שיבושים בדיבור, הבעה, כתיבה וזיכרון

ד"ד עמיר שלום, אני בחורה בת 19 הסובלת ממספר הפרעות נפשיות כגון הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, בולימיה, אכילת בינג', דה-פרסונליזציה, הפרעה פוסט-טראומטית, OCD, חרדות. אני נוטלת יום יום 16 כדורים - למעלה מ 1700 (!) מ"ג תרופות ליום (ואלפורל, טופמקס, פלוטין, דפרקסאן, ורידזין) ובמהלך השנה האחרונה נוכחתי לגלות שהכישורים הקוגנטיביים שלי נשתבשו. לדגמא, פעם הייתי מסוגלת לדבר בשטף ובמהירות - היום אני לא יכולה. אני...מד...ברת...אממ...ו...אני....מדברת...לאט. לפעמים אני אפילו מלחיפה אותיות (<-דוגמא) תוך כדיי דיבור. רוב הזמן, האמת, והעניין מביך אותי. החברות שלי כבר התרגלו לזה ואנחנו צוחקות מהעניין, אבל ליד אנשים זרים, זה אכן מביך. וגם, אני "מלחיפה" אותיות כשאני כותבת, או מחסירה אותיות. יש גם לציין שהכתב שלי השתנה לחלוטין והוא נראה שונה בכלך פעם שאני מנסה לכתוב משהו. כמו כן, אני לא מצליחה להביע את עצמי, לא מצליחה לחשוב על מילים לבטא את הרגשות שלי...בעוד שפעם הייתי רגילה להתבטא בצורה דיי ספרותית, אפילו, ותמיד קיבלתי שבחים על כך מהמורות לספרות שלי. אני לא זוכרת כלום משיחות עם אנשים ושבכלל *דיברתי* עם אנשים (אבל זה אולי חלק מהדה-פרסונליזציה...), קוראת פסקאות מספרים ומייד שוכחת מה היה כתוב בהן, שוכחת את מספר הטלפון בביתי שלי ואת מספר תעודת הזהות שלי, וכו, וכו... השאלה שלי היא כזו: נאמר לי שיכול להיות שהקשיים שלי נובעים מלחץ נפשי. מה יותר סביר: שהשיבושים שלי אכן נוסעים מהמשבר הנפשי שאני עוברת, או שכל אלו הם פשוט תוצאה של לקיחת הכדורים? אשמח לקבל את חוות דעתך, מיקי

אני חושש שהשאלה שלך אינה בתחום ההתמחות שלי (או של קלינאי תקשורת באופן כללי). אני מציע לך לפנות לפורום הפסיכיאטרי, על מנת להציג את השאלה. עם זאת, נראה לי הרבה יותר נכון לא לנסות למצוא את הפתרון ב"פורום" כלשהו, אלא להציג אותה לפסיכיאטר המטפל בך - אשר מכיר אותך באופן אישי, לפני התרופות ולאחריהן. בהצלחה