דיבור לא מובן

בן שנתיים ו-7. מדבר בצירופים של עד 6 מילים כשהשכיח 2 מילים. מבחינה דקדוקית הוא שוגה הרבה אבל אם מקשיבים לו ולעיתים מבקשים ממנו לחזור בשלישית על דבריו, מבינים אותו. אני ואשתי מבינים אותו אך הגננת אומרת שקשה לה להבין את מה שהוא אומר אבל היא מבינה את כוונתו. מבחינה קוגניטיבית הוא בסדר. האם יכול להיות שיש קשר להיפרטרופיה של אדנואידים?

השאלה שלך לא ממש ברורה לי. האם אתה מוטרד מבעיית שפה או ממובנות הדיבור? באופן עקרוני, ילד בו שנתיים וחצי, אשר בונה משפטים של עד שש מילים, הוא בהחלט תקין שפתית. לגבי מובנות הדיבור, אני לא יודע אילו שיבושי היגוי יש לו. אבל בהחלט יתכן שאדנואידים מוגדלים משפיעים על איכות הדיבור. זה יכול לגרום לדיבור מעט מרוח, וגוון של "אף סתום"\ בשילוב עם הגייה של "ד" במקום "נ", "ב" במקום "מ" וכד'.

יש לי ילד בן 5 וחצי הו בגן חובה והוא לא מדבר ברור אבל לא כל הזמן יש ימים שהוא מדבר ברור ויפה ויש ימים כאילו הוא בולע את המילים וכשהוא רוצה להסביר את עצמו זה יוצא לו לא ברור. וכשהוא כועס הוא מדבר בצעקות ויוצא לו דיבור כמו של גבר וזה לא נראה לי נורמלי מאז שהוא קטן יש לו בעיה של הצטננות לפעמים גם הוא מדבר מהאף וזה גם לא נשמע ברור.