האם התעללות מינית פוגעת בתשוקה.

שלום שמי עדן ואני בת 29 נשואה 8 שנים ויש לי שני ילדים מקסימים יש לי בעיה בחוסר תשוקה אני יכולה לקיים יחסי מין פעם בחודש וגם שבעלי יוזם וכבר לא נעים לסרב לו, אני מאוד אוהבת את בעלי והוא אותי יש לנו זוגיות מצויינת הוא לא מחסיר לי ולילדים כלום וטוב לנו ביחד. יש לציין כי אני עברתי התהללות מינית בילדותי במשך 6 שנים ע"י קרוב משפחה, מגיל 9 עד גיל 15. אני לא יודעת אם יש קשר למה שעברתי לעובדה שאין לי כל כך צורך בקיום יחסי מין. יש לציין כי שאני מקיימת יחסים עם בעלי אני כן נהנית ומגיעה לפעמיםן לאורגזמה למרות שלוקח לי זמן ובעלי מאוד מבין אותי והוא לא לוחץ עלי אבל אני לפעמים מרגישה חרא עם זה שאני מסרבת לקיים יחסים אני כל הזמן אומרת לו שכואב לי משהוא או שאני עייפה. לפעמים הוא זורק לי יציאות כאלה שהוא לא זוכר מכל ה10 שנים האלו שאנחנו מכירים שאני פעם יזמתי קיום יחסים ותכלס הוא צודק תמיד הוא יוזם , אבל אני לא עושה את זה בכוונה פשוט אני לא מרגישה צורך אני לא יודעת למה. האם אני צריכה טיפול? אני מפחדת שיום אחד ימאס לבעלי והוא יבגוד בי או יעזוב אותי בגלל זה. יש לי בעיה שכל פעם שאנחנו במיטה ואני רוצה ליזום את זה פתאום אני חושבת על מה שעברתי ואני לא מצליחה להוציא את זה מהראש עד גיל 20 הייתי ילדה מאוד מדוקאת וניסיתי פעם להתעבד. כייום אני בכלל לא בדיקאון להפך טוב לי עם בעלי יש לי ילדים אני עובדת לומדת אך העבר שלי עדיין הולך איתי ולא מצליחה להשתחרר מהמחשבות על העבר. מה עושים?

התעללות מינית פוגעת כמעט תמיד, גם בתיפקוד המיני וגם ביכולת לבנות אינטימיות בטוחה. 'הפרעת תשוקה מינית' היא הפגיעה השכיחה ביותר אצל נפגעות התעללות מינית. מדבריך נראה שהתברכת בזוגיות טובה ובבעל מבין ותומך ואלה מאפשרים לך עכשיו 'לפתוח את הפצע' ולבקש עזרה. התברכת גם ביכולת להשיג עוררות מינית ואורגזמה וכל אלו מעידות בד"כ על סיכויי החלמה טובים! עצתי לך לפנות (רצוי יחד עם בעלך) למרפאה פסיכוסקסולוגית המתמחה בטיפול בפוסט-טראומה מינית, רצוי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. אם תפני אלי ישירות בטל' 1800588999 אשמח לכוון אתכם. בהצלחה!

תודה על התשובה והעזרה שהצעת לי. הציין כי בחיים לא עברתי טיפול פסיכולוגי למרות שהורי ניסו לשלוח אותי מספר פעמים יחד עם יועצת בית הספר, תמיד סירבתי לקבל איזה שהוא טיפול (למרת שאני יודעת שאני זקוקה לו) אני לא יודעת למה אני פוחדת לדבר על זה עם זרים אולי בגלל שאני מפחדת לפתוח את הפצע כמו שהגדרת ואז הכל יצוף שוב ואני לא רוצה לשקוע שוב בדיכאון יש לי שני ילדים אחד בן 6 והשני בן שנתיים וחצי והם צריכים אמא חזקה ,שפויה, אוהבת, ומתפקדת אז אני פוחדת שאם אני יתחיל להתעסק עם הפצע הזה ובסוף הפצע יזדהם ויהיה יותר גרוע האם אתה מבין למה כוונתי? האם הטיפול שהצעת לי הוא טיפול פסיכולוגי? בתודה עדן.