לא להתייאש--לטפל!!!
דיון מתוך פורום צניחת רחם, דליפת שתן ובעיות בתחום האורוגינקולוגיה
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
למעלה מ10 שנים יצאתי בליווית הבעיה של דליפת שתן,בהתחלה עומדים ומשכלים רגליים כדי למנוע את הדליפה,אחר כך מפסיקים לרקוד לקפוץ או להתעמל כי הבעיה מחמירה.מצטיידים בפדים וכל פעם העובי גדל,עד שהחלטתי --"אשה--די לבושה--נמאס מהבעיה,זו בעיה כמעט בלתי הפיכה ורק הולכת ומחמירה ,איכות החיים נפגמת,שוקלים ומוותרים על הנאות כדי לא להגיע למצב מביך,,'' לאחרונה עברתי ניתוח tvt, שוחחתי וראיינתי מספר נשים לפני כן וכולן סיפרו על שחרור ואיכות חיים חדשה.ואכן,הינני כאן לאחר הניתוח מספר ימים אשפוז וחזרה לחיים.והמלצתי לכן נשים ---לכו להתייעץ עם רופא הנשים שלכן,ספרו,דברו בגילוי לב-אין במה להתבייש.איך יכולה לתאר ההרגשה? בלי פדים-בלי פחד שכל עיטוש או שיעול מלווה בנחלי שתן.ואיכות חיים שחזרה אלי...בהצלחה לכל אישה המודעת ומחליטה לטפל אין טעם לסבול--ואני העדות לכך!!!!!שיהיה שבוע ניפלא.
אישה יקרה, תודה עבור העידוד. האם קופ"ח מימנה הניתוח? איזו קופה? האם בריחה השתן נבעה מאי-שליטה בשריר הסוגר (כך אצלי)? במקרה שלי- אינני מרגישה את הבריחה עד אשר אני מתרטבת. האם לדעתך נוירולוג הוא הכתובת או תמיד הגיניקולוג? ניסיתי שיטת פאולה וכן אלקטרודה בביו-פידבק, כלום לא עזר. האם ניסית את הטיפולים הדומים לפני שנותחת? איחולי בריאות טובה
מנהל פורום צניחת רחם, דליפת שתן ובעיות בתחום האורוגינקולוגיה
