פריצות דיסק ענקיות

שלום אני בת 18.5 וסובלת משתי פריצות דיסק, כשאחת מהן ענקית והשנייה גדולה, בין חוליות L4-L5 היא הגדולה, ובין L5-S1 היא הענקית. לפני כשבעה חודשים גילו כי אלו הן פריצות דיסק, לפני כשנה הכאב הפך כרוני, ולפני כשנתיים הכאבים התחילו (בתדירות נמוכה בתחילה). הכאבים הם ברגל ימין- בחלק האחורי של הירך, ולאחרונה גם בגב התחתון. הכאבים מופיעים בזמן הליכה. במשך שבעת החודשים עברתי שלוש זריקות אפידורליות כשהראשונה עזרה לי מאוד, והשתיים האחרות פחות. התחלתי לשחות, בהתחלה אינטנסיבית ולאחר מכן הפחתתי בשחייה, הלכתי לטיפול אחת לשבועיים אצל אוסטאופת, עשיתי פלדנקרייז בקבוצה אחת לשבוע ובחודש האחרון גם עשיתי פיזיותרפיה פעמיים בשבוע. מצבי לא השתפר בצורה מובהקת מאז הזריקה הראשונה, שחייה אמנם מפחיתה את הכאב בגב אבל לא את הכאב ברגל. היום קשה לי ללכת מרחקים ארוכים, אני גם הולכת לא נכון וכפוף. בנוסף לא נחתי הרבה בחודשים האלו, וסחבתי משאות על הגב עד 5 קילו. לאחרונה התחיל לי נימול במפשעה- בתעלת איבר המין עצמה. הנימול לא מחמיר ומופיע בעיקר לאחר הליכה אבל לא רק. לאחרונה גם הופיעה חולשה ברגל ימין- אינני יכולה להרים את הגוף שלי על קצות האצבעות של רגל זו, אלא רק בעזרתה של הרגל השנייה. וברגל ימין אני גם חשה פחות כשנוגעים בה, יחסית לרגל שמאל. המקום האחרון אליו אני רוצה להגיע הוא ניתוח. עם זאת, גם ד"ר אשכנזי וגם רנטגנולוגים של ד"ר מירובסקי, ובנוסף ד"ר אורי קינן- אורתופד מנתח, הזהירו אותי ממצב של שיתוק או אי שליטה על הסוגרים שהם מצבים שב- 70%-50% מהמקרים בלתי הפיכים. והם הציעו לי ניתוח. ניתוח יחסית פשוט- בגלל גילי הצעיר. כריתת שתי הפריצות, ואולי תמיכה בעליונה. יש לי סיכויים של 35% ואפילו יותר במקרה שלי שהפריצות יחזרו, ואז אין מנוס מקיבוע, שמשמעו פחות תנועתיות באיזור הגב התחתון, וסיכוי יותר גבוה לפריצות נוספות כתוצאה מקיבוע. אני לא מחפשת ניתוחים אסתטיים, ולא ניתוחים להקלת הכאבים. הכאבים שלי הם לא תופת, הם נסבלים. הדבר היחיד שמפחיד אותי הוא השיתוק, וחוסר שליטה על הסוגרים. השאלה שלי היא- עד כמה זה ריאלי, מה הם האחוזים, שאגיע למצב של שיתוק או אי שליטה בסוגרים? ואם אינני הולכת על האפשרות של ניתוח- האם פעלתי כראוי בחודשים האחרונים? האם לא הזנחתי את הטיפול (חוסר המנוחה, ההפסקה בשחייה, טיפולי הפלדנקרייז המועטים, אוסטיאופטיה לא אינטנסיבית מספיק)? האם יש עוד טיפולים שיכולים לשפר את המצב שלי ולהרחיק אותי מאפשרות של ניתוח? גם המומחים מסכימים כי תוך שנתיים-שלוש ישנה האפשרות שפריצות הדיסק יתנוונו מעצמן- מחוסר חמצן, ואי אספקת דם. הלוואי והייתי יכולה להסתמך על העובדה הזו, וגם הייתי הולכת עליה, אם איום השיתוק ואי השליטה על הסוגרים לא היה מרחף מעליי. בבקשה, אני הלכתי להרבה רופאים, אין לי עוד כסף להוציא על עוד מומחים, תודה רבה

שלום עדי, באופן כללי, צניחת כף הרגל ואי שליטה על סוגרים הינם אינדיקציות ברורות לניתוח מהיר להסרת הלחץ מהעצבים. לגבי המקרים הקלים יותר הדעות חלוקות כפי שתיארת. מאחר ולנו הכירופרקטורים הצלחות מרובות בפתרון \ הקלה של בעיות דיסקליות הייתי ממליץ לך בחום לפנות לכירופרקט מוסמך לאיבחון חוזר וטיפול בהתאם. אין לי ספק שתדירות הטיפולים צריכה להיות מאוד גבוהה (לפחות 3 פעמים בשבוע בשלבים הראשוניים של הטיפול). לניתוח יודעים איך נכנסים אך לא איך יוצאים...ולכן לפני שאת נותנת אמונך בסכין, פני לכירופרקט מוסמך. בהצלחה

עדי היקרה.אומנם עבר שבוע מזמן שכתבת את ההודעה ולכן אולי לא תחזרי לקרוא בנידון אבל במקרה אני משוטטת בחיפוש אחרי מידע ונתקלתי בהודעה שלך. ראשית צר לי על שאת סובלת מבעיות עמוד שדרה כאלו מגיל כה צעיר. שנית רציתי לאמר לך - בערבון מוגבל כמובן - שכן אני לא רופאה ולא מתיימרת להיות כזו - שניתוח כדאי שיהיה האופציה האחרונה שלך. אני עברתי ניתוח כריתת דיסק לפני שנתיים בעקבות פריצת דיסק בL-5 S-1 ונכון שהכאבים המטורפים עברו אבל נוצרו צלקת והידבקויות של העצב שרק גרמו להחרפה בזרמים, נימולים ובתחושת הרדימות בכפות הרגליים. בשנתיים האלו ראיתי כל כך הרבה רופאים ועברתי כל כך הרבה טיפולים במרפאות כאב למינן והסבל הזה מוכר לי. אני אומנם לא בת 18 אבל אני גם צעירה ויש לי שני ילדים קטנים, ובשנתיים האחרונות כבר התרופף לי בורג מרוב יאוש. לפני שבועיים התחלתי טיפולי כירופרקטיקה - בנתיים עשיתי 4 - אני רוצה להאמין שאולי הפעם זה יקל / יעזור איכשהוא. בכל מקרה - לפעמים אכן אין מנוס מניתוח - אבל אם על-פי שיקול דעת מבוסס ואחראי וכמובן תוך התייעצות עם רופאייך את יכולה להתגבר על הבעיה בדרכים חלופיות - אז אל תמהרי. דרך אגב, עכשיו נזכרתי שלא מזמן גם קראתי על שיטה ניתוחית חדשה, לא פולשנית כמו הניתוחים הרגילים, וגם לא שאיבת דיסק, אלא משהו אחר עם סיב אופטי. אני לא ממש זוכרת איפה קראתי ואיך זה נקרא אבל כדאי לך - למרות שאני בטוחה שבגיל 18 יש לך דברים יותר מענינים לעשות - לחפש כמה שיותר חומר רלוונטי באינטרנט. שיהיה לך רק טוב והמון בריאות.