חוויה של אינוס ממין אנאלי
דיון מתוך פורום סקסולוגיה
שלום רב, בן זוגי ואני מאוד אוהבים אחד את השני והסקס בינינו מדהים. בעברי חוויתי תקיפות מיניות ותמיד היתה לי רגישות לתחושת השפלה ביחסי מין. זו הפעם הראשונה שבה אני יכולה גם להינות ממין פחות רך ומחבק, היות ואני סומכת על בן זוגי ואוהבת אותו. יש בי צורך להכיל אותו ואני מרגישה מאוד קרובה אליו בעת קיום יחסי מין. לפני כמה חודשים דיברנו על כך שהוא אוהב מין אנאלי ואני סולדת מכך מאוד. מספר פעמים עלו שיחות בהן אמרתי כי אני חוששת שמרוב אהבה לא אגיד "לא" במהלך אקט, לדברים שאני לא רוצה. השבוע נוצר מצב כזה וביצענו מין אנאלי. יש לומר שמאוד נהניתי פיסית. אחרי המשגל נבהלתי מאוד וחשתי כאילו נאנסתי. כעסתי עליו שלא שאל אותי לפני שחדר וכעסתי על עצמי שלא עצרתי אותו. אני מאוד מבולבלת ולא יודעת איך להתחיל להתייחס לנושא. מצד אחד מרגישה אשמה ושאני סתם מנפחת דברים ומצד שני אני מרגישה כאילו אני משחזרת את החוויות שלי מהעבר. האם לבן זוגי יש אחריות במצב כזה? או שרק אני צריכה לעשות בדק בית?
על רקע התקיפות המיניות שאותן הזכרת בפנייתך אני משער שאת סובלת מ'תסמונת פוסט-טראומטית' שמתעוררת שוב ושוב לנוכח תזכורות - ולו מאד עקיפות וחלקיות - לטראומות המיניות שחווית בעבר. מאחר וטראומות מיניות אינן נעלמות מאליהן, מוטב שתתייעצי עם סקסולוג כמוני המתמחה גם בעזרה לנפגעות תקיפה מינית. בטיפול נכון תלמדי להתגבר על משקעי העבר יחד עם בן זוגך האוהב. שבת שלום!
בן זוגך היה מן הסתם רגיש ועדין, שהרי לא היו לך כאבים חדים שבד"כ חווה הנחדר אנאלית לראשונה ועוצרים את כל התהליך. הוא הוכיח לך שאת יכולה לסמוך עליו ועל רגישותו להנאתך, ולתת לעצמך להתמסר מינית אליו לחלוטין. מבלי לגרוע מדברי הד"ר הנכבד על הפוסט טראומה המעוררת אותך למחות על אי הידיעה מראש, זו הרי הדרך היעילה ביותר להתגבר על פוסט טראומה ולהניח לעבר השלילי שיהפוך לחלק מההסטוריה שלך שאינו מתווה את התנהגותך מחשבותייך והנאותייך בהווה ובעתיד. קחי לדוגמא טיפול פסיכולוגי מוכר להתגברות על פחד גבהים (שמקורו אולי בחוויה מהעבר שהפכה לפוסט טראומה)- אחרי שיחות ועידיד נפשי מתמודד המטופל עם חשיפה מודרגת לנשוא הטראומה, כלומר- נחשף לעמידה על מרפסות גבוהות ולהתקרבות הדרגתית למעקה המפחיד. זה ריפוי. לך הייתה ההכנה הנפשית בהכרתך את צידו הרך והמפנק שנתן לך את הפתיחות להנות עימו ולהניח להגנותיך מלעצור בעדך. ורק אחרי שאמונך בו התבסס הוא הוביל אותך להנאה בתחום חדש שחששת ממנו, ומחאתך מצטמצמת לאי מתן רשותך מראש. זה באמת, סליחה על הביטוי, קצת קטנוני. התעסקי עם העיקר, הניחי לטפל, הרשי לעצמך להנות עימו והרשי לו להובילך לחוויות נוספות שככל הנראה יידע להסב לך בהן הנאה. אגב, מדברייך אני מקבל תחושה די ברורה שהאדם הזה אוהב אותך לא מעט, בטחי בו.
אני אכן בטיפול. שבת שלום