למה לא מיתיחסים אלי??

שלום רב לך פרידה... אני לא יודעת אם לבעיה שלי(בין רבות) יש מקום פה ובכל זאת מקווה שתנסי/תנסו להבין..בעיתי מאוד לא מובנת לי והיא לא תמידית אבל בולטת מאוד ברועים חברתיים וברוב הזמן שאני נמצאת בחברה,מקווה שתנסו להבין..:אני בחורה חביבה,נחמדה,לא מטפטנית יתר על המידה,נותנת עצות במקום,עושה רושם חיובי ונראת טוב..ע"פ דעות האנשים הקרובים והרחוקים..לכן הבעיה עד כ"כ לא מובנת: כשאני בחברת אנשים תמיד אני הכי פחות בולטת מכולם..אני גם לא מנסה לבלוט(אך גם כשאני מנסה),אבל אני כן מנסה לנקוט עמדהולהראות נחמדה..באופן ממוצע ממש..גם לצחוק כשסבבה והכל...אבל משום מה ברוב הפעמים יוצא שמתיחסים אלי הכי פחות או בכלל לא..בעיקר בולטי החבורה...אני ממש לא ילדה..אני כבר מזמן רואה את זה..יצא לי לקרוא ספרים על שפת הגוף וזה מפחיד כמה שהספר צודק לפעמים ,אני מנסה לא לקחת ללב אבל יוצא רבות שמפנים אלי את הגב בשיחה וכל צומת הלב תמיד למישהו אחר -לרוב לאדם שמולי ולא שמים לב אפילו אבל זה כ"כ בולט מה שהם משדרים -תנועות הגוף-שפת הסתרים הזאת שאומרת שאני לא שייכת או לא מעניינת למרות שלעיתים רחוקות יותר הכל רגיל אבל עדיין זה בולט בעיקר במצב של אירוע /מסיבה ..והמון...תמיד רוב הפנים מופנות לצדדים רק לא אלי ..אני לא חושבת שלא נעים להתבונן בי,אני לא משרה אי נוחות לכן זה לא מובן ,אני גם לא סנובית (זאת גם לא בעית ריח כי במובן הזה מאוד אוהבים להתקרב אלי!!),הבעיה שזה מגיענ לפעמים למצבים קיצוניים שאני כאילו לא קיימת אני יכולה לצעוק משהו ומתעלמים ממני וברגע שמישהי אחרת אומרת את אותו משפט בידיוק כן מקשיבים לה ושמים לב ופתאום זה חכם..זה קורה לי מילדות אפילו על אותם משפטים מתיחסים יותר לאחרים ושואלים לדעותיהם מאשר לשלי..גם הפנים מופנות אליהם..(למשל:למרות שחושבים שחברה שלי נראת לא טוב ואני כן ..המבט מופנה אליה בחברה..כאילו היא הרבה יותר מעניינת בשיחה ..ניסיתי הכל ולא ניסיתי כלום..וכבר נמאס לי זה סידרתי כ"כ הרבה שנים ואין לי מושג מה הסיבה (כשעזבתי מקום עבודה בקושי אמרו לי להתראות)..בבקשה מישהו יכול להגיד לי מה העיניין? אני לא מדמיינת

הבעיה שאת מתארת נשמעת באמת מטרידה וכואבת, אך למרות שאת מתארת דברים שחלקם בתחום העיניין של קלינאי תקשורת, אני חושב שפנית לכתובת הלא-נכונה. עליך לפנות לפסיכולוג על מנת לברר מה בהתנהגות שלך גורם לאנשים "להתעלם" ממך. אך בשלב ראשון, עליך להיות מודעת שהדרך שבה את תופסת את עצמך אינה בהכרח הדרך שבה אחרים רואים אותך. בהצלחה

היי, המכתב שלך נגע מאוד ללבי. גם לי יש בעיה דומה, אבל בהבדל אחד: שאני, בניגוד אלייך, לא נראית טוב, וכבר השלמתי עם זה ולמדתי לצפצף. מי שמוכן להתאמץ קצת ולהסתכל גם בתוך הקנקן ולא רק בחיצוניות שלו - יכול להרוויח, ומי שלא מוכן לעשות את המאמץ המינימלי הזה - ההפסד כולו שלו! ולעצם העניין - הנה, ד"ר עופר אמיר שם לב אלייך וענה לך במהירות. וגם אני עונה לך, אמנם לא באותו היום, אבל מיד כשנתקלתי בהודעה שלך. ואולי יהיו עוד גולשים שייתקלו בהודעה הזו והיא תעשה להם משהו - לעולם אין לדעת! אז כמו שד"ר אמיר כתב לך, אולי התפיסה שלך היא סובייקטיבית לגמרי, ומחוץ לזה - פסיכולוג באמת יכול לעזור! שיהיה לך רק טוב!