איך יוצאים מפה...?

אני בת 21. סובלת מהפרעות אכילה (אכילה כפייתית מה שאומר השמנה. נסיונות הרעבה עצמית והקאות מידי פעם. בשלוש השנים האחרונות ירדתי כ-60 ק"ג.), ודיכאון. קווי אישיות גבוליים. בגיל 16 עברתי אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. מעולם לא הייתי בקשר זוגי. לפני בערך 3 שנים היו לי 4 או 5 מפגשים למטרות מין, כל פעם עם בחור אחר, שהכרתי דרך האינטרנט במיוחד למטרה זו. בזמנו שקלתי 130 ק"ג ארורים, ואיני יודעת איך היה לי אומץ לעשות את מה שעשיתי. זה נעשה בהסכמה הדדית. אך זה היה מיותר לחלוטין, אני מתביישת בזה, אני נגעלת מזה ואני יודעת שזה היה חסר אחריות לגמרי. היום לא אעשה דבר כזה בשום אופן. הגוף שלי הוא אויב גדול שלי. החל בשומנים המזעזעים, ועד לקפלי העור והשומן הרבים שהצטברו עקב הירידה הדראסטית במשקל. לא אפתח את זה פה אבל יש לי בעיות עם איברי המין שלי גם. אני נמנעת מחשיפה של הגוף שלי, גם מול רופאים, גם אם המשמעות של זה היא הזנחה בריאותית. מבחינתי היום בו אבקר אצל גינקולוג יהיה היום בו אמות. אני כבר לא ילדה, ונורא מפחיד אותי שזה לא עובר, שאני לא מתבגרת, שהפחדים האינסופיים האלה לא נחלשים, שזה רק מחמיר יותר ויותר. כך אין שום סיכוי שבעולם אי פעם להכנס לאיזשהו קשר ו/או מערכת יחסים, ולהנות מאהבה ויחסי מין. תמיד אומרים שהכל עניין של גישה, ושאם אני רוצה שיסתכלו עליי, אני צריכה לאהוב את עצמי ולשדר ביטחון בעצמי וכו'. אבל אני בכנות אומרת שאני לא יודעת איך לעשות את זה. אני לא יודעת איך לא לפחד ממה שאני, איך לא להרגיש מעוותת, איך לאהוב את עצמי, הגועל מעצמי, הבושה, הפחדים - הכל בעוצמות מטורפות. איך בכלל להתחיל לעשות צעדים בכיוון בריא יותר..? הבושה שלי כל כך גדולה. לא סביר שאוכל לדבר על זה פנים אל פנים עם מישהו. אז... אז יש פיתרונות..?

לפי התאור שלך זה אינו סיפור להתיעצות באינטרנט. את חייבת טיפול נפשי בידי מומחה ממש. אני מציע שתפני לפסיכיאטר או למרפאת הפרעות אכילה, בקופת החולים שלך, או במרכז רפואי רציני. אין לך מה להתבייש. זה לצערנו תופעה לא נדירה.

הפרעות אכילה והפרעות בדימוי הגוף ובתיפקוד המיני מופיעות המון יחד בגלל שהן נובעות בד"כ ממקומות דומים בנפש וגם מחריפות זו את זו. לכן הטיפול היעיל מחייב שילוב של טיפול מקצועי בשני סוגי ההפרעות במרפאה בה עובדים פסיכולוגים הבקיאים בטיפול מיני ובהפרעות אכילה. הטיפול המומלץ הוא CBT בו משלבים הבנה ושינוי של דפוסי החשיבה השגויים עם תירגול והתנסות התנהגותית ללמידת המיומנויות שכה חסרות לך. והכי חשוב: בטיפול נאות גדולים סיכוייך להחלץ מהמילכוד המייאש שתיארת! אל תתני ליאוש לרפות את ידיך וזכרי להיות אופטימית ולהשקיע בשיפור חייך. בהצלחה!

התחלתי לא מזמן טיפול אך אני לא מעלה את נושא הגוף והמיניות. בתור בחורה לא כל כך מוצלחת, עם אישיות לא יציבה לחלוטין אני חווה הרבה מאוד קשיים בחיי היומיום, מעבר לנושאים אלה. עם זאת, אין לי ספק שאלה דברים מרכזיים שמטרידים אותי. אני לא יכולה להעלות את הנושאים בכלל. כנראה אני מגזימה (כמו תמיד), אבל הקושי לחלוק את זה עם מישהו אחר גדול מאוד, ומעורר בי גם תגובות של קשיי נשימה. כל הזמן אמרתי לעצמי שזה יעבור לבד. שאני אתבגר, שאפסיק לפחד, שאפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה. אבל זה לא עובר. וזה מפחיד. מפחיד לחשוב שעד יום מותי לא אוכל להרגיש נוח בתוך הגוף שלי, מפחיד לחשוב שלא תהיה לי משפחה, מפחיד לחשוב שאהיה בודדה כל כך לנצח. מפחיד וגורם לי לתהות אם יש טעם בכלל להמשיך. כאילו, מה אני אמורה לעשות, ללכת למטפלת שלי, לפתוח הכל בפניה וזהו? ומה שיהיה יהיה? אני לא מסוגלת ואני לא יודעת אם היא תהיה מסוגלת להתמודד עם הטירוף שלי.