיתחת 'שפיכה מעוכבת' על רקע מאמצי ההפרייה ומתכונת חייך המלחיצה והמתישה. השילוב הזה הוא 'קטלני' וסופו שלא תתפקד מינית בכלל! לכן אני ממליץ בתוקף שתעשו החלטה דיכוטומית וקשה: 1. או שתבחרו במאמץ ההפרייה ותתמסרו לו: תעשו את הבדיקות הנדרשות ותקיימו יחסי מין בימי הביוץ כנדרש. ההנאה והסיפוק בתקופה זו אינם אסורים כמובן אבל בפירוש אינם מטרות המאמץ. 2. או שתשעו את מאמץ ההפרייה לטובת שיקום ההנאה והאינטימיות ביחסי המין: שובו לחיזור הדדי, טפחו את הרומנטיקה ולימדו מחדש להנות מהקירבה ומהסיפוק. בשבועות הראשונים אל תתאמץ לגמור ביחסי המין ובאוננות כי ככל שתתאמץ יותר - תצליח פחות! אם תתקשו להחליט או להגשים את הדרך שבחרתם, ובעיקר אם בחרתם בדרך 2, כדאי מאד שתתייעצו עם פסיכוסקסולוג כמוני. בהצלחה!